מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק יב · הלכה ז
בור של שני שותפין וכו' כסהו הראשון כו' וכל שימות בו אחר זמן כו' עד שניהם פשעו כו': כתוב בהשגות ובכדי שידע הראשון משמע שיעור מנהגו שיחזור לדלות מבורו עכ"ל: ואני אומר לשון זה אינו מזכיר מי אמרו וגם אני איני יודע מי סברו שהרי דברי ר"מ ז"ל תלמוד ערוך הוא ומשנה שלימה פ' שור שנגח את הפרה (דף נ"א) בור של ב' שותפין ועבר עליו הראשון ולא כסהו השני ולא כסהו השני חייב ואמרינן עלה בגמרא וראשון מאימת מיפטר רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו משמיה דרבה בב"ח דאמר משמיה דר' מני חד אמר משמניחו משתמש וחד אמר משימסור לו דליו ואוקימנא כתנאי כו' ומשנת ראב"י קב ונקי ומכאן פסק ר"מ ז"ל דין ראשון וחלקיו ועוד תנן התם (דף נ"ב) סיפא כסהו הראשון ובא השני ומצאהו מגולה ולא כסהו השני חייב ע"כ. וגרסינן עלה בגמרא וראשון עד אימת ליפטר אמר רב בכדי שידע ושמואל אומר בכדי שיודיעוהו ור"י אמר בכדי שיודיעוהו וישכור פועלים ויכרות ארזים ויכסנו ע"כ. וקי"ל בכוליה תלמודא רב ור"י הלכה כר"י וכ"ש הכא דקאי שמואל בשיטתיה וקי"ל הלכה כשמואל בדיני ולכך פסק ר"מ ז"ל דין שני וחלקיו מעתה מה אשיב שואלי דבר על לשון ההשגות: