מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק יב · הלכה ח
המוסר בורו לשומר עד אין בהן דעת: כתב הראב"ד ז"ל אני אומר שלא היה מכוסה כראוי עכ"ל: ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי הראב"ד ז"ל שהרי דברי ר"מ ז"ל תלמוד ערוך הם פ"ק דנזיקין גמרא מתני' דכל שחבתי בשמירתו כו' דת"ר כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו כיצד שור ובור שמסרן לחש"ו והזיקו חייב משא"כ באש ושיילינן במאי עסקינן אילימא בשור קשור ובור מכוסה ודכוותה גבי אש גחלת מאי שנא הכא ומאי שנא הכא ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא לעולם בשור קשור ובור מכוסה ודכוותה גבי אש גחלת ודקא אמרת מ"ש הכא ומ"ש הכא שור דרכיה לנתוקי ובור דרכיה לנתורי. הנה עיניך רואות כי סתם התלמוד סובר דבור עשוי להתגלות וכ"ת מכוסה דשמעתין לאו כראוי אם אינו כראוי מאי עביד אלא על כורחין מכוסה כראוי קאמר ודרכו להתגלות ויש לי ראיה מדמתמה פ' שור שנגח את הפרה (דף נ"ב) אמתניתין דכסהו כראוי ונפל לתוכו כו' כיון דכסהו כראוי היכי נפל ומהדרינן אמר רב יצחק בר בר חנה כגון שהתליע מתוכו אלמא אע"פ שמכוסה כראוי אורחיה לנתורי ועוד מדאיבעיא לן עלה התם כסהו כסוי שיכול לעמוד בפני שוורין ואינו יכול לעמוד בפני גמלים ואתו שוורים ונפלו בה מאי מכלל דכסהו כראוי דמעיקרא כראוי לגמרי לכל מידי תדע דשיילינן עלה דבעיין היכי דמי אי דשכיחי גמלים פושע הוא אי דלא שכיחי גמלים אונס הוא ושקלינן וטרינן עלה וכולה סוגיין כי הא אזלא דכל שלא כסהו כראוי למין המצוי פושע הוא ומילתא דפשיטא ליה לתלמודא היא והלכה קבועה היא וכן פסק ר"מ ז"ל תוך זה הפרק ראה מה אשיב שואלי דבר לומר שהראב"ד ז"ל כתב זה אין אלא אחד מן התלמידים אמר ובאילנו תלאו: