אור ברסלב
מביט חלק א סימן פב

מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

סימן פב

סימן פא

שאלה פב יורינו מורינו ראובן שהלוה את הגוי מעות ברבית ומשכן הגוי בידו כך וכך בגדים ויהי מימים ויבאו שמעון ולוי אל ראובן ויאמרו לו אם מצאנו חן בעיניך ותגדל חסדיך עמנו להחיות את רוחנו תן לנו מקצת מהבגדים ממשכון הגוי שבידך ונמכרה בחנות מעט מעט ונחזור ונקח הנשארות בידך מהמשכון וכמו כן נמכרם ונתן לך מעותיך שיש לך על הגוי הקרן והריבית משלם ואם ישאר שום מעות בידנו אחר שתקבל אתה מעותיך נשא ונתן בהם להרויח שום דבר בהם ולהביא טרף לביתנו עד שיבוא הגוי ויטלם מידנו ויהי באומרם אליו יום ויום וייטב בעיניו הדבר ויתן להם שאלתם ויתן בידם מקצת מהבגדים שהיה בידו משכון מהגוי ויתחילו שמעון ולוי למכור מהבגדים אשר נתן ראובן בידם ומכרו מהם כמו חמשים זהובים וילך ראובן אצלם ויאמ' להם תנו החמשים סולט' אשר מכרתם מהבגדים כאשר התניתי עמכם שכל מה שתמכרו מהבגדים ראשון ראשון תתנוהו מיד בידי ויאמרו לו שמעון ולוי אנא אדוננו אתה החילות להראות עמנו חסדיך להחיות את רוחנו ונתת בידנו נכסיך ועתה תיקר נא נפשינו בעיניך ועזוב בידנו המעות האלה אשר מכרנו מבגדיך איזה זמן כדי שנתעסק בו בחנות ונזק לא יקרב באוהליך על הדבר הזה כי ת"ל יש לאל ידיך מעות שתתעסק ממקום אחר מבלעדי המעות האלה וכל זמן שתרצה לקחת אותם מידינו תכף ומיד נחזירם אליך כחפצך וישמע ראובן לקולם גם בפעם ההיא ויעזוב המעות ההם בידם ויהי אחרי כן בא הגוי הלוה אל ראובן בעל חובו ויחל פניו שיחליף לו משכון הבגדים אשר משכן בידו והוא יתן לו משכון אחר תמורתו וראובן הודה לדברי הגוי ויתן לו משכון הבגדים אשר היה ממושכן בידו ולקח ממנו משכון אחר תמורתו והמשכון ההוא האחרון נמצ' מזוייף מתוכו ולא היה ש"פ ועתה ראובן תובע לשמעון ולוי ואומר להם החזרו לי נכסי שנתתי בידכם הבגדים או המעות אם מכרתם אותם ושמעון ולוי טוענים ואומרים לו מה לך ולבגדים שנתת בידנו או למעותם אין לך בהם כלום שכבר נסתלקת מהם כיון שנתת והחלפת משכון הראשון שהיה בידך ולקחת משכון אחר תמורתו ולא היה לך להחליף משכונך הראשון ואת' הוא שהפסד' על עצמך וראובן משיב על הטענה הזאת ואומר להם על מה שאמרת' שכיון שנתתי לגוי המשכון הראשון שהיה בידי כבר נסתלקתי ממה שנתתי בידכם אין זה דבר כי אני כשנתתי הבגדים בידכם למוכרם רצוני היה להתחיל ולגבות חובי שהיה לי על הגוי וכמו כן הייתי רוצה ליתן בידכם שאר משכון הבגדים כדי שתמכרום ואגבה מעותי כמו שאתם עצמיכם אמרתם באזני ליתן לי הקרן והריבית משלם אלא שלא הספיק הזמן למוכרם כולם עד שבא הגוי והחליף מידי שאר הנמצא אתי בעת ההיא ונתן לי משכון אחר תמורתו שנמצא מזוייף והניח השאר בתחיל' פרעון א"כ אם אני נסתלקתי לא נסתלקתי אלא מאותן הבגדים שהיו בידי שהחלפתי עמו משכון במשכון אבל מאותן שנתתי בידכם לא לפי שכבר נעשו מעות אצלי ולא היה לי להחליף מעות במשכון כיון שרצוני היה לגבות חובי ולגבות חובי נתתים בידכם גם אין עליכם לומר למה החלפת משכונך הראשון כי אני עשיתי בנכסי כרצוני נתתי לו מה שרציתי והנחתי ג"כ מה שרציתי עוד טוען ראובן אליהם מאחר שאני נתתי בידכם נכסי למוכרם ולתת לי המעות לא היה לכם לתתם לגוי בלא רשותי כי הוא לא נתן מאומה בידכם אתם פשעתם בדבר בתתכם לגוי נכסי בלא רשותי אשר לא צויתי ולא עלתה על רוחי אין לכם בעולם פשיעה גדולה מזאת על הדבר הזה ילמדנו רבי' ידריך אורחתנו יוציא לאור משפטנו הלא הוא איש האלהים מעין השכל באר מים חיים עין כל הארץ ושמשה פני משה כפני חמה דיינ' דארעא די רוח אלהין קדישין ביה וכל רז לא אנס ליה כהל למשרא קטרין קרא בחיל וכן אמר הדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו יצ"ו:

תשובה השאלה היתה דרך ארוכה והתשוב' תהיה דרך קצרה כי אין ראוי להאריך בדבר פשוט כזה כי אם ראובן נתן לשמעון ולוי הבגדים שימכרו לו ויתנו לו המעות מה להם אצל הגוי לתת לו דמי הבגדים ואם החליף הוא שאר הבגדים שבידו במשכון אחר מזויף לא הפסיד שאר הבגדים שנתן בידם כי לא קבל המשכון המזוייף כי אם על הבגדים שהיו בידו ונתנם לא על אותם שנתן בידם ואף אם אמר לגוי בשעת קבלת המשכון המזוייף שיחזיר לו ג"כ שאר הבגדים שנתן לפלוני ופלו' כיון שלא אמ' להם שיתנו לו ובין כך הרגיש שהמשכון שנתנו לו עתה היה מזוייף היה יכול לחזור לתבוע מן הגוי מה שנתן לו כ"ש שלא יתבע ממנו הגוי מה שנשאר בידו ואף אם אמר לגוי שיתן ג"כ שאר הבגדים שיש לו ביד פלו' ופלו' ואמר להם ג"כ שיתנו לו הבגדים כיון שהרגיש אח"כ שהמשכון היה מזוייף וחזר ואמר לו שלא יתנום לגוי אינם יכולים לתתם לגוי מרצונם אם לא שיקחם הגוי באונ' מידם ואפילו אמר להם שיתנו לגוי במעמד שלשתם אם חזר בו אח"כ לא זכה בו הגוי וחייב הנפקד להחזירו למפקיד כמו שהביא בטור ח"מ סימן קנ"ז אלא שאם אין הנפקד יכול להשמט מן הגוי שלא ליתן לו בדיניהם אז יתן לגוי וכמו שהביא שם ואפילו היה ישראל שהיה מעמד שלשתן מועיל לכ"ע היה יכול לחזור בו כיון שנמצא טעות במשכון שהיה מזוייף ואם היה יודע שהמשכון היה מזוייף לא היה אומר לו שיתן וא"כ היה בטעות ויכול לחזור בו דאע"ג דדין מעמד שלשתן הוא אפילו אין הממחה חייב למומחה והוא הזוכה שום דבר אלא שאמר לנפקד תן לו מנה שיש לי בידך שאני נותנו לו במתנה וזכה בזה ואינו יכול לחזור בו הכא שאני שלא נתן לו במתנה אלא שחשב שהמשכון לא היה מזוייף ומפני כך אמר שיתנו לו לגוי הבגדים שבידם ואחר שידע שהמשכון היה מזוייף א"כ אמירתו היה בטעות ופשיט' דנתבטל מעמד שלשתן אפילו שהיו כולם ישראלים וכל זה הוא לתת אי זו סברא או טעם לשמעון ולוי לטענתם הנופלת ונובלת כי אפילו באופן זה לא היה להם טענה כלל אבל לפי מה שבא בשאלה לא אמר להם שום דבר שיתנו לגוי לא בפניו ולא שלא בפניו ופשיט' שהם חייבים לפרוע לו מעות הבגדים או הבגדים עצמם אם לא מכרו' כיון שקבלום מיד' ומה שיש לדקדק בלשון השאלה לזכות שמעון ולוי הוא מה שכתוב בשאלה שימכרו כל הבגדים עד שיתנו לו כל הקרן שלו והרבית ואם ישאר שום מעות אחר שישאו ויתנו בהם עד שיבוא הגוי ויטלם מידם והיה טוב בעיניו הדבר ועל זה התנאי נתן בידם הבגדים כי בזה היה נראה שכבר נסתלק הוא מן הגוי ונתן להם רשות שיתנו לגוי הנשאר ואם מצד זה הם נכנסי' לטעון על ראובן גם כי אינו מפורש בדבריהם וטענתם גם בזה אין בטענתם ממש כי לא נתרצה בזה כי אם אחר שיקבל מעותיו קרן ורבית כמו שכתוב בשאלה והם עדין לא נתנו לו קצת הקרן ואינם יכולים לומר שכיון שלקח המשכון האחר שכבר נסתלק מזה כי לא לקחו כי אם על הבגדים שהיו בידו שנתן להם לא על מה שהיה בידם וגם אם היה מפרש שהיה מקבל המשכון ע"ת לתת לו הבגדים שהם בידם ג"כ כיון שהמשכון שנתן לו הגוי נמצא מזוייפת הרי לא נתקבל עדין מן הקרן והרבית כמו שהתנו עמו ואיך יתנו הם לגוי המעות של הבגדים ואם נתנום איך לא יחשבו וידעו כי פשעו בזה בתתם ומוס' ממון יש' ליד הגוי ויתחייבו הם מעצמם לתת לראובן מעות הבגדים ולא יטריחוהו לבוא לדין אם אין זה כי אם עס' ביש אם לא יהיה לשמעון ולוי טענה אחרת מספקת מה שלא בא בשאל' זאת נאם משה ב"ר יוסף זלה"ה מטראני יצ"ו:

תוכן העניינים

מביט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה