אור ברסלב
מבוא שערים שער ד › פרק ו

מבוא שערים· רבי חיים ויטאל

שער ד · פרק ו

פרק ה

ונבאר עתה ענין זו השתיה שנמשכים אל זו"נ מבינה עצמה דע כי שתיה זו ג"כ מבחי' אכילה אלא שהכל נק' שתיה לסיבה הנז'. והנה ה' דברים יש אל זו"נ מאו"א מבחי' חיצוניות והם אכילה רחיצה סיכה נ"ה תשמיש המטה. ואמנם שתי' בכלל אכילה כמ"ש רז"ל ולכן לא נמנו אלא ה' לבד ואלה הה' דברים נמשכים מה"ק דבינה שהם חג"ת נ"ה ויש כנגדם ה' בחי' אחרות שהם סוד השתיה שהוא מפנימיות הבינה ממה שהבינה עצמה אוכלת ושותת ורוחצת ונעילת הסנדל שהם המזון הנמשך לה מא"א בו"ק שבה והם סוד ה' תפלות דיוה"כ כמבואר שם שהם בפנימיו' חג"ת נו"ה דבינה. ונבאר תחלה אלו הה' דברים שהם מחיצוניות הבינה עצמה ונתחיל באכילה שהוא חסד דבינה הנה אכילה כבר נת' שהוא בחסד אמנם תחלה היא נמשכת מן החכמה שהוא אבא והנה מן החסד של החכמה שהיא שם ע"ב דיודי"ן גי' חסד כי אע"פ שכל החכמה היא שם ע"ב כבר נת"ל כי בכל בחי' ובחי' יש הוי"ה א' ובכל פרטי ופרטי ולכן גם בחסד דחכמה יש ע"ב גי' חסד ואז הוא נמשך לאימא ומלביש את אהי"ה דיודין הב' של הבינה כי מבינה דבינה משם נמשך המזון ואז להיות כי זה האהי"ה בראש הבינה בסוד מוח בינה שבבינה לכן הוא גדול משם ע"ב שהוא בחסד דחכמה כי להיות שאו"א כחדא שריין לכן ודאי ראש הבינה יהיה עליון מו"ק של החכמה. ואמנם מתלבש שם זה דאי' אהי"ה דיודין דבינה שבבינה תוך חסד חכמה שהוא שם ע"ב ומתפשטים עד החסר דבינה ומשם נמשכת האכילה לזו"נ. והנה הקדמה א' כי לעולם אין שום שפע יורד עד שיתלבש תחלה בחסד לפי שכל שאר מיני שפע ברדתם למטה ממקומם הם מתעבים ותש כחם אך החסד ההוא הוא אור דו' ימי בראשית שהיה מתפשט מסוף העולם ועד סופו עד פי אמת היסוד ולעולם אינו מתעבה והוא מאיר למטה כמו למעלה לפי שהוא חסד גמור ואין בו שמרים כדי שיתעבה ברדתו לכן כל מיני השפע צריכין להתלבש בו ולירד למטה וז"ס יומם יצוה ה' חסדו כנודע ולא אמר ביום אלא יומם להורות כי החסד הוא יום א' והוא יומא דכולהו כי צריכים כולהו להתלבש בו כדי שלא יפסידו כוחם ואורם. וכדי שתבין הקדמה זו דע כי כאשר השפע נשפע לבינה אז השפע ההוא מתלבש בחסד שבבינה ומתפשטים שניהם בז"א וכן עד"ז בכל העולמות כולם ועל זה נאמר כי החסד נק' יומא דכולהו והבן זה. נמצא כי אכילה זו דז"א ממוח הבינה שבבינה הוא יוצא אלא להיות שבתחלה נמשך לה השפע הזה מאבא ולכן חסד דאבא הוצרך להתגלות כאן להביא שפע אבא לאימא ואז בהיותו שם כאשר הבינה גם היא רוצה להמשיך השפע אל ז"א אז מתלבשה שפע שלה שהיא אהי"ה דיודין הב' כנז' בחסד דאבא ואז יורדים עד חסד שבבינה ומתלבשים שניהם בתוכה ואז האכילה יוצאים מזה החסד דבינה אל זו"נ וז"ס והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו כי אברהם הוא חסד שבחכמה והוא שם ע"ב הנ"ל והוא למטה במעלה מאהי"ה דיודי"ן שהוא בגי' ע"ץ כי הוא מתלבש בתוכו ונעשה נשמה אליו ונמצא כי אברהם הוא תחת מדרגה עץ וע"י התלבשות זה נמשך האכילה אל המלכים וזה ויאכלו כי גם המלאכים ניזונים מכאן כי אכילה זו הוא סוד מ"נ הנקרא לחם אבירים לחם שמלאכי השרת ניזונין ממנו. והנה הב' שמות אלו שהם ע"ב קס"א יש בהן ז' יודין והם עצמן ז' נקודות שיש בשם הוי"ה הנזכר שהוא כוללת כל הבינה שהוא הוי"ה בניקוד אלהים שהם שו"א סגו"ל חול"ם חיר"ק הם ז' נקודות ז' יודין הרי נרמזו סוד המזון הזה בז' נקודות אלהים לרמוז כי מן אלהים שהוא הבינה נמשך מזון לזו"נ וגם צריך ששם אלהים עצמו ירמוז אל המזון כי כיון שכבר רמזוהו בנקודותיו כי המזון הוא לעולם מצד הגבורה שהיא הבינה בסוד קשים מזונותיו של האדם כקריעת ים סוף והנה כתיב שארה כסותה ועונתה כו' כי המזון נקרא שארה והענין כי אלהים דיודין גי' ש' דשארה והאחוריים הפשוט דאלהים כזה א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם גי' ר' דשארה. וכללות שם אלהי' הוא א' דשאר"ה. וכללות ה' אותיות דאלהים הוא ה' דשאר"ה הרי כי השארה שהוא המזון נרמז ג"כ בשם אלהים וז"ס מ"ש בסבא דמשפטים שארה כסותה ועונתה אילין אינון ג' שמהן עילאין וכולהו בעלמא דאתי ואתמשכן מתמן פי' הדברים כי הם בבינה הנקרא עלמא דאתי ומשם אתמשכן ממוח בינה כנ"ל פ"י לזו"נ. עוד אמר חד מינייהו שארה כו' ואקרי הוי"ה. עוד אמר שם בהיפך אתווין אשר ה' כו' פי' כי גם הבינה צריך שתהיה רמוזה במזון הזה ולכן נקרא המזון הזה שארה כי הבינה נקרא אשר בסוד אשר הוצאתיך מארץ מצרים כי בינה אשר הוצאתנו מארץ מצרים כנודע והוא סוד אהי"ה אש"ר אהי"ה. גם הם אותיות שאר"ה פי' מזון נמשך מה' עילאה היא הבינה ודע כי שם מ"ב שהוא אבגית"ץ כבר ביארנום לך שהוא ז"מ דמיתו כמ"ש כבר והנה אלו המלכים הם סוד זו"נ היוצאים מז"ת דאימא ושם נאחזים בסוד אשר מלכו בארץ אדום. ולכן דע כי אבגית"ץ הוא בז"ת דבינה ונמצא כי שם אבגית"ץ הוא בחסד דבינה וכבר כתבתי לך כי זה המזון הנמשך ממוח הבינה נמשך עד החסד שבבינה ומתלבשים וע"י ניזונים זו"נ הרי כי הוא רמוז בשם אבגית"ץ ונודע כי שם מ"ב יוצא מבראשית עד ב' דובוהו נמצא כי השם דאבגית"ץ רמוז במלת בראשית ובבראשית הם אותיות שא"ר בי"ת כי המזון הוא הבינה כי אין בית אלא אשה והיא דוגמת שארה שאר"ה וכן בראשית שא"ר בי"ת הרי נת' איך המזון נרמז ג"כ בחסד שבבינה ולכן תראה כי שם אבגית"ץ בגי' שאר"ה לרמוז אל הנ"ל ונמצא כי כל אלו מזונות נרמזים במלת בראשית שהוא שאר בית פי' המזון הבינה ומשם מן מוח הבינה נמשך אל חסד שבבינה וזהו מלת ברא וזהו בראשית ברא. והענין כי הלא נת' כי מזון הוא מחיצוניות הבינה ולא מפנימיות. והנה חסד הבינה הם ב' שמות הוי"ה ואהי"ה במלוי ההי"ן שהוא ב"ן קנ"א גי' ברא ואל תתמה אם שם ב"ן הוא חסד כי הלא ידעת כי חסד דדכורא גנוז בפום אמה דדכורא וכן חסד דנוק' גנוז בפי היסוד שבה אשר שם יש שם ב"ן המעלה מ"נ וצריך שיהיה שרשו מן החסד שבבינה ומשם נמשך למטה ביסוד שלה וגם אל תתמה איך שם קנ"א הוא בחסד שבבינה כי על זה השם שבחסד דבינה נאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנ"א שהיא הבינה גבורה אש אוכל' והחסד שבה הנק' אל בסוד חסד אל כל היום הוא שם קנ"א דאהי"ה דההי"ן וז"ס אל קנ"א. וכבר ידעת איך שם אל יוצא משם אהי"ה שהוא בגי' כ"א ויוד אותיות המלוי הרי, א"ל הנמשך מקנ"א הרי נת' בראשית ברא. אח"כ נמשך המזון ונתגלה מתוך החסד הזה והוא הנק' שארה הנרמז בשם אלהי"ם וז"ס בראשית ברא אלהים. ונלע"ד כי ז"ס קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף כי הנה קר"ע שט"ן הוא שם הב' ויוצא ממלת ברא ואל"ה דאלהי"ם נמצא כי אותיות ברא מתחלפות באותיות קר"ע בסוד קריעת ים סוף כי כבר נמשכו המזונות בשם הב' דמ"ב שהוא בגבורה דבינה ומשם המזונות באים. ונחזור לענין כי הרי המזון מב' שמות ע"ב קס"א שבה ז' יודין והנה אלף דאהי"ה צורתה ב' יודין וו' ובצירוף אלו הב' יודין עם ה"י יהיה ט' יודין כמנין מ"נ הרי כי אכילה היא מ"נ לחם אבירים והב' אותיות אלו הם ב' אותיות הראשונות מ"נ דמנצפ"ך שהם הה"ג כי המזון נמשך מהגבורה. ועתה. נבאר ענין זה המזון איך נק' אכילה ואיך נטחן ע"י השיניים עד שנעשה בחי' אכילה כי כבר נת' איך מאהי"ה דיודין שבראש הבינה נמשך המזון ומגיע עד הפה דבינה ומשם יוצא לחוץ לזו"נ ונמצא כי בעבור המזון הזה דרך הפה נמתק שם ויוצא מתוק לחוץ לזו"נ כי הנה ידעת ענין שחקים ששוחקים מ"נ לצדיקים כי המ"נ נטחן בפה הבינה הנק' לע"ל לתתו לצדיקים שהם זו"נ הנק' צדיק וצדק וטחינה ע"י השיניים והוא בפה הבינה נרמז אות א' דאהי"ה בסוד הפה וסוד השיניים. והענין כי הנה הא' דאהי"ה דבינה הוא נגד יו"ד דהוי"ה שבחכמה והאלף עצמה צורתה יו"ד כזה א והנה יו"ד גי' ך' והנה מן ב' אותיות ו"ד אלו נעשית צורת הבינה שהיא ה' תחלתה ו"ד ואח"כ ד"ו הרי בצורת א' זו נכלל יו"ד, ו"ה אלו גי' עשרה והנה ך' וי' גי' ל'. היינו בהכנסה תוך ז"א אז נעשה ממנה ד"ו היינו לאה הנק' ד' וז"א הנק' ו' כנודע. והענין כי ל"ב שיניים הם אמנם לפי שמזון הזה נמשך מחסד דחכמה כנ"ל ונמצא שחסר משם הב' דחו"ב לכן חסרו מכאן ב' שיניים והיו ל' לבד. והנה עתה צריך שנרמזו שיניים אלו גם בא' דאהי"ה שהיא הבינה כי הנה נת"ל כי הו' שבתוך ה"א נחלק לב' א"כ נמצא כשיקח י' ראשונה דעל גבי ו' הרי הם י"ו שיניים העליונים אח"כ יקח ו' אחרת עם ה"ד שתחת הו' יהיה ו"ד ותכלול עמהם ד' אחרת בעובי הרי וד"ד הרי י"ד שיניים התחתונים שהם ל' וחסרו ב' שיניים לטעם הנ"ל ול' שיניים אלו הם בפה הבינה ועכ"ז הב' שיניים האחרים נרמזו ג"כ באות א' כי הרי נת"ל כי אלף צורתה יו"ד ו"ד שהם ל' והנה מן היו"ד נעשה אלף ומן ו"ד נעשה ה' הם ב' אותיות א"ה הנעשים מצורת א' זו והם סוד ב' שיניים הנרמזות דרך כללות אלו הם עצמם ב' אותיות א"ה מן אהי"ה כי מן הא' יוצא הה' כמו שבשם הוי"ה יוצא ה' ממלוי היו"ד ואלו ג"כ הם ב' אותיות א"ה שבמלת שאר"ה. והנה ביארנו כי צורת א' זו דאהיה נחלקת לב' שהם י"ו וד"ד שהם ל' שיניים. וביארנו כי יש ד' נוספת ונכללת בד' ה' אחרת והנה זו הד' הנוספת היא ד' דשם אדנ"י מצורת א' דאדנ"י שהוא בצורת יו"ד הרי נת' איך נרמזו בא' מן אדנ"י. והנה הו' שבאמצע חלקוהו לב' והו' העליונה המצטרפת עם היוד הוא בגי' י"פ ו' והו' שניה היא ו' הרי ס"ו נגד אדנ"י ע"ה גם היא גי' אכיל"ה וגם אם תחבר הב' דלתין כזה ם תהיה ם סתומה דמנצפ"ך והב' ווין תשימה זו תחת זו יהיה ארכן כשיעור נו"ן פשוטה דמנצפ"ך שהם סוד המזון עצמו הנק' מ"נ כנ"ל הרי נת' אותיות א"ה מן שאר"ה. ועתה נבאר אותיות ש"ר מן שאר"ה הנרמזים בב' החניכים שבפה הבינה שמהם יוצאים השיניים הנה חניכי העליונים הם אלהים דיודין גי' ש' וחניכים של השיניים התחתונים אלהים באחוריים הפשוטים שהם גי' ר' הרי ש"ר משארה. ובזה תבין מ"ש בפ' שמות ממעונות אריות אלו אינון שיניים וכו' והענין כי השיניים העליונים עם שרשם שהם החניכי' העליונים הם רי"ו עליון וכן למטה בשיניים התחתונים הרי ב"פ רי"ו והנה אנחנו ביארנו כי למעלה היא אלהים דיודין גי' ש' ולמטה ר' אך הענין הוא כי הלא החניכים הם סוף החיך העליון שהוא חכמה ואלו החניכים עם השיניים נעשו. תוסף עמהם אחה"ע שהם בגרון שהוא הבינה כי מכאן נמשכו מזה החיך אל הגרון הם אחע"ה גי' פ"ד ורי"ו הם ש' שהוא אלהי"ם דיודין ועדיין יש מקום שאלה כי הלא ש' הנז' הוא בחניכים ויש בו רי"ו ופ"ד מלבד הי"ו שיניים אך למטה הרי"ו הם עם שיניים והענין כי כל השינים הם ל"ב כמנין ל"ב נתיבות חכמה והנה החכמה הוא בחיך העליון לכן כל כללות ל"ב שיניים הם כולם שם לכן הם רי"ו וי"ו שיניים הם ב"פ י"ו אך אח"כ נחלקים והי"ו נשארו למעלה וי"ו שיניים יורדים למטה. נמצא כי למעלה הם רל"ב. ובזה יובן ג"כ לפי זה הוא מקום החכמה חיך העליון לכן הם רל"ב לרמוז לד' הויו"ת ע"ס"מ"ב גי' רל"ב ששורש כולם הוא בחכמה הרי נתבאר ענין אכילה:

פ"ז

ונת' ענין השתיה ודע כי ה' דברי' הם לבד שהם ה' עינוי' דיוה"כ כי שתי' בכלל האכיל' והענין כי האכיל' הוא מ"נ שהם ז' יודין דע"ב קס"א וב' יודין דא' דאהי"ה וכן מים שהוא השתיה מספרו מ"נ הרי כי השתי' והאכילה הכל א' והז' יודין הם בגי' יי"ן שהוא השתיה אמנם מה שאמרו שתיה בכלל האכילה ולא אכילה בכלל שתיה כי האכיל' שהוא מ"נ מפורשי' האותיות יותר בפרטות שהם מ' דמ"נ נגד ד' יודין דע"ב ונ' דמ"נ נגד היודין דקס"א הרי מ"נ כסדרו אך אותיות מי"ם אינו כסדרן לכן אמרז"ל שתיה בכלל האכילה. והנה נמצא כי אכילה ושתיה הכל במקום א' אלא האכילה נמתקת ע"י הטחינת השיניים שבהם נטחנים הדינים ומזדככים ונמתקים אך שתיה נמתקת ע"י השפתיים שהם אותיות בומף והנה אכילה היא גבוה ועליונה יותר מן השתיה לכן אמרנו לעיל כי אכילה נרמזת באו"א אכלו רעים והשתיה בזו"נ שהם שתו ושכרו דודים לכן האכילה נרמזת בב' שמות העליונים בלבד שהם ע"ב קס"א שהם ט' יודין כמנין מ"ן כנ"ל אך השתיה נרמזת בכל כללות הוי"ה ואהי"ה שהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן גי' רל"ב ותנ"ה גי' ת"ר פ"ז אמנ' האכיל' נטעמת ע"י השיניי' שטוחני' אותה אך השתי' אינ' צריכ' טחינה אלא בטעימת החיך לבד וח"ך גי' כ"ח כי התרפ"ז הנ"ל נטעמי' בחיך הרי תרפ"ז וח"ך גי' שתי"ה. והנה נת' כי השתי' הנ"ל הוא סוד רוק הפה והנה רוק זה נמשך מפה שבבינ' הוא יוצא ועד"ז הוא מ"ש בענין אותיות ש"ו משופר שהוא כמנין רו"ק ועם הי"ד האוחזת השופר עולים לש"ך דינים וע"ש. והנה להיות הז' יודין הם מן הויו"ת ואהיה המתערבים יחד ונודע כי האהיה הם דינים לכן בהתערב אלו הד' הויו"ת עם הג' אהי"ה נעשים מים מלוחים. והענין כי שם ב"ן הוא דין גמור ונק' מים מרים אך ס"ג ומ"ה שאינם כ"כ דיני' כי הם יותר מתוקי' ולכן כשיתמזגו ויתערבו עם שם ע"ב שהוא בסוד החכמה והוא לבדו מים מתוקים אז יהיה הכל מתוקי' ויהי' הכל בסוד מי' מלוחי' ולא מרי' כמו שם ב'"ן הרי הם ג' הויו"ת ע"ס"מ שהם בהתערב הם מלוחי' לכן מל"ח גי' ג' הויו"ת. והנה השפתיים אין בהם כי אם ד' הויו"ת לבד שהם ע"ס"מ"ב מלוים לבד שה' גי' בומ"ף ואין בהם שם אהי"ה כדי שיהיו מלוחים לכן הם מתוקים ובצאת השתיה ההוא דרך השפתיים מתמתקין שם כנודע לכן שתיה זו הוצרך לצאת דרך השפתיים. ונחזור לענין לבאר ענין השתיה והענין הוא כי חיך העליון הוא חכמ' ויש בה כללות ע"ס"מ"ב שהם רל"ב תצרף עמהם ב"פ אחה"ע א' מן החכמה וא' מן הבינה ושני ה' נכללו בחכמה הרי רל"ב וב"פ אחה"ע שהוא ת' של שתי"ה הנרמזת בחיך העליון ולהיות כי השתיה אינה נטחנת בשיניים והוא כמו אותיות גרוניות שהם אחה"ע שאינם צריכין השיניים ללועסן לכן נרמזו כאן אותיות אחה"ע ואח"כ מאלו הב"פ אחה"ע הא' נמשך מן החי"ך ויורד אל הגרון כנודע ואמנם בחיך התחתון שם הם מלוי אהי"ה דיודין דאלפין דההי"ן כי בחיך העליון הם הויות ובתחתון הם אהי"ה ואז נחלקו אלו התנ"ה הנז' והשי"ן נשארו בחיך התחתון והוא ש' דשתי"ה וקנ"ה הנשארים ירדו אל הקנה כי הריאה שואבת כל מיני משקין דרך הקנה ומהם נעשה בחי' הקנ"ה השואב מבחוץ המים ושואבים ונכנס בפנים ויורדים לריאה ואמנם אינם נכנסים בפנים מתחילת הקנה אלא דרך שאיבה מבחוץ כנודע. ואח"כ באה יו"ד דשתי"ה והוא סוד ט' יודין ד"ע"ס"מ"ב שבחיך העליון והם גי' מי"ם ועם יו"ד זו של שתי"ה הרי ימים. אח"כ בא ה' דשתיה ומצטרפות עם הי יודין שבג' אהי"ה שבחיך התחתון ונעשו י' יודין והענין כי ה' זו דשתיה היא סוד וגבורות גשמים לכן ה' זו היא ה' מן אלהי"ם ואם תכה ה"פ י' הרי נ' הם ה' יודי"ן וה' יודי"ן דבג' אהי"ה הרי בגי' ב"פ ימים שהם מ"ד למעלה בחיך העליון ומ"נ למטה בחיך התחתון והלשון הוא רקיע מבדיל בין מים למים ונמצא כי המים העליונים הם סוד ד' יודין שבד' הויו"ת ע"ס"מ"ב והמים התחתונים מתחילים מן אהי"ה ולמטה שהם ג' אהיה דיודין דאלפין דההי"ן עם ה' דשתי"ה שהיא ה' דאלהי"ם והנה שם אהי"ה דיודין יש בו ג' יודין וא' והוא שם א"ל שהוא בגי' ויה"י וז"ס יהי רקיע בתוך המים שהוא לשון המבדיל בין מים למים זהו ויה"י גי' ייא"י גם השם האחרון של ג' אהי"ה הוא שם אהי"ה דההין גי' מקו"ה וזהו ולמקוה המים קרא ימים כי שם זה האחרון הנק' מקוה להקות ולהקבץ בתוכו כל מים העליונים והרי יש ב"פ ימים והרי ד"פ י"ם. והענין כי מהמים העליונים שבחיך העליון ושם נעשו חו"ב דז"א שהוא הזכר והוא כי החכמה נק' ים החכמה ובינה נק' מ"י הרי ימים ומהימים התחתונים נקבות ובתוך חיך התחתון נעשו חו"ב דנוק' דז"א הרי ימים שנים. ועתה נבאר ענין תשמיש המטה שהוא סוד עונת' כי האכילה שארה והזיווג עונתה והנה ענתה כתיב חסר ו' והענין כי האכילה היתה מע"ב קס"א שהוא אהיה א' מהד' אהי"ה שיש בבינה וז' יודין וא' דאלפין וא' דההי"ן אך הזיווג נמשך משם ע"ב ומכל הד' אהי"ה והנה הע"ב והאהי"ה הא' הם ז' יודין וזהו ע' של ענתה והג' אהי"ה אחרים הם תנ"ה והם ג' אותיות אחרים שבמלת ענת"ה. ואמנם סוד הזיווג נמשך מנה"י שהם ב' ביעי ואמה והנו"ה נק' צבאות ובהתחבר עמהם היסוד נק' ה' צבאות לכן ענתה גי' ה' צבאות וז"ש בסבא דמשפטים וענתה ה' צבאות איהו. ואמנם גם זה נמשך אל הז"א מצד הבינה וז"ש דא עלמא דאתי והענין כי נה"י דבינה יש בה ג' אהיה דיודין בנצח דההין בהוד דאלפין ביסוד הרי הם תנ"ה ונמשכים שם ע"ב וקס"א העליונים שהם ע' דענתה ואז נעשה גם הוא ה' צבאות וכמו שיש עונה זו בבינה כן יש עונה זו במלכות ב"פ ענתה גי' תשמי"ש. סיכה הוא כולל מאכילה ושתיה וז"ש במשנה מנין לסיכה שהוא כשתיה שנאמר כשמן בעצמותיו והענין כי הוי"ה בחילוף הוא מצפ"ץ בג"י ש' והנה הוי"ה דע"ב עם קס"א ט' יודין שהם מ"נ כנ"ל ועם ש' הנ"ל הרי הכל שמן שהיא הסיכה הנ"ל שבו סכין. הנה נעילת הסנדל הנה נעל נמשך מאהי"ה דההין שהוא גי' נע"ל ע"ה כי הוא האחרון הנועל את כולם וסנדל נמשך מאהי"ה דאלפין שכן הוא גי' קמ"ג ע"ה. רחיצה בגי' שד"י ע"ה והנ' המים נמשכים משם אהיה כנ"ל כי לעולם המים יוצאים מהוי"ה ואהי"ה דיודין ואהי"ה דההי"ן גי' מקו"ה שבתוכו המים והנה אהי"ה דיודי"ן ודההי"ן גי' רחיצ"ה הרי נת' ענין ד' אהיה הכולל כל מציאות הבינה אמנם אין ספי' דלא אית בה אהי"ה כי הספי' דקו ימין הם אהי"ה דיודין והספי' דקו שמאל הם אהי"ה דההי"ן והספי' דקו אמצעי הם במלוי אלפין גם נחלק שם אלהי"ם בי"ס דבינה ע"ד הנ"ל דיודי"ן דאלפי"ן דההי"ן גם יש שמות אכדט"ם באחורי הביצה העליונה הנק' סמך ולמעלה בתבונה הם שמות אלהי"ם וית' זה במ"א בע"ה. סליק שער ד' בעזרת השם יתברך ויתעלה זכרו לעד ולעולמי עולמים:

תוכן העניינים

מבוא שערים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה