מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נזירות· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ב · הלכה כא
אין הנזירות נוהגת אלא בא"י וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב"ד ז"ל ולמה כופין אותו לעלות וכו': ואני אומר כמה פעמים כתבתי בחבור זה כי ר"מ ז"ל חיבר זה החיבור לקצר אורך הגמרא ולכך קראו משנה תורה וכן עשה גם בזה הדין שהוא מפורש פ"ג דמס' נזיר (דף י"ט) ואיתא נמי פ"ד דמס' עדיות בפלוגתא דב"ש וב"ה ומעשה דהילני המלכה דתנן מי שנזר נזירות מרובה והשלים נזירותו ובא לארץ ב"ש אומרים נזיר ל' יום וב"ה אומרים נזיר בתחלה כו' וקי"ל כב"ה ומסיק טעמייהו דקא סברי כי קנסינן בתחלת נזירות. והוא כדברי ר"מ ז"ל ומה שהקשה הראב"ד ז"ל וכי יש שם טהרה והלא כולנו טמאים טומאת מת תמה אני על קושייתו דהא להדיא גרסינן על מתני' בגמ' לימא בהא קא מיפלגי דב"ש סברי ארץ העמים משום אוירא גזרו עלה וב"ה סברי (נמי) ארץ העמים משום גושא גזרו עלה ומהדרינן לא דכ"ע משום גושא אלא ב"ש סברי בסתם נזירות קנסינן וב"ה סברי בתחלת נזירות קנסינן פי' ומשום גושא והנכנס בו בשידה תיבה ומגדל טהור ומשום אוירא הנכנס בה אפילו בשידה תיבה ומגדל טמא למדנו להדיא כי בחוצה לארץ דוקא קנסו ואפילו בשידה תיבה ומגדל שיהא טמא אבל בא"י בשידה תיבה ומגדל טהור דלא קנסו בה ושם יכול למנות בטהרה וזהו כדברי ר"מ ז"ל וכלשון הגמרא ואף כי יש גירסאות אחרות מהופכות בסוגיא מ"מ כך עולה מהם לדברי כולם: