מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ד · הלכה ז
קטן שקידש אין קידושיו קידושין. פרק האיש מקדש (דף נ') ופרק אלמנה לכהן גדול (דף ס"ט) :
אבל גדול שקידש את הקטנה עד הרי זו מקודשת למיאון: כתב הראב"ד ז"ל זה השיעור לא מצאתי אותו מפורש ואם יאמר מפני שאמרו (דף פ"ב) קטן בן שש יוצא בעירוב אמו והוא נקרא קטני קטנים במסכת כתובות וא"כ אפילו בן שש [וגם] מה שאמר מבת עשר ולמעלה אע"פ שהיא סכלה ביותר למד מפעוטות במסכת גיטין (דף ס"ה) והלא אמרו קטנה שאינה יודעת לשמור קידושיה אינה צריכה למאן ואם יודעת לשמור קידושיה אע"פ שאינה יודעת להבחין ולהכיר בעסקי נישואין וקידושין צריכה מיאון. ואי קשיא לך א"כ שיעור הפעוטות למה נאמר אימא לך כדי להתקדש ע"י עצמה אבל אם קדשה אמה או אחיה לדעתה אפילו פחותה מפעוטות אלא שתדע לשמור קידושיה והכי איתא התם עכ"ל: ואני אומר אין זו צריכה לפנים אלא משנה שלימה היא ביבמות פרק ב"ש (דף ק"ז) דתנן אי זו היא קטנה שצריכה למאן כל שהשיאתה אמה או אחיה לדעתה השיאוה שלא לדעתה אינה צריכה למאן רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל קטנה שאינה יכולה לשמור קידושיה אינה צריכה למאן ע"כ. ופסק ר"י אלפס הלכה כרבי חנינא וכדפסיק לה תלמודא להדיא בגמרא וצריכין אנו לדעת מאימת תקרא בת דעת לשמירה זו והוא משהיא בת שש כדאמרינן בגיטין פרק הניזקין (דף נ"ט) על מתניתין דקתני הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר ושיילינן בגמרא עד כמה מחוי רב יהודה לרב יצחק בריה כבר שית כבר שב והא אסיקנא בעלמא כי ערמימות האשה יתירה משל איש וכן משמע בירושלמי פרק ב"ש דגרסינן בגמרא דההיא משנה אי זהו לדעתה עבדין לה גנון ומלבשין לה קוזמירין ומדכרין לה גבר ע"כ. אלמא משיש לה דעת להכיר באיש הוא שהצריכוה מיאון וקי"ל יותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא וניחא לן למילפה מפעוטות דמקחן מקח וממכרן ממכר דדמיין להדדי תדע דהא בריש קידושין (דף ד') נמי יליף לה קיחה קיחה משדה עפרון ומה שחילק הראב"ד ז"ל אדרבא איפכא מסתברא דהא אמה ואחיה אין להם כח אלא מדעתה וא"כ היאך נייפה כחם ואדרבא יפה כח הבת מכח האם ומן האח והוה לן לאתמוהי עלה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא וגם הירושלמי שהבאתי מוכיח על זה: