אור ברסלב
מביט חלק ג שאלה רטז

מביט חלק ג· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

שאלה רטז

שאלה רטו

ראובן שידך את חנוך בנו עם רחל ובכלל התנאים שהתנו ביניה' התנו שראובן אבי חנוך המשדך נתחייב בקניין ושבועה לזון ולפרנס ולתת כל צרכם למשדך ולמשודכת ולבניהם עמהם זמן ארבעה שנים רצופות מיום החופה ואילך ואחר הארבעה שני' נתחייב אבי חנוך המשדך בקניין ושבועה לתת לרחל כלתו ארבע מאות פרחים וזקפם עליו מזמן הארוסין כמלוה בכל חיזוקי סופ' ולבטחון שיעבדו אשת ראובן וראובן בעל חצי הבתים שיש להם במקום פלו' שיהיו משועבדי' ואפוטיקי על המעות הנז' יהיו מנוקים ומשופים מכל שעבוד וחוב ומשכונא בעולם לשעבוד המעות הנזכר והמעות הנזכר תתן המשודכ' רחל הנזכרת לחנוך המשדך להיות בידו קרן להתעסק ולהסתחר בהם ע"מ שהוא לא יהא רשאי לתתם לאביו או לשום אדם או למוחלם או לעשות בהם קנוניי' או תחבולה כדי שיחזרו לאביו אלא תמיד יהיו בידו וברשותו בלי מרמה כלל וראובן אביו קבל עליו בשבועה שלא ליטול ולקבל המעות הנזכר ולא להוציא' מרשות בנ' הנז' כו' וחזרו בשעת הנשואין לקיי' כל זה בכל חוזק ותוקף הנעש' בשעת האירוסין ועתה נפטר חנוך בן ראובן הנז' וחיי לרבנן שבק ורחל אלמנתו תובעת כתובתה ותובעת מראובן חמיה הנז' הד' מאות פרחים אשר נתחייב לתתם בידה כנזכר כי כבר עברו בחיי בעלה הד' שנים ולא נתן בידה שום דבר כמו שהיה התנאי ואם כן כבר הגיע זמן הפרעון בחיי בעלה ועתה תובעת אותם לתשלום כתובתה וראובן טוען שאמת הוא שלא נתן בידה אבל אחרי שהיא היתה כוונתה לתת אותם ביד בעלה שהוא בנו הוא בעצמו נתנם ביד בנו וטוען שיבי' ע"ז עדים יורינו רבינו אם טענת ראובן טענה או דילמא אחר אשר לא נתנם ביד רחל כלתו שהו' התנאי עדין הוא בחיוב הת' פרחים ומה שטוען שנתן ביד בנו הוא רצה לאבד מעותיו כי החוב במקומו עומד ושכרו כפול ומכופל מאת ה' מן השמים: תשובה אם נתחייבה רחל בשטר לתת המעות הנז' לבעלה כמו שנראה בשאלה גם שהיה כתוב בשטר שיתנם חמיה לידה אם יש עדים שנתנם לבנו או אפי' לא ידעה היא או היא ידעה א"כ שנתנם אעפ"י שלא נתנם אל ידה או שלא בפניה נפטר ראובן מן החוב כי גם שהיה נותנ' לידה היתה היא חייבת לתת אותם ליד בעלה להסתח' בהם כמו שכתוב בשטר ובעלה לא היה לו רשות לתת מהם לאביו או לשום אדם אפי' שלא קבל' מידה כיון שנתחיי' גם הוא שלא לתתם וכו' אלא להסתח' בהם ואינה יכולה לומר כי אחר שלא נתנם בידה כמו שהיה התנאי כי מה שנתן ביד בנו רצה לאבד מעותיו כי גם היא היתה חייבת לתת' בידו כי על תנאי זה נתחייב ראובן לתתם בידה ואפוכי מטרתא למה לי בין מידה בין מידו היה צריך שיגיעו ליד בעלה וכבר הגיעו על תנאי הנז' שנתחייב גם הוא מאז שלא לתת לשום אדם בלי תחבולה וכו' כי כוונת הנתינה לידה לא היתה אלא נתינתם לבעלה על תנאי שלא יתן וכו' כדי שתהיה בטוחה לאחריות כתובתה שאפי' שלא נמצאו לבעלה מעות לאחר מותו אין לה שום תביעה על ראובן אם הפסידם בעלה או אבדם וכבר ראובן מושבע שלא יהנה מהם אחר שנתנם וסברא היא זאת שאחר שנתנ' ליד בנו כמו שנז' שאין לה עוד תביעה על ראובן חמיה אפי' שטר בידה ויש קצת ראיה לזה אך אין לו עדים וגם היא נשבעת שלא ידעה כלל שנתנם לבעלה ולא ראתה ביד בעלה שום סחור' או מעות אחר הזמן שאמר ראובן שנתנם לבעל' יכולה לתבוע ממנו בשטר (שביד') מה שחסר לכתובת' נאם המבי"ט:

תוכן העניינים

מביט חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה