אור ברסלב

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבנו שם טוב אבן גאון

פרק יא · הלכה יב

הלכה יא

וכל מה שאמרנו ביולדת וכו' עד בזמן הזה: כתב הראב"ד ז"ל אין אני אומר כן שהרי בצורת הפנים אמו טמאה לידה ומי יכיר בצורות ויטהר עכ"ל: ואני אומר איני מאמין שיצא לשון זה מפי רבינו הראב"ד ז"ל כי ר"מ ז"ל לא הזכיר בכלל הזה שביולדת אלא שאמו טהורה ואיך יקשה עליו מן הטמאה ואם יעלה על דעתך שטעה הסופר ורצה להקשות ממ"ש פ"י ואם אין פניו בצורת פני אדם כו' גם זו אינה קושיא כי אותו הדין הוא במפלת ובכאן לא כלל אלא ביולדת דוקא וכבר חקרתי בכל מה שפרט בטהרת היולדת ולא מצאתי בו דבר שלא נוכל לעמוד עליו שאינם אלא דיני יוצא דופן או מחותך או דרך איברים דוק ותשכח:

הרי היא טהורה וכו' עד דם טמא: כתב הראב"ד זו טעות שהרי אמרו אין פתיחת הקבר בלא דם הלכך טמאה. עכ"ל: ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי רבינו הראב"ד מעולם מתרי טעמי. חדא כי תחילת זה הכלל כתב וכן האשה שראתה לובן או דם ירוק או שהשליכה חתיכה אדומה שאין עמה דם שזהו דין רואה דם ומפלת שהיא משלכת ואיך יקשה עליו מיולדת שהרי אמרו אי איפשר לפתיחת הקבר בלא דם. ועוד אנה פנה לב הכותב השגה זו שלא השגיח על לשון ר"מ עצמו שכתב תחלת פרק כל היולדת טמאה כנדה אע"פ שלא ראתה דם עכ"ל וברור דהיינו טעמא משום דאי איפשר לפתיחת הקבר בלא דם והחי יתן אל לבו כי לא הלך לבו מפרק לפרק ולא פגעה בו שכחה אלא ודאי הכותב הזה הפריז יותר מדאי דהכא ברואה ומפלת והתם ביולדת ותלה עצמו באילן גדול מדאמר רבי יוחנן חוכמתיה דרבי חנינא גרמה לי דלא אחזי דמא מטמאנא מטהר מטהרנא מטמא וא"ר זירא טבעא דבבל גרמה לי דלא אחזי דמא ומה רבה דידע בטבעא לא חזי אנא אחזי ואידך דאמר רבי זירא בנות ישראל כו' ע"כ. והביא ר"י אלפס ז"ל בריש הלכות שבועות בפיסקי נדה אלמא במראות דמים נסתפקו כי נתמעטו הלבבות והחמירו כי לא הכירו אבל שאר דברים לא הזכירו ובכך עלו דברי ר"מ ז"ל על מתכונתם ורמו וישבו תחתם יחד כולם בפרטם ובכללם הרכיב והבריך וקיצר והאריך בסמוך:

תוכן העניינים

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה