מביט חלק ג· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
שאלה רטו
ילמדנו רבינו על יהודה שהקדיש הקדש גמו' חצי כל נכסיו וחצי כל קניניו לאחריו ולאחר חמשה דורות מזרעו אם ח"ו אח' בניו ובני בניו או בנותיו יפסק זרעו שלא ימשך מזרעו שיש לו עתה דור ששי שאז יהיו חצי כל נכסיו וחצי כל קנייניו קודם לק"ק אשכנזי להקדשו' מקהלי שיראה לפרנסי וגזברי הקהל אשר יהיו בימים ההם באותו הדור החמישי יודיענו רבינו דין הקדש זה: תשובה אפילו היה מקדיש מעכשיו חצי הנכסים שלו (לקבל) [לקהל] אינו חל ההקדש אלא על מה שהוא ברשותו כדכתי' ואיש כי יקדיש את ביתו מה ביתו ברשות וכו' ולכן אינו חל ההקדש אלא על קרקעותיו ועל כל חצי מטלטלותיו ועל מה שהוא בעין מופקד ביד אחרי' כהודא' הנפקד וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ו מהלכות ערבין שאין אדם מקדיש דבר שאינו ברשותו כיצד וכו' ואחר כך מה שיש לו ביד אחרי' מלוה אפי' בשטר אין ההקדש חל עליו מפני שאינו ברשותו וכמו שכתב בטור יורה דעה סי' רנ"ח ומיהו אם הו' מקדיש או נודר דבר שאינו בידו כגון שיש לו חוב על אחר ואומ' יהיה להקדש או לצדקה אינו כלום ע"כ ובנמוקי יוסף בשם הר"ן ז"ל דממה שאמר רבי יוחנן גזל ולא נתיאש הבעלים וכו' שניהם אינם יכולי' להקדיש וכו' נראה ברור שאין אדם יכול להקדיש מלוה בשטר שיש לו אצל חברו דהא ליתיה ברשותיה דמחוסר גוביינא ע"כ וכל שכן בנ"ד שלא הקדיש אפי' מה שברשותו אלא לאחר חמשה דורות אז אינם ברשותו לא יחול עליהם שם הקדש ואפי' היה מקדיש נכסיו מעתה והיה גובה בחייו כל החובות במעות לא היה חל עליהם שם הקדש כיון שבשעה שהקדיש לא היו בעין ואפי' שיקדיש אות' עתה בחייו לאחר ה' דורו' המטבע אין לו סימן ואולי לאחר ה' דורות אינו אותו מטבע עצמו שהקדיש ולא חל הקדש עליו ואפי' לא היו מעות שגבה אלא מטלטלים והקדישם עתה אם לא נמצאו אותם מטלטלים בעין אחר ה' דורות אפי' היו אחרים במקומם לא היה חל עליהם שם הקדש וכ"ש כי מעיקר' דדינא פירכא כי אינו חל שם הקדש אפי' על מה שהוא בעין לאחר ה' דורות כי אז אין אותם הנכסים שלו אלא של יורשיו ואינו יכול היא להקדיש עתה לאחריו מה שאינו שלו עתה כי הנותן או מקדיש לאחר מותו עדין הם שלו אבל זה שיצאו מרשותו כבר אין הקדש חל עליו נאם המבי"ט: