מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק יט · הלכה יד
בת הממאנת הרי היא כשאר הבנות עד בחיי אביהן. בהלכות פרק נערה שנתפתתה (דף מ"ג) :
כתב הראב"ד ז"ל מה שאינו כתב וכו': ואני אומר גם לי ולחבירי היה קשה זה וראיתי כי גם רש"י ז"ל ור"י אלפס ורבים אחריהם כך פירשוה כפי' הראב"ד ז"ל פרק נ"ש (דף נ"ג) וה"ג לה גמרא מתניתין דלא כתב לה אם תשתבאין וכו' בעו מיניה מרב ששת ממאנת יש לה מזונות או אין לה מזונות אמר להו ר"ש תניתוה אלמנה בבית אביה וגרושה בבית אביה ושומרת יבם בבית אביה יש לה מזונות ר"י אומר עודה בבית אביה יש לה מזונות אינה בבית אביה אין לה מזונות ומתמהה לפרושי רבי יהודה היינו ת"ק אלא לאו ממאנת איכא בינייהו דת"ק סבר אית לה רבי יהודה סבר לית לה והדר בעי ר"ל בת יבמה יש לה מזונות או אין לה מזונות וכו' והדר בעי ר"א בת שניה יש לה מזונות או אין לה מזונות והדר בעי רבא בת ארוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות והדר בעי רב פפא בת אנוסה יש לה מזונות או אין לה וכו' וסלקן כולהו בתיקו בר מקמייתא דקי"ל כת"ק דאמר אית לה. והא ודאי לכאורה הכי משמע דאממאנת עצמה קא בעי כפשטא דלישנא וכדפשיט ליה ממתני' מיהו כי מעיינת בה שפיר לא נהירא מכמה טעמי. חדא דא"כ לא הוי דומיא דסוגיין דלקמן דהוו פליגי רב ולוי בארוסה אם יש לה מזונות מן הבעל או לא ואוקימנא כתנאי עד מתי הבת ניזונת עד שתארס ר"א אומר עד שתבגר וכו' עד דאסיקנא לרב כת"ק והלכתא כוותיה ובלשון איכא דאמרי אסיקנא נמי הכי מסברא ולאלתר גרסי' בעו מיניה מרב ששת ממאנת יש לה מזונות וכו' כדלעיל ואם אתה מפרשה מן האחין שלא כסדר סדרן מחבר התלמוד שהיה לו לסדר שאר בעיין אחר מחלוקת ארוסה דדמו אהדדי דכולהו מן הבעל ואחר כן יסדר הממאנת שהיא מן האחין דין בפ"ע אלא להפסיק ביניהן בדלא דמי לא ניחא לי ועוד דהא בפרק אלמנה ניזונת הו"ל לסדורה לברורי מה בין הממאנת לשאר הנשים במזונותיהן ועוד דלא אשכחן בריהטא דתלמודא לשון יש לה מזונות מן האחין אלא לשון ניזונת כמו אלמנה ניזונת מנכסי יתומים וה"נ מיבעי ליה למגרס הכי איבעיא להו ממאנת ניזונת מנכסי יתומים או לא אבל לשון יש לה מזונות איברא מן הבעל משמע לי. ע"כ אני אומר שיפה פי' ר"מ ז"ל ומשום תנאי כתובה דבנן נוקבן איבעיא לן ומה שהקשה ראב"ד ז"ל וגם אנחנו היה קשה לנו יש לי לתרצו בתירוץ אמיתי שיכול להיות לה בת כגון שנתעברה בתוך שנת י"ב ויום אחד ואח"כ מיאנה עד שלא הגיע לזמן זה ואח"כ ילדה ונמצאת זאת הבת יכולה להיות ניזונית מנכסי אביה בתורת תנאי כתובה דבנן נוקבן בין שמתה אמה בין שנשאת לאחר בין שהחזירה אביה לאחר שגדלה ועל זה נשאלה שאלה על הבת הממאנת כמו על הבת השניה וחברותיה וכולן בסגנון אחד נשאלו. והראיה פשוטה פרק קמא דיבמות (דף י"ב:) סוף גמרא מתניתין קמייתא דגרסינן תני רב ביבי קמיה דר"נ שלש נשים משמשות במוך קטנה מעוברת ומניקה (ואי זו היא קטנה מבת י"א שנה ויום אחד עד בת י"ב שנה ויום אחד) ומוקמינן טעמא דקטנה שמא תתעבר ושמא תמות ואקשינן מדקאמר ושמא תמות מכלל דאיכא קטנה דמעברא ולא מתה א"כ מצינו חמותו ממאנת ותנן אי אתה יכול לומר בחמותו וכו' [וכולם שמיאנו] ומשני אימא שמא תתעבר ותמות דאמר רבא בר ליואי גבול יש לה קודם הזמן הזה כלומר קודם י"ב שנה ויום אחד אינה מתעברת כל עיקר תוך הזמן היא מתה ועוברה מת לאחר הזמן הזה היא חיה ועוברה חי והדר אקשי' איני והתני רבה בר שמואל אי אתה יכול לומר בחמותו ובאם חמותו ובאם חמיו שנמצאו אילוניות או שמיאנו שכבר ילדו אלא לעולם שמא תתעבר ושמא תמות ואלא קשיא כלומר הדרא קושיין לדוכתא מכלל דאיכא קטנה דמיעברא ולא מתה וכו' כדלעיל ופריק רב ספרא בנים הרי הן כסימנין ואיכא דאמרי בנים עדיפי מסימנין ושיילינן למאי נ"מ ומהדרי' דאפילו לר"י דאמר [שיכולה למאן] עד שירבה שחור [על הלבן] בבנים מודה והכי אפסיקא הלכה כר"י להדיא בירושלמי דפ"ק דיבמות בהדא שמעתא וכ"פ ר"י אלפס בפרק המדיר (דף ע"ד) גמרא מתני' דהמקדש את האשה ע"מ שאין עליה נדרים דאסיקנא שמעתין ולאפוקי מדרבי ישמעאל דאמר התם ובמסכת נדה פרק בא סימן והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת ויש לך אחרת שאע"פ שלא נתפשה מותרת ואי זו זו שקידושיה קידושי טעות שאפילו בנה מורכב על כתיפה ממאנת והולכת לה הנה עיניך רואות שאפשר שתתעבר ותלד בעודה קטנה והבת והבן יחיו אלא שהיא כבר מיאנה קודם שתלד וכולה סוגיין נמי דפ"ק דיבמות הכי מוכחא בין בבבלי בין בירושלמי. ובזה נמצאו דברי ר"מ ז"ל נכונים אלא שצריכין לפנים ולהתבונן למה אמר הממאנת ולא ביאר בת הממאנת ואף שכבר הטעמתי אני הלשון ולבי אומר לי כי בגירסת ר"מ ז"ל היה בת הממאנת וכן קיבלו שאילו דין הממאנת לזון מן האחין כבר חזר וביארו ובזה הפרק דין בפ"ע כפי' ר"י אלפס וראב"ד ז"ל וזה נכון מאד: