מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק יז
הלכה א
מלוה שמת ובא היורש עד אין מוציאין מידם. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) והביאור בזה הפרק עצמו:
לפיכך שט"ח של יתומים כו' עד ונפרע מיורשי לוה. פרק קמא דכתובות ובשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) והביאור בזה הפרק:
הלכה ה
אין דנין מדין זה וכו' עד כאומר לא פרעתי דמי. בשבועות פרק כל הנשבעין ובכתובות פרק הכותב (דף פ"ח):
וכן מלוה שבא להפרע עד כאומר לא פרעתי. פרק יש נוחלין:
הלכה ז
יורש שבא להפרע עד נשבע אפילו ליורשי מלוה. פרק הכותב:
הלכה ח
יורש קטן שהיה שט"ח כו' עד בחיי אביהם. פ"ק דב"ב (דף ז ע"ב) :
הלכה ט
המוציא שט"ח על חבירו עד מגבהו. פרק בתרא דכתובות (דף ק"י) :
מכאן אתה למד עד סוף הפרק. הסכמת הגאונים ז"ל ורבותינו נ"ע והביאור פי"ט דהלכות עדות: