מגדל עוז על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק יא · הלכה יא
דין הכתמים בזמן הזה וכו' עד שנמצא בו הכתם: כתב הראב"ד ז"ל זה שבוש גדול וזהו שאמרנו וכו'. ואני אומר כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעי' ריש פ"ט בענין מה בין כתם הנמצא כו' ואני תלמידו כתבתי והארכתי בראיות וביררתי שם שדבריו וקבלתו אמת וגם בכללים אשר כלל בכאן נשמר שאמר זה בכתם שאין לחוש בו בזיבות וכיון דכתמים דרבנן דיין להחמיר בהן כנדה דאורייתא ואילו יש כאן לחוש לזיבות הנה הוא ז"ל ביארו אחר זה מיד וז"ל ואם היה שיעור הכתם כדי לחוש לזיבות סופרת שבעה ימים מאחר יום שנמצא בו הכתם שאין הרואה דם כרואה כתם עכ"ל והדין עמו כמו שהוכחתי. ועוד אני מוסיף עתה לגלות למה לא חילק בזמן הזה לזמן הראשון בדיני הכתמים שהרי במימרא דרבי זירא פרק תינוקת לא הוזכר אלא שאפילו רואות דם טיפה כחרדל כו' אבל מוצאה כתם לא הוזכרה ודייה מה דאחמור רבנן למיהוי כנדה וכן כתב בסמוך שלא החמירו אלא ברואה דם טמא עכ"ל. ואם הראב"ד ז"ל הולך כאן לפי שיטתו של מעלה ויצא לו זאת החומרא אין לשבש על כך דברי ר"מ ז"ל אמנם הסכמתו חובה וקבלתו ומלכותו נסוכה והרוצה להחמיר הואיל ויצא מפה קדוש תבא עליו ברכה: