מביט חלק ג· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
שאלה ריז
ילמדנו רבינו ראובן נפטר והניח שתי בנות ובן והניח פרדס ועמד הבן ונשא אשה ואח"כ נפטר הבן בלא בנים ונפטרו הבנו' שהן אחיותיו של בן הנז' ואחיותיו הנז' האחת מהם הניחה ב' בנים קטני והאחר' הניחה בת והפרד' הנז' עמד שיך קהל ענא הוא וסיעתו ואמרו שהוא הקדש ונתנו לאלמנה בעבור כתובתה רביע הפרדס הנז' נשאר שלושה חלקים אמרו חלק א' לבית הכנסת חלקים הנשארי' לתלמוד תורה והיורשי' היו קטנים בזמן הזה ולא היה להם שום אדם שיסמכו עליו כדי שיברר להם העניין אם הוא אמת מה שאמרו מעניין ההקדש ושהוא צוואת המת או קנונייא עשו על ממונם של יורשים לאחר זמן עמדו האנשים הנז' שהם שיך של קהל עאנא ויסעתו ומכרו הירוש' הנז' שהוציאו עליה קול שהיא לתלמוד תורה ולבית הכנס' ולא נתנו ממנה כלום לא לת"ת ולא לב"ה והיורשים עתה אומרי' מאחר שמכרת' הירושה ולא נתתם אותה לא לב"ה ולא לת"ת כמו שאמרת' תנו לנו נחלתינו ואנחנו נעשה ממנה על נפש המת מה שנעשה יורינו מורי צדק מאחר שהאנשים הנז' עשו מה שעשו בירושה הנז' בעבו' זכרון ההקדש והם לא נתנו להקדש מאומ' עתה היוכלו בעלי הירושה לתבוע מהם מה שמכרו ולקחו אותו ולא נתנו להקדש כלום או לאו ושכרו כפול מן השמים: תשובה אם זה הפרדס היה בחזקת ראובן הנז' כשנפטר ואח"כ ירשו הבן אין כח לשום אדם להוציאו מרשות יורש שהם אחיותיו ובניהם אלא בראייה ברורה שקנו אותו פרדס מראובן או שהוציאו צוואה על הבן שהו' בהיותו בדעתו ציוה על הפרדס שיהיה קודש לקהל הנזכר ושיתקיימו החתימו' בב"ד או אם הית' (זו) [איזה] סיב' אז שלא נכתב ונמצאו אחר כך האנשים זקנים כשרים שיעידו בב"ד חשוב כי הם היו עדים בצוואת ראובן שהקדיש אותו הקרקע ישלחו לנו תופס עדות' ונכתוב מה שיהיה ד"ת ואם לא ימצא בעדות זה אין ממשות במה שאמרו השיך וסיעתו שהי' הקדש ואם היה הקדש למה נתנו לאלמנה רביע בעבור כתובתה שנרא' שלא היה ברביע שיעור כתובתה כולה היה בד"ת שיתנו לה הכל כי לא יפקיע הקדש זכות כתובה ועתה אין להם כח לומר שהם קנו אותה ממנו או שנתנה להם במתנה כיון שאמרו שהיתה הקדש נראה שאומרים שהקדי' הבן ואם יאמרו שיש להם חזקה מכמה שנים שהיתה שלהם היא חזקה שאין לה טענה כיון שאמר (קודש פי') [קוד' כי] הית' הקדש והקדש אין בו עדות כפי הנר' ואלו היורשי' בזמן שהיו קטנים אין מועיל חזקת השיך וסיעתו גם אחר שגדלו בני הבנות כבר הם מערערי' ואינם נענים גם הקונה מהם אין לו שום חזקה כיון שהמוכרה להם לא היה להם חזקה כ"ש אם הם אמרו קוד' שהיה הקדש לקהל איך לא נתנו להם כלום ואפי שהיו נותנים לקהל כל זמן שלא נר' צוואת הקדש כמו שכתבתי אין לקהל שום זכות וחייבים הם להעמיד הפרדס ברשות יד היורשי' כי המכיר' אינה מכירה והקרקע בחזקת היורשים הם והקונים יעשו חשבון אם השביחו בפרדס שום דבר יחשבו מהפירו' אבל אם יעדיף השבח יפרעו להם המותר נאם המבי"ט: