מביט חלק ב· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
סימן קלט
שאלה קלט אחרי רואי כל מה שהודפס בענין גט זה וכתבתי שהגט כשר. גם הלם ראיתי המודעא המסותרת עד עתה אשר עליה הרים ירעשו ונכתב' ביום ב' סיטימברו ז' תשרי השכ"ו בתחילת המודע' האריך בגנות חמיו ומרמותיו עד שהכריחו לעשו' הקומפרומיסו באונס ולא פי' אופן האונס כל זה כתב בארוכ' בכפל דברי' ומלות שונות בט"ו שורות עוד האריך בלשון המודעו' לד' שורות על כי אותם הדייני' תכף פסקו ובתחבולותי' וכזביה' גם הם נחשובו והטעוהו לאמ' נישואין נישואין קומפיטי וקשט עצמך לנישואין ועל זה צוו שיחתום בידיו בפסק ההוא כי הוא קיום הנישואין וכלה מקשה ולא ידע מאשר פסקו עד שאח"כ שמע שפסקו לרחק ולא לקרב ונצטער שרמוהו וחייבוה לגרש אך היה כמחריש אולי יבטלו החרמי' שעשו נגדו וכשיתנו בידו מכתב פיטוריהם ילך אל מקומו ולא יגרש מעולם ושמסר המכתב לחמיו ולא לו ומיאן לבי' לכלל הגירושין וכי ראה חמיו שהיה עובר יום המוגבל לגירושין שלח לו התראה מהרבנים חזרו להחרים נגדו ושהשיב הוא שיעמוד בדין תורתינו וכשראו שאין גט יוצא ממנו קרא חמיו את הג' דייני' לפני שר משפט הסופריקאפולי ושמה נתבעו כי כל מה שפסקו היה מן הדין וכששלח בעדו לפני השרים והשתדל בכחו שיקיים הפס' ובראותו ככה שלח בעד חמיו לפני משפט הקונסירו ואדורי כדי שיקרע הפסק ושחמיו בכזביו הרבה עליהם שרים רבים וביום ו' שעבר בבק' גזרו עליו לקיים את הפסק ושפייס עוד חמיו לדייני' שיוסיפו להחרי' נגדו על כי עבר הזמן ובשבת קדש שלח ההתראה וחזרו והחרימוהו בבית הכנסת של אשכנזי' עם ר' יוסף חזן וגם רצה לפרסם בקהל לוונטיני ולא רצו אלא שלחו בעדו והראו לו החרם ואמרו לו לכן קום צא ותן גט ושהוא השיב כי לא אגרש מעולם ושילך לפני השרי' לחתוך הפסק ושהשיבו לו שאם ככה יעשה שיפרסמו החרם ג"כ בקהל באופן שלחצו אותו לגרש מבית בד"י ומחוץ בדא"ה ביד רמה ושהחזיק בממונו ולא אבה להחזיר לו תבותיו וספריו ומטלטליו ועל כל זה הוכרח להרכין ראשו לפיזור ע"כ קיצור הל"ד שורות ומכאן והלא' הוא מודיע את העדי' ח"מ איך הוא מבטל כל הביטולי' הן כלליי' הן פרטיי' וחוזר לעשות מודע' ופסול כל העדי' שיבטל לפניה' כל מה שיבטל ולא יוכל לגרוע ביטול זה בשום זמן גם שיחתו' או יסכים בביטול בפה או בכתב הן באמיר' שיסדרו הגט ושיחתמו הן בפיסול אתכם ח"מ הן בהתחייבו לבלתי מערער הכל יהיה בטל כי הכל היא נגד רצונו וכל מה שיעשה אינו מדעתו אלא באונס ורצונו ודיבורו האחרון הוא שהגט יהי' בטל והאריך בענין זה כפל ענין ומלו' שונו' ל"א שורו' אחרו' ומשם עד תום המודעו' י' שורות הם דברי העדי' ח"מ ששמעו כל דבריו וראו את הלחץ אשר לחצו אותו בד"י ובדא"ה ושידעו גם באונסי' כולם באותו אופן ממש הכתוב למעל' כן ראום והאריכו בזה וחתמו אלישע ידידיה בן יהושע ז"ל שמואל בן כ"ר בן ציון זצ"ל עוד כתוב תחת המודעא זו ביום ד' ד' דיזימברי כ' כסליו השכ"ז במותב תלתא כחדא הוינ' כד אתו הני סהדי דחתימין במודעא לעיל והכירו והעידו על חתימתם כי אמת הוא שחתמו ביום ההוא ושהשביעום שיעידו ויספרו מחדש אם אמת זה הדבר שהכירו באונסיו של שמואל הנז' ואם הם נוגעים בקורבא או נתן להם: כסף או זהב ושחקרו ודרשו היטב את העדים והשביעו והעידו כי כל מה שחתמו ראו בעיניהם ובאזניה' שמעו כי חמיו בכל יום היה לוחץ אותו בערכאו' והשתדל והוציא עליו לתפשו ביד גוים בין קודם הקומפרומיסו והפסק ולאחר הפסק וכי היה הפסק בחפזון וקראו לר' שמואל לאמ' נישואין נישואין ובערמתם זאת החתימו אותו בפסק גם לאחר הפסק רדף את חתנו בד"י ובדא"ה ולקיים את הפסק וביו' השבת שלפני ר"ה שנת שכ"ו עשה שיפרסמו החרם כמו שכתוב למעלה כי עבר על החרם ועל השבועה של קומפרומיסו והפסק גם דיינים אלו העידו על עדים אלו כי ידעו את קונם לשמור מצוותיו חקותיו ותורותיו ועובדים אותו באהבה ויראת חטא ויודעים ומבינים מה שהם קוראים וחותמים ושהם מוחזקים לאנשי אמת צדק ואמונה ומפני שלא תהיה האמת נעדרת חתמו במתא פיסא דיתבא על נהר וכו'. הצעיר יחיאל נסים בן לא"א ר' שמואל די פיסא דיין: הצעיר רפאל יזייא בן לא"א כמה"ר שבתי אלחנן יזיי"א מריאני דיין: הצעיר יהודה בר' רפאל ז"להה דאריכתינו תושב פיסא דיין: נעתק מהגוף מלה במלה נאם הצעיר משה בר' אברהם פרובינצולי ז"ל. ועתה בעדויות הבת של הרופא חמיו הם הדייני' שעל ידם ניתן הגט והדייני' אשר עשו הקומפרומיסו והעדי' שנצטרפו בעדויות שהעידו כי שמואל המגרש היה חפץ במוצא הכסף של חמיו ושהיה רוצה לגרש כמ"ש הכל בארוכ' בדפוס נר' אם יש הכחשה ביניה' ובין עדי המודעא זו אשר כתבו כי ראו כל אונסיו הכתובי' במודעתו ובדפוס כתוב בסיפור המעשה דף ה' שהוא מסר את חמיו בעש"ג במשפט הפיוגי אשר המסירו' ההן אינן נגלות אל הנמסר עד אחר גמר דין וכי באמצעו' המסיר' ההיא צווה הרופא מאת המלכו' שלא יוכל להפר בטחונו עד גמר דין המסיר' ההיא והבטחון היה שלא יוכל חמיו לגבו' חובו ממנו שהיה לו לחמיו כתב עליו שהיה חייב לו ק"נ סקודי ושבי"ט אלול שכ"ה בררו שניהם ב' מבוררי' בקנין ושבועה וח"ח לקיים כל מה שיפשרו והנה בערב סתר הארוס הקומפרומ' ושאח"כ גלה סודו לר' יוסף ן' יקר שלא היה בדעתו לכנו' רק לפטו' ולקבל מעות מחמיו ואז נתקבצו בבית הרב יהודה בן המאיר לארץ ביום ו' כ' אלול ועשו קומפרומ' וכתבו הארוס מידו לקיים כל מה שיגזרו עליה' הרב הנז' ור' יוסף ן' יקר ור' יעקב לוצאטו כי שני' שהיו נושאי איבה אל חמיו הרופא והיה תנאי בקומפרומיסו שבאותו יום עצמו יפסקו ויגזרו ביניהם וכן עשו כי באותו יום עצמו כתבו הפסק שיגרש תוך ה' ימים מיום ו' כ' אלול שכ"ה ושחמיו יחזור לו המכתב של החוב של ק"נ דוקאטו וכל נכסיו ועוד יתן לו ק"נ דוקא' וביום ההיא חתם הוא עצמו בפסק וכתב אני שמואל וכו' מרצוני הטוב לקיים ככל אשר פסקו למעל' מעלת הדייני' הנ"ל ואחר ב' ימים כ"ב אלול התירו מעליו כל החרמי' הנ"ל י"ז רבני' מק"ק לוואנטיני ואח"כ כמו ט"ו ימי' ביום א' ז' תשרי בא הארו' לפני דייני הבאזיקא של לווכטיני ותבע את חמיו שיקיי' הפסק וחייבוהו לקיימו שהשליש כל מה שצוו עליו הדייני' וביו' בי"ח תשרי השכ"ו נכתב וניתן הגט בביטול כל המודעות ובשעת נתינת הגט נשבע המגרש שבוע' התור' וקבל ח"ח שלא היה לו שום אונס כלל לגרש ושלא מסר שום מודעא נגד הגט ושלא לבטלו לעולם כי מרצונו הטו' היה מגרש בלי שום אונס ובביטול מודעו' כמו שכתוב בדף ז' וקבל עליו ג"כ לתוספת חיזוק לפרוע מאתי' פרחי' לשררה אם מסר מודעא שתבטל הגט בין בכת' בין על פה ובדף ח' כתובי' עדויות גילוי דעת המגרש שלא היה חפץ לכנוס וכמה עדויות כי בכסף נכספה נפשו ולא בנישואין ועדות אחר שאחר נתינת הגט בדף ט' אמר שעשה מודעא קודם הגט בחשבו כי חמיו היה רוצ' להשימו בבית הסוהר כדי שיגרש בחנם אמנ' כשראה שהושם הדב' בפני ג' מבוררי' ברצונו הטוב לפשר ביניה' קרע המודע' ונשבע על כך עוד קבלו ב' וג' עדויות על כי זייף מכתב והחתי' עד א' במרמ' על מה שלא ידע ושהי' מחז' אחר זיופי כתבי' הנה לפי מה שהודעת' זכות הרופ' נר' שהכל היה ברצונו שכבר נסתלק מעליו האונס על המכת' של ק"נ דוקאטי חוב שהיה מחזיק עליו הרופא חמיו ועוד ראיה שנתחיי' בקומפרומיסו קודם ובערב סתר אותו נר' שהיה ברצונו ואח"כ עשה ברצונו כי היו השנים אנשים רעין ובעלי איבה לחמיו הרופא וגלה לא' מהם ר' יוסף ן' יקר שהיה חפץ במעות ולא בנישואין ושאר העדויות המסכימים על זה ועדי המודעא מודיעים כי הם ידעו באונסו ושרמו אותו שיחתום הפסק שלהם שאמרו לו נישואין נישואין ושפרסמו עליו את החרם ביום שבת שלפני ר"ה של שנת שכ"ו ובדפוס כתוב כי כ"ב אלול השכ"ה התירו לו החרמות כמו ט"ו ימים קודם נתינת הגט שניתן כ"ח תשרי השכ"ו ובענין שרמו אותו עד שיחתום יש הכחשה בין אלו עדי המודעא ובין הדייני' שכתבו הקומפ' שכתבו סתם שחתם בפסק שלהם שהי' מודה על הכל כנר' שקרא הפסק וחתם כמו חמיו הרופא שחתם ג"כ קודם שהיה מודה כל מה שכתבו ורחוק הוא בעיני שיחתו' תחת הפסק הוא בלא ראיי' מה שהיה כתו' בפסק וגם שאמרו לו נישואין נישואין כדי שיחתום ויהתלו בו ומה צורך היה בחתימ' זו ובהיתול זה כיון שהיה חתום כבר בקומפרומ' כתו' מכתיבת ידו שקבלו הוא וחמיו שבועה חמורה וחרם חמור לקיים הפסק והרב בן המאיר לא היה עושה היתול זה ולא הב' אנשי' שנצטרפו עמו ואלו היו אנשי' שהיו רוצים לעשו' לו זה לא היו קוראי' אותו ואומרי' לו נישואין נישואין בפני עדים אלו ולא בפני שום אדם ואין הסברא נוטה להטמין עדות זה גם העדי' במודע' לא ספרו ענין זה אלא דרך כלל כתבו כי כל מה שהיה כתוב במודעא היה אמת וראו בעיניה' ואל הדייני' מקבלי עדות עדים אלו בפיסה מה שאירע בויניציאה היה נר' שהיו באים לאיי' על העדים ולראות אם חתמו על נכון במה שכתבו דרך כלל שידעו וראו הכל והם חקרו לפרט ולפרש מה שלא פירשו קוד' אלא דרך כלל בענין נישואין נישואין ובענין הפרסו' של החרם בשבת שלפני ר"ה גם הם העידו על אלו העדי' שנראה שהם תושבי ויניציאה והכירום בפיסה שהם מוחזקי' לאנשי צדק ואמונה ושהיו יודעים את קונם ומשתדלים לשמור מצותיו חקותיו ותורותיו ועובדי' אותו באהבה וביראת חטא ואם עדותם זה היה נכון היה זה אלישע ידידיה כאלישע בעל כנפים והיה שמואל זה כשמואל הקטן אבל אין אדם שיוכל להעיד על חברו בצדקתו בגדר זה כ"א על פי נבואה כי כל לבבות דורש ה' ולא אדם ואם היה בהם קצת צדקות לא היו מטפלי' במודעא זו בראותם כי כל חכמי ויניציאה וראשיה נמצאו בריב זה וגט זה גם הוא תימא בהיותם שניה' בוינציא' בערב כיפור בזמן נתינת הגט כשחתמו המודעא היה בז' תשרי והגט ניתן בח' תשרי איך נזדמנו אחר שנה או יותר שניה' יחד בפיסא דרך ז' או ח' ימים ילכו שניה' יחדיו בלתי אם נועדו סוף דבר כי יש לערע' במודע' זו אשר עדיה בצד אסתן אם יאמנו דברי' גם כי לפי הדין אפי' תהיה אמיתית לא נאמנו כ"א מסדרי הגט החכמי' יצ"ו והדייני של הקומפרומ' והעדים אשר בגלוי נטפלו בכל זה ואפילו היו כל דברי המודעא אמת לפי חריפות הארוס וערמימותיו שכח מלכתו' שאם ישבע על שלא עשה מודע' שיהיה בטל ואם יקבל חרם שיהיה כחרמו של ים כי הוא נשבע אחר כך כמו שכתוב בעדויות וקבל ח"ח שלא מסר מודעא ואפי' לפי מודעתו אחר שרצה וקבל הק"נ דוקחט' אגב זוזי גמר ובטל כי לא הזכיר שום ביטול במודעא בענין אם יתנו לו מעות ולא יקבלם והוא ניכר ונראה כי כוונתו לא היתה אלא להוסיף עוד הק"נ פרחים וכשראה שעבר מועד החמשה ימים שהגבילו ולא הוסיפו לו נתרצה בק"נ דוקאדוס ואין שום עיקר בדבריו והגט גט כשר לפי מה שבא בכתבים ובדפוס וגם כי אפי' לפי מודעתו אין חשש ראוי להדרתכם לדקדק ולהשגיח אם נשאר לו שום טענת אונס בשעת נתינת הגט כדי להוציא מלב החולקים את אשר יזמו לעשות ואתם שלום ומשנתכ' תהיה שלימה לעולם לש"ש כרצונכם ורצון אחיכם חותם שנית המבי"ט: