מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ד · הלכה ח
כיצד מתקדשת למיאון וכו' עד ותצא בלא גט: כתב הראב"ד זה אינו אלא מדרבנן והיא אינה יכולה למאן עכ"ל: ואני אומר לו עיין הראב"ד ז"ל מה שהביא ר"מ ז"ל פי"א מהלכות גירושין כמו שרמז בלשונו בזה הפסק ששם ביארו לא היה משיגו בכאן כי דעת ר"מ ז"ל בכאן שישבה עם בעלה עד שגדלה ונבעלה לאחר גידוליה וז"ל שם. ממאנת כל זמן שהיא קטנה עד שתהיה נערה או עד אילונית בד"א שלא בא עליה הבעל אחר שנעשית בת י"ב שנה ויום אחד אבל אם הגיעה לזמן הזה ונבעלה הואיל ובעילה קונה מן התורה כמו שביארנו הרי זו אינה ממאנת עכ"ל. והכי נמי איתא ביבמות פרק בית שמאי (דף ק"ז) ובנדה פרק בא סימן (דף כ"ב) וכ"כ ר"י אלפס שם בפ' המדיר וגם הראב"ד ז"ל כתב בנמוקי יבמות שלו וגם הרמב"ן ז"ל ואין אצלי בדבר הזה ספק: