מגדל עוז על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ה · הלכה יד
הפילה חתיכה קרועה ודם אגור בתוכה טמאה. פרק המפלת במשנה (דף כ"א) :
כתב הראב"ד ז"ל הא נמי דלא כהלכתא עכ"ל: ואני אומר זה כתב הראב"ד ז"ל לפי שמצא ריש פרק המפלת (כ"א ע"ב) דגרסינן אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחאי המפלת חתיכה קורעה ואם יש בה דם אגור טמאה ואם לאו טהורה כסומכוס וקילא מדכולהו ע"כ. ושמא עלה על דעת רבינו דלית הלכתא כסומכוס כיון דרבנן פליגי עליה ולפי שיטתו שכתבתי בסמוך וחלילה לגדול כמוהו להסכים על זה אלא סומכוס כרבנן סבירא ליה בההיא דבסמוך ורבי יוחנן משום רשב"י נמי כרבנן וכמו שהוכחתי מלשון הירושלמי אשר הסכים כמו הבבלי שבמסקנת הלכה זו פלי פלויי ואתה המעיין פקח עיניך וראה פקחות ר"מ ז"ל שכתב חתיכה קרועה שהוא פירוש פלי פלויי ולפי המסקנא כמ"ש ולא כתב קורעה כלשון המימרא בעצמה ואולי אם היה משגיח רבינו הראב"ד ז"ל לא היה משיגו אלא מסייעו:
הפילה כמין קליפה כו' עד שדם הוא וקפה. ריש פרק המפלת (דף כ"ב) וריש פ"ק דנדה:
וכל הרואה דם יבש כו' עד בשפופרת. פרק המפלת: