מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק יט · הלכה יג
מי שצוה בשעת מיתתו עד שמתה בחיי בעלה: כתב הראב"ד ז"ל רואה אני דעת המחבר הזה וכו': ואני אומר אין לי לב בחבור הזה להתעסק במחלוקת ישנה כזו רק לגלות דעת ר"מ ז"ל שהוא תלמוד ערוך דגרסינן פרק מציאת האשה (דף ס"ח) גמרא מתניתין דיתומה שהשיאתה אמה ואחיה וכו' א"ר הונא א"ר פרנסה אינה כתנאי כתובה ושקלינן וטרינן למידע מאי אינה כתנאי כתובה אילימא וכו' עד ואלא דאילו פרנסה גביא נמי ממטלטלין ותנאי כתובה ממקרקעי גביא ממטלטלי לא גביא לרבי אידי ואידי מיגבא גביא דתניא אחד נכסים שיש להם אחריות ואחד נכסים שאין להם אחריות מוציאין למזון האשה ולבנות דברי רבי אלא מאי פרנסה אינה כתנאי כתובה לכדתניא האומר אל יזונו בנותיו מנכסיו אין שומעין לו (דתנן פרק נערה שנתפתתה לא כתב לה בנן נוקבן דיהוי ליכי מינאי ליהוי יתבן בביתי ומתזנן מנכסי חייב מפני שהוא תנאי ב"ד) אל יתפרנסו בנותיו מנכסיו שומעין לו שהפרנסה אינה כתנאי כתובה וכתב ר"י אלפס ז"ל והלכתא כרבי לפי שיש נסחאות שגורסים בהפך לית הלכתא כרבי אלמא כל מה שמתנה על תנאי ב"ד תנאו בטל ואין בדבריו כלום וכדמשמע פרק נערה שנתפתתה לפי גמרא מתניתין דהאב זכאי בבתו דגרסי' אמר רב מתנה האומר אם מתה אל תקברוה מנכסיו שומעין לו ושיילינן מ"ש כי אמר דנפלי נכסי קמי יתמי כי לא אמר נמי נכסי קמי יתמי רמו כלומר שכן הדין כדתנן (דף צ"ה) ריש פרק אלמנה ניזונית מנכסי יתומים וכו' ויורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה אלמא פשיטא ליה לתלמודא דאי לאו דדינא הכי לא מקשינן מינה במאי דאמר עד תנאי ב"ד וכדברי רבי דקי"ל כוותיה ובהדיא אסיקנא דמוציאין למזון האשה והבנות בין מנכסים שיש להם אחריות בין מנכסים שאין להם אחריות ולא כל הימנו שיוציא במתנותיו מתחת ידם ויפקיע שיעבודן שלא אמרו אלא הקדש חמץ ושחרור מפקיעין מידי שיעבוד אבל מלתא אחריתי לא וסוף הבבא מפורש פרק נערה שנתפתתה (דף מ"ט) גמרא מתניתין דהאב זכאי דגרס א"ר אילעא אמר רשב"ל באושא התקינו הכותב כל נכסיו לבניו הוא ואשתו ניזונין מהן מתקיף לה רבי זירא ואיתימא רבי שמואל בר נחמני גדולה מזו אמרו אלמנתו ניזונת מנכסיו הוא ואשתו מיבעיא דשלח רבין באגרתיה וכו' והנה זה מפורש שתקנת חכמים היא וכולה סוגיין הכי אזלא בלי ספק ואם הראב"ד ז"ל יביא ראיות כנגד זה איני יודע: