מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ד · הלכה ט
חרש שנשא פקחת עד מותרת לבעלה החרש: כתב הראב"ד ז"ל טעה בזה שאינה מותרת וכו': ואני אומר חלילה חלילה לו מטעות קטנה או גדולה וכ"ש להתיר אשה אסורה אלא דבריו נכונים ותלמוד ערוך הוא אלא שאתה צריך להתבונן על ההלכות ולדעת כי אותיות מחכימות. ומ"ש הראב"ד ז"ל הוא מ"ש ר"י אלפס פרק ב"ש גמרא מתניתין דשני אחין נשואין שתי אחיות יתומות קטנות בפלוגתא דרב ושמואל (דף ק"ט) לגבי קטנה שלא מיאנה והגדילה ועמדה ונשאת רב אמר אינה צריכה גט משני וז"ל. ומסתברא לן שאם רצה שני לכונסה שמגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא כי ההיא דגרסינן בגיטין פרק המגרש (דף פ"ט) לא מצאו דבר על בוריו מהו אמר רב הונא מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא גזירה דילמא אתו למימר מחזיר גרושתו מן האירוסין והא נמי כיוצא בה עכ"ל. ולכאורה נראין דבריהם שוין וכי מעיינת בה שפיר חזית דברי ר"מ ז"ל כשיטת ר"י אלפס ז"ל שכתב תחלה שם בהלכות וחזינן מאן דכתב דהא מילתא ספיקא ועבדינן בה לחומרא כו' עד והאי סברא סברא מעליא היא דגרסינן בהדיא וכו' עד וה"מ היכא דקדיש בתוך זמן ובעל לאחר זמן דהוי ספיקא דאורייתא עכ"ל. ועל זה כתב דדמיא לההיא דגיטין דגרסינן לה התם בסוף מכילתין באתחלתא דההיא אמר רב ירמיה בר אבא שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו יצא עליה קול מראשון ובא אחר וקדשה קידושי תורה מהו שלח להו תצא והעמידו דבר על בוריו כו' עד דשיילינן לא העמידו דבר על בוריו מהו אמר רב הונא מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא דלמא אתו למימר מחזיר גרושתו מן האירוסין ורב שישא בריה דרב אידי אמר אף מגרש שני ונושא ראשון מימר אמרי עיינו ביה רבנן בקידושין וקידושי טעות הוו ע"כ. וקי"ל כרב הונא. הנה עיניך רואות שדברי ר"מ ז"ל תלמוד ערוך הם שלא נאמרו אותן הדברים אלא בקידושי תורה דוקא דספיקייהו לחומרא אבל קידושין דרבנן דספיקייהו לקולא וקידושי חרש וחרשת דרבנן נינהו כדאיתא ריש פרק חרש במסכת יבמות ואע"ג דלית הילכתא כרב שישא מ"מ ילפינן מינה דכל מה שהוא מדברי סופרים אמרינן עיינו ביה רבנן וגם כשתעיין בלשון ר"מ ז"ל שכתב בזה הספק תראנו מפורש נשמר בלשונו:
אבל השוטה שקידש פקחת עד מדברי סופרים. ריש פרק חרש (דף קי"ב) ופרק אלמנה לכהן גדול: