מביט חלק ב· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
סימן ה
שאלה ה זה כמה שנים שבא לידי מעשה על שני בעלי חובות בשטר שהיה כתוב בשניהם מטלטלי אגב מקרקעי וירד הלוה מנכסיו וב"ח המאוחר טרף מטלטלי' וב"ח הא' רצה להוציא מידו בטענת ב"ח מאוחר מה שגבה לא גבה כדעת הרמב"ם ז"ל פ' עשרי' ור"ח ורבי' האי והרי"ף ז"ל וב"ח שני טוען דכיון שנהגו שלא להגבו' לב"ח ממטלטלי דמכר מפני תקנה השוק כמו שכתב הרא"ש ז"ל כלל פ' אע"פ שכתוב בשטר שעבוד מטלטלי אגב מקרקעי הרי הוא כקונה אחר שהוציא מעותיו על המטלטלים וגם הוא גבה המטלטלי' על מה שהיה חייב לו ויהיה בו תקנת השוק כי כל אלה הפוסקים לא דברו אלא לפי הדין לא לפי תקנה השוק ודנתי שהדין עם הב"ח מאוח' ואית ביה נמי תקנת השוק כמו הקונה מטלטלי' המשועבדי' וכמו שכתב הרא"ש כלל פ"ד תשובה ג' ולפי הדין אפילו מכר מטלטלין ב"ח גובה מהם כ"ש אם גבאם ב"ח מאוחר שהמוקדם מוציא מידו כמו במקרקעי משמע דקונה וב"ח מאוחר שוים לפי הדין ומה שכתב בספר התרומ' שער מ"ג ב"ח מאוחר שתפס מטלטלין מוציאין מידו היינו לפי הדין לא דבר בתקנ' השוק וה"ה לפי תקנת השוק דלא מפקינן מקונה כמו שכתב אח"כ בתשוב' ד' הכי נמי לא מפקי' מב"ח מאוח' שגבה קודם וכמו שכתב דכב' (נהגו בכל הארץ שאין מגבין לב"ח ממטלטלי שמכר או נתן הלוה מפני תקנת השוק ואם במה שנתן איכא תקנת השוק כ"ש וכ"ש בב"ח מאוחר דאיכא דררא דממונא דחייב לו הלוה בעל המטלטלין שגבה או תפש ואפילו לדעת הרשב"א ז"ל דכתב גבי גנב דבמתנ' לא עשו תקנת השוק ונימא נמי גבי נותן משעבדי דלא עשו בו תקנת השוק היינו דוקא גבי מקבל מתנה דאפילו דלא להוי ביה תקנת השוק ליכא חשש דלאו מידי חסריה אבל גבי בעל חוב מאוחר דהיה חייב לו נמי הלוה שנתן לו המטלטלין המשועבדין ואית ליה דררא דממונא כמו לב"ח הראשון פשיטא דאית ביה תקנת השוק כמו קונה חפץ המשועבד לב"ח דהמנהג פשוט בכל הארצות בזמנינו זה דאין מוציאין מיד הקונה משום תקנת השוק וכן משמע בפסקי ריקנטי סימן תקי"א דב"ח מאוחר עדיף ממקבל מתנה ואמר אפילו לא יהיה תקנה השוק במקבל מתנה היינו משום דלאו מדי חסר אבל בב"ח לא כדאמרן וכ"ש להרא"ש ז"ל שכתב דאפילו במקבל מתנה איכא תקנת השוק דפשיטא בב"ח מאוחר דיהא בו תקנת השוק ולפי זה יש תימא כמו שכתוב בח"מ בב"י סימן ס' שכתב ז"ל ואם שעבד לו מטלטלי אגב מקרקעי כתב הרא"ש ז"ל וכו' ודבר פשוט הוא שאין דברי הרא"ש ז"ל אמורים אלא במכר או משכן הלוה דהתם הוא דאיכא משום תקנת השוק אבל לענין ב"ח מאוחר שקדם וגבה מאי תקנת השוק איכא הילכך וכו' וזה דבר פשוט ומבואר וכל דיינא דלא דאין הכי לאו דיינא הוא וטועה בדבר משנה הוא וחוזר ונ"ל שראוי לסלקו מדיין והוצרכתי לכתוב לפי שראיתי מי שטעה בזה והחזיק בטעותו לעשות מעשה כדברי טעותו ואחר שחלקו עליו כל בעלי הוראה עכ"ל ואני אומר אולי טינא היתה לו עם הדיין ההוא דכתב דב"ח מאוחר שקדם וגבה מאי תקנת השוק איכא ותקשי ליה במקבל מתנה מאי תקנת השוק איכא שהרי הוא עצמו כתב סמוך לזה ג' או ד' שורות דמשמע דסבירא ליה להרא"ש ז"ל דבמתנ' נמי איכא תקנת השוק ושאין כן דעת הרשב"א ז"ל ושסוגיין דעלמא כהרא"ש ז"ל וכדאי הרא"ש לסמוך עליו ועוד שחכמי דורו הכי סבירא להו ועוד דלהרא"ש מוקמינן ממונא בדוכתי' וכו' ע"כ וכיון שכן הוא כדברי הרא"ש מהני טעמי טובא כ"ש בב"ח מאוחר שגבה שיסבו' הרא"ש דאית ביה משום תקנת השוק דאם במקבל מתנה דלאו מידי חסר מוקמי' ממונא בדוכתיה כ"ש בב"ח מאוחר דחסר אי מפקי' מיניה דפשיטא דאית ביה תקנת השוק להרא"ש וא"כ למה שם טועה למי שעשה מעשה תקנת השוק בב"ח מאוחר ולא תימא דנתן שאני דמדעתא נתן אבל ב"ח מאוחר שגבה ותפש שלא מדעת הבעלים לא להוי תפיסה דלא היא דכיון שהוא חייב לב"ח ותפס בעד חובו עדיפא תפישתו ממה שנתן הוא לאחר שלא היה חייב לו שום דבר והפקיע זכות מי שהיה הוא חייב לו כ"ש דמאי דאמרי' מה שגבה גבה או מה שגבה לא גבה לא שנא גבה מדעת הבעלים או תפש שלא מדעתו וא"כ למה שם טועה למי שעשה מעשה תקנת השוק בב"ח מאוחר ושראוי לסלקו מדיין וכיון שהרא"ש סובר כן אין טועה העושה מעשה כדבריו ודיין מומחה הוא ומה שכתב שטעה בדבר משנה שגגה היתה מלפניו וטעה בדבריו שכתב הוא מיד דברי הרא"ש הפך מה שכתב קודם שהיה טעות וא"א אלא שא' משני פני' שכתבתי היו או ניים או טינא ומה שכתב שחלקו על מי ששם אותו טועה בדין ההוא כל בעלי הוראה הוא דבר בדוי מלבו והאל יהפוך לבנו לעבודתו המבי"ט: