אור ברסלב
מבוא שערים שער ד › פרק ב

מבוא שערים· רבי חיים ויטאל

שער ד · פרק ב

פרק א

ונבאר עתה ענין הבינה והתבונה אשר נרמז בי"ה דשמא קדישא היינו במלוי יו"ד שהוא ו"ד. כי הנה ביארנו לעיל כי הה' יש בה עוקץ לאחריה והיא צורת יו"ד והנה בר' שהוא ב' קוים שהם ב' ווי"ן והיו"ד שהיא עוקץ הם כ"ב סוד הכ"ב אתוון שנותן אבא לאימא ונרמזו בצורת הד' של הה' הוא צורת ד"ו. והנה צריך עתה לבאר למה בינה נרמזת בצורת ו"ד מלוי יו"ד שהוא הו' על הד' ולמטה בתבונה שהיא ה' ראשונה שבשם ד' על הו' כזה ה ועוד שינוי א' הלא זו הרמוזה במלוי יו"ד הו' יש לה ראש ואמנם הו' הרמוזה בסוד הה' אין לה ראש. והתירץ שכבר ידעת כי אות הי' שבשם נרמזו כל הי"ס שלה כי י' לעילא וגיו באמצע וקוצא לתתא הרי ג' בחי' עליונה הוא ג"ר בסוד ג' קוצי היו"ד ויו"ד שניה הוא ג"א ויוד ג' הוא ג"ת נמצא כי הו' שאין לה ראש שהיא בתוך הה' מורה על הו"ק בלתי ראש אך הו' שיש לה ראש מורה על היותה נשלמת בסוד י"ס גמורות ויש לה ראש, ונחזור לענין כי זאת הו' דמלוי יו"ד כבר ביארנו שרומזת בבינה עליונה. והנה בבינה העליונה יש לה הראש עם המוחין והיא פרצוף שלם ולכן ו' זו עם הראש אך ו' של אות ה' אין לה ראש להורות על התבונה היוצאה מן החזה למטה בבינה עליונה ועדיין אין לה מוחין רק בחי' ו"ק לבד כי מכח ו"ק דבינה עליונה יוצאת וכבר ידעת מש"ל כי העקביים של הבינה נכנסו בראש התבונה והענין כי כמו שבז"א הנה"י דתבונה נכנסין בו בסוד מוחין ונמצא כי התבונה מתפשטת עד סיום ז"א וז"א מלביש אותה מן החזה ולמטה כן הענין בבינה ותבונה כי הבינה לפעמים נפרדת מן התבונה ואז התבונה דוגמת ז"א שהוא ו' קטיעה בלי ראש שהם המוחין ואח"כ הבינה נותנת מוחין אל התבונה ע"י נה"י דבינה עצמה הנכנסים בראש התבונה ואיני מאריך לך בענין הזה כי כל מה שכתבתי לך בענין התבונה עם הז"א כן הענין עצמו אל הבינה עם התבונה בכל הפרטים ודי למבין. והנה בזה תבין מ"ש כי יש קושיא א' והוא כי איך למעלה בבינה יש ו' וד' אחרי שכל י"ס דבינה נרמזו באות ו' דמלוי יו"ד כנז' א"כ הרי הד' דמלוי יו"ד היא יתירה וכן הד' דצורת ה' שהוא ד' על ו' יתירה כי הו' מורה על שהיא בחי' ו"ק בלבד. אך יובן זה במ"ש כי לזימנין התבונה בלתי ראש ולפעמים גם היא יש לה ראש עם נה"י דבינה והנה כבר ידעת מ"ש לך בענין ז"א בבחי' הצלם שבו שהם ג' בחי' שהיו אל המוחין שהם ב' מקיפים ופנימי וכן הענין בכאן כי הד' דמלוי יו"ד הם סוד הד' מוחין היוצאים מן הבינה הרמוזה באות ו' דמלוי היו"ד ואלו הד' מוחין מתלבשין בנה"י שלה ואז נעשה בסוד אור מקיף של עליון של התבונה בסוד ד' מוחין של המקיפין ועדיין אלו הם למעלה בסוד הבינה באות יו"ד לכן תבין כי כל מציאות הבינה נרמז במלוי ו"ד של יו"ד אך היה ראוי שתהיה ה' אחת כסדר ד' על ו' שהם ד' מוחין דילה על ו"ק אמנם להיות כל מציאות דבינה נרמזה באות ו' לכן נפרדה ממנו אות הד' כי אין זה מכללות הבינה אלא בחי' הד' מוחין דנפקי מיניה אל התבונה. ואמנם נרמזו בסוד ד' לפי שהם ד' מוחין. וגם לסיבה אחרת דוגמת התבונה הג' שהיא בחי' מל' דתבונה הב' המתלבשת תוך ז"א והיא אות ד' כי כל ד' היא במל' לכן גם אלו הד' מוחין דתבונה נתלבשו בסוד המל' דבינה העומדת מחזה דבינה ולמטה ונק' בחי' זו נה"י דבינה שבהם מתלבשים ד' מוחין דתבונה לכן זו המל' דבינה נק' ד' דמלוי יו"ד והבן זה. ודע כי לעולם אינו מתלבש העליון בתחתון אלא בסוד האחוריי' לבד כמ"ש כבר בסוד הה' שנתלבש' בחוטם וזה הענין לתבונה עם הז"א כמ"ש במקומו וכן כאן במל' זו של הבינה העליונה אחוריים לבד הם מלבישים בד' מוחין של התבונה ואלו האחוריים הם האחוריים דנה"י דבינה כנודע כי המל' היא שם אח"כ בא המקיף הב' של התבונה והם סוד אלו ד' מוחין הנז' שנתפשטו עוד רומז אל התבונה היא ו"ק לבד והד' הם ד' מוחין שלה שנשארו למעלה על ראשה בסוד א"מ ולכן תראה שהד' הזו אינה נוגעת עם ו' אלא יש חלל ביניהם בין הד' שיש בצורת ה' ובין הו' שבתוכה להורות שהם בסוד מקיף ולא נכנסו עדיין בסוד מוחין פנימים. והנה החלל הזה ע"ז נאמר כי ימצא חלל באדמה כי התבונה נק' ארץ אדום וזהו ג"כ סוד אדמה אדם ה' ושם זה של אדמה הוא בתבונה ונק' חלל לפי שלא נכנסו בתוכו המוחין שהם חיים כנודע אהי"ה הוי"ה אהי"ה בגי' חיי"ם שהם ג"כ בחי' מקיף ז"א כמבואר במקומו ולקמן נבאר בע"ה איך כל הדינים אינם אלא בתבונה הנק' אדמה ולא בבינה כי התבונה היא אחוריים של הבינה ושם כל הדינים כנודע. ואמנם כמו שז"א עולה ער התבונה ואז נכנסין בו המוחין כן זאת התבונה כשתעלה עד הבינה יהיה לה מוחין פנימים אך בהיותם למטה אין לה מוחין אלא בסוד מקיפים לבד. והנה באדם אמרו וביארו מלת תבונה ואמרו כי בה אתרמיז בן ובת שהם ו"ה וזהו תבונה אותיות בן ובת ו"ה והענין כי הלא התבונה היא ה' ראשונה דשמ' קדיש' ובן ובת אלו הנרמזים במלי תבונה הם הד' והו' דציור ה' ראשונה שהוא עצמות התבונה כי הו' הוא סוד ו"ק שלה והד' הם ד' מוחין מקיפים שלה. אמנם הטעם שנק' בן ובת הלא ידעת שזו"נ שניהם יצאו ע"י העיבור תבונה זו ולכן נרמזו שניהם בה ונמצא כי בהיות תוך הבינה הנק' עלמא דאתי שאז צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם לפי שהתבונה הם גבורות ובמקומה שולטים הדינים על הרחמים שהוא העטרת על ראשי הצדיקים כמ"ש כבר לכן היתה אז המלכות יונקת מסוד ד' מוחין דתבונה והז"א מו"ק התבונה ושלטא נוק' על דכורא לכן היא ד' על ו'. ואמנם ה' זו אינה אלא בעצמות פרצוף התבונה אמנם נרמזו ג"כ הבן והבת והבן זה ובמקומו נבאר ענין זו"נ הרמוז באות ה' זו וגם בב' אותיות ו"ד דמלוי יו"ד וכאן נעשו ד"ו ואין כאן מקומו. סליק:

תוכן העניינים

מבוא שערים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה