מגדל עוז על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ה · הלכה יג
המפלת חתיכה וכו' עד אלא דם חתיכה. ריש פרק המפלת (דף כ"א) :
כתב הראב"ד ז"ל הא דלא כהלכתא וכו': ואני אומר אנחנו כדברי ר"מ ז"ל קבלנו פי' אותה הלכה ריש פרק המפלת דתנן המפלת חתיכה אם יש עמה דם טמאה ואם לאו טהורה רבי יהודה אומר בין כך ובין כך טמאה ושקלינן וטרינן עלה עד דאוקימנא אלא אמר ר"נ בר יצחק באפשר לפתיחת הקבר בלא דם קמיפלגי בפלוגתא דהני תנאי דתניא קשתה שנים ולשלישי הפילה ואינה יודעת מה הפילה הרי זו ספק לידה ספק זיבה מביאה קרבן ואינו נאכל רבי יהושע אומר מביאה קרבן ונאכל שאי איפשר לפתיחת קבר בלא דם ע"כ. ואיכא לישנא אחרינא ובין ללישנא קמא בין ללישנא בתרא פירש"י ז"ל דרבי יהודה דאמר טמא סבר אי איפשר לפתיחת הקבר בלא דם וכיון דנפתח הקבר להפיל החתיכה זו דם היה עמה ונהי דמשום לידה אינה טמאה אבל משום דם טמאה אפילו בדקה כמה פעמים ולא מצאה דם דאי איפשר לפתיחת הקבר בלא דם ורבנן סברי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם והלכך אם ברור לו שיש עמה דם טמאה ודאי אפילו החתיכה היא של שאר מיני דמים ואם אין עמה דם שבדקה ולא מצאה דם טהורה אפילו היא של ארבעה מיני דמים דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם ואם ספק לה נמי טמאה מספק עכ"ל. הנה עיניך רואות שפירש"י ז"ל בהפך הראב"ד ואילו הייתי מוצא מקום לתלות טעות בסופר שכתב במקום אפשר אי איפשר הייתי תולה אבל מה אעשה כבר יגעתי ובדקתי ולא מצאתי ועתה הבין כמה הסכים הר"מ ז"ל יפה וע"ד זה הפי' המקובל שפסק כדברי חכמים מכמה טעמים חדא דיחיד ורבים הלכה כרבים ועוד דהא בתר תרתי לישני מייתי תלמודא להדיא ת"ר המפלת חתיכה סומכוס אומר משום ר"מ וכו' קורעה אם יש דם בתוכה טמאה ואם לאו טהורה כרבנן ועדיפא דרבנן כרבנן דאמרי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ועדיפא מדרבנן דאילו [רבנן] סברי עמה אין בתוכה לא וסומכוס סבר אפילו בתוכה אלמא כרבנן סבירא להו וכפירש"י ז"ל בפשוטה ועוד דהא בההיא שמעתא גופה גבי בעיא דבעא רבי ירמיה מרבי זירא הרואה דם בשפופרת מהו ושקלינן וטרינן עד דאמרי' תנאי היא המפלת חתיכה כו' כלישנא דמתני' ואסיקנא דפלי פלויי איכא בינייהו ת"ק סבר בבשרה ולא בשפיר ולא בחתיכה וה"ה לשפופרת וה"מ היכא דשיעא אבל פלי פלויי טמאה מ"ט בבשרה קרינן ביה ואתו רבנן למימר אע"ג דפלי פלויי אין זה דם נדה אלא דם חתיכה ע"כ. הנה עיניך רואות כי לשון ר"מ ז"ל שכתב ואפילו נקרעה החתיכה כו' הוא כמסקנא זו אליבא דרבנן דפירוש פלי פלויי הוא נקרעה ורבי אליעזר הוא דפליג עלייהו ואין הלכה כמותו ועוד דהא בפרק כל היד (דף י"ח) גמרא מתני' דמשל משלו חכמים באשה גרסינן א"ר יוחנן בג' מקומות הלכו בו חכמים אחר הרוב עד דשיילינן למעוטי מאי ואסיקנא למעוטי רובא דרבי יהודה דתנן המפלת חתיכה אם יש עמה כו' כלישנא דמתני' וסוגיין הכי סלקא אלמא הלכתא כרבנן ולא כרבי יהודה ועוד דהא בירושלמי ר"פ המפלת נמי גרסינן רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוסי בי רבי נהוריי הלכה כרבי יודה שמע רבי אלעזר ואמר איני מקבל עלי את הדבר הזה שמואל אמר הלכה כרבי יודה אמר רבי זעירא לא דו אמר הלכה כרבי יודה אלא דו חמי רבנן נהגין כרבי יהודה רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחאי קורעה ואם נמצא בה דם אגור טמאה ואם לאו טהורה תנא רבי אליעזר בן יעקב ופליגא על רבי שמעון בן יוחאי דם יהיה זובה בבשרה לא מה שבשפיר ולא מה שבחתיכה עד כאן לשון הירושלמי, אלמא רבי יוחנן בשם ר"ש בן יוחאי ורבי אליעזר ורבי זעירא קיימי כרבנן וכדמסיק טעמא דתלמודא בבלאה ריש פרק המפלת כמו שהוכחתי ואם הראב"ד ז"ל יש לו דרך אחרת אנכי לא ידעתי: