אור ברסלב
מבוא שערים שער ג › החלק השני

מבוא שערים· רבי חיים ויטאל

שער ג · החלק השני

החלק הראשון

בפרצוף א"א נחלק לכ' פרקים:

פרק א

אחר שביארנו בחלק שעבר כי עתיק יומין הדכורא שבו נעשה כולו מכתר דמ"ה החדש שהם הטעמים דמ"ה והנוק' שבו נעשית מה' ראשונות דכתר דב"ן שהם הטעמים דב"ן וגם מג"ר דחכמה דבין ומד"ר דבינה ומז' כתרים דז"ת דב"ן נבאר עתה ענין אריך אנפין כי הי"ס של הדכורא שבו נעשה כולו מחכמה דמ"ה החדש שהוא נקודות דמ"ה ונוק' שבו נעשית מה' תחתונות דכתר דב"ן בלבד שנתפשטו ועושה עשר ספירות גמורות שבנוק' ולעיל ח"א פ"ב ביארנו ענין נוק' דאריך כי אינה פרצוף בפ"ע רק כי צד ימין שבאריך נק' דכורא והוא נעשה מחכמ' דמ"ה וצד שמאל דאריך נק' נוק' ונעשי' מה"ת דכת' דב"ן ועיין פ' ט"ז וי"ז היטב והנה בחי' הדכורא היא מבוארת. ולכן נבאר עתה בחי' הנוק' כי היא אשר נעשית מהבירורין של המלכים דב"ן וצריך לבאר מציאות בירור זה ועמו ית' ג"כ כל כללות אריך כולו דכורא ונוק' ועיין ש"ב ח"ג פ"ב מה הם הדברים והבחי' המתבררים והצריכים אל העיבור והתיקון וכבר נתבאר לעיל שער ב' ח"ג פ"ז כי כל האציל' לא נתברר ולא נתקן אלא ע"י עיבורים וכל פרצוף נתקן ונתברר ע"י פרצוף העליון והגבו' ממנו ע"י שהיה מזדווג בנוק' היה מברר חלקים הצריכים לזה התחתון והיה שם בנוק' בבחי' עיבור י"ב חודש והיה נתקן ונמצא כי עתיק יומין שהב' בחי' שבו שהם הדכורא והנוק' נזדווגו יחד והעלו את ה' חלקים דכתר דב"ן התחתונים בסוד מ"נ וביררום בין בבחי' אורות ובין בבחי' הכלים והיו שם בבחי' עיבור די"ב חודש ושם נתקן א"א ואח"כ נולד ויוצא משם ובצאתו יצא וישב לו תחת סיום רגלי עתי' תחת תרין פרקין בתראין דילי' העומדים בעולם הבריאה כמו שנבאר לקמן בפ"ב ואותן תרין פרקין תתאין נעשים בבחי' שני דדי בהמה אשר דדיהן למטה אצל רגליהם ומשם היה יונ' א"א בזמן היניקה וע"י יניקתו הגדיל ואז עלה אחר זמן יניקתו ועלה באצי' והגדיל יותר כי הלביש את כל הז"ת דעתי' כמ"ש בפ"ב ופ"ג אע"ג דלעיל הניח לכלל גדול שאין בירור באורות אפשר שזה האמור כאן הוא על הניצוצות ועוד שהבירור האמור שם היינו לברור אוכל מתוך הפסולת שזה אין שייך באורות שלעולם נשארו באצי' אבל האמור כאן הוא לברר החלקי' הצריכים לא"א ואותם הצריכים לשאר פרצופים שזה שייך גם באורות ונמצא כי היות גם באריך קצת דמיון אל זעיר אנפין שהוצרך לו עי"מ וגם האריך מה שהלביש אל ז"ת דעתיק הם מוחין דילי' כמו שנבאר בפ"ב אך ודאי שהיניקה של הז"א האמיתית הוא מן התבונה והיא זולת זו היניקה דאריך כמו שנבאר בש"ה ח"ג פ"ב ונמצא כי כל הפרצופים דאריך דאבא ודאימא ודז"א ודנוק' יינקו תחלה מסוד דדי הבהמה ואח"כ יינקו מסוד דדי אשה בעלותם באצי' וכמו שית' זה בש"ד ח"א פ"א ובענין ז"א בש"ה ח"ב פ"ב. ונבאר תחלה ענין פרצוף א"א איך מתחלקים בו הי"ס שבו וכבר ביארנו לעיל ח"א פ"א כי ט"ס הם בבחי' א"א כי נוק' לא נתגלית בו כנ"ל וכל בחי' א"א נק' כתר של כללות האצי' כולו וזה הכתר נחלק לט"ס וכללות זה נק' א"א וכבר ביארנו לעיל ש"ב פ"ב ופ"ד ענין התלבשות כל פרצופי האצי' זב"ז עד שנמצא כי אין מתגלה מכל פרצוף רק רישא בלבד ואז כל אלו הראשין הם זה למטה מזה מצטיירים כולם יחד פרצוף א' הכולל כל האצי' בכללות ואז כיון שמכ"א לא נתגלה בלתי לבוש רק הכתר שלו כי אף החכמה שבו היא סתימאה גו האי כתרא כמו שנבאר בפ' זה ולכן כל הא"א אינו נק' רק כתר לבד ואח"כ תיכף תחתיו באין תרין רישין מאו"א מגולים ונעשים בחי' חכמה ובינה בכללות האצילות ותחתם בא רישא דז"א ער טיבורו ונעשה גוף אל האצי' בכללות ואח"כ מתגלית נוק' דז"א בסוף הז"א ונק' מל' דכללות האצי' ואמנם אין לך פרצוף שאין בו כללות הי"ס ומתלבשים תוך פרצוף אחר בבחי' גופא לבד וכן השני בשלישי וכן כולם. כלל העולה כי א"א כולו נק' כתר של כללות עולם האצילות והוא מתחלק לט"ס כנ"ל והם חיות ונשמה אל כל האצי' לשאר הפרצופים המקיפין והמלבישין אותו ואלו הטיס שבו הם סוד אותם הט' היכלין דלאו אינון רוחין וכו' הנז' בסוף פ' פקודי כמ"ש לעיל ח"א פ"א וע"ש. ושמעתי ממורי זלה"ה בזה כי הנה כל אלו הי"ס השרשית דאריך כ"א מהם כוללים י"ס לפי שכולם נק' בחי' רישין וכל דבר שנק' ראש הוא כולל עשר והנה כח"ב הם ג' רישין דאו"א וחג"ת הם ג' רישין דז"א ונה"י הם ג' רישין דנוק' דז"א וזהו הסוד שביארנו בכמה מקומות כי ג' מוחין דנוק' דז"א הם נה"י והבן. ונבאר סדר אלו ספי' המתחלקים בו בא"א והנה נשתנה א"א מכל השאר כי כל שאר הפרצופים בין דעתיק ודאבא ודאימא ודז"א ונוק' רישא דילהון הוא חד גלגלתא שהוא בחי' כתר שבפרצוף כי כתר לשון כותרת כמו על כן רשע מכתיר הצדיק ר"ל מקיף אותו. והגלגלתא הוא כעין כותרת המקיף על כל בחי' הראש ובגו האי גלגלתא אית תרין מוחין הנקראים חו"ב של הפרצוף ההוא חכמה בימין ובינה בשמאל ואלו השנים הם עיקר המוחין האמנם מכללות שניהם עושה המוח השלישי למטה מהם מכריע באמצא והוא הנק' דעת שבפרצוף ההוא ומה שאינו נכנס בכלל הי"ס של הפרצוף נבארהו בע"ה בש"ח וכל אלו הג' מוחין הוויין ויתבין גו האי גלגלתא הנ"ל ולבתר הכי איתפשט ז' ספי' תתאין דחג"ת נהי"ם בגופא זו ע"ג זו בדרך קוים כנודע. אמנם בהאי גלגלתא דא"א לא אית בגוה רק חד מוחא לחוד והוא הנק' חכמה דא"א ועם היות כי גם חכמה זו בהאי מוחא יש בו בחי' תלתא מוחין כמו שנבאר אח"כ עם כ"ז כל שלשתן אינם רק בחי' החכמה עצמה וא"כ נמצא דבהאי רישא דאריך לא אית בה לחוד האי גלגלתא שהיא הכת' דאריך ובגוה חד מוחא שהוא חכמה דאריך ואמנם הבינה דאריך לא יכלה לעמוד שם בבחי' רישא וטעם הדבר כי הנה נת' בח"א פ"ב כי בחי' נוק' דעתיק נעשית מה"ר דכתר דב"ן אשר מעולם לא היה בהם שום ביטול אפילו פגם ועיקר אמנם בא"א בנוק' דילי' התחיל בה בירור המלכים כי נעשתה מה"א דכתר דב"ן שהיה בה קצת פגם ומשם ואילך היה פגמים הולכים ונוספים בשאר הפרצופים כנז' שם ולכן ברישא דעתיק שלא היה שם פגם היה יכולת אל הבינה שלו לקבל אור העליון א"ק הנמשך גו רישא דעתיק בהיותה שם למעלה ולכן עמדה גם היא ברישא דעתיק ואז גם הדעת הנעשה מחיבור חו"ב עמד גם הוא שם אמנם ברישא דאריך אשר היו בירור המלכים שהיה בה קצת פגם לכן הבינה שלו להיותה יותר דינין מחכמה כנודע כי תמיד דינין מתערין מהבינה כי היא נוק' לכן לא יכלה לקבל האור העתיק המתלבש גו רישא דאריך כמ"ש בפ"ב במקום גבוה ברישא שהאור שם רב וקרוב אל העתיק ולכן ירדה למטה בבחי' הגרון דא"א ובהיותה שם ברחוק היה בה יכולת לקבל אור העתיק. ואמנם בסוד הפרצופים שלמטה מן האריך יש יכולת בבינה שלהם לעמוד בראש הפרצוף והטעם כי אור עתיק הוא האור הגדול מכל האצי' כי בתוכו מתלבש אור הא"ס כנ"ל בח"א פ"א ולהיות כי כבר נתלבש עתיק גו אריך נתמעטה אור מאוד וכאשר יחזורו שנית ג"כ או"א להלביש גם את אריך נמצא אור עתיק מרוחק מהם מאוד ויש יכולת בבינה לקבל אור העתיק אחר היותה רחוק עם היותה יושבת בראש הפרצוף ומכ"ש בז"א ונוק' שנתרחקו יותר ויותר ונמצא עתה כי בא"א אין הג"ר שלו עומדת בבחי' קוים כולם ברישא כשאר הפרצופים אמנם הם ממש זו ע"ג זו כי כתר לעילא בבחי' גלגלתא ותחותה חכמה מוחא סתימאה דילי' וזהו ברישא ואח"כ בינה תחות חכמה בגרון דאריך ולא בראש ועיין היטב בסוף פ"ד כי שם נבאר היטיב וז"ס שנק' בינה גרון ונק' שופר שהוא הגרון עצמו כעין שופר והנה אחר שהבינה דאריך ירדה בגרון מכ"ש שהדעת דאריך שהוא תחתון מבינה לא עמד ברישא דאריך וירד תחת הגרון דאריך שהוא מקום הבינה שלו. ונודע כי הדעת כלול מה' חסדים ומה' גבורות והדעת הזה נתפשט בה' קצוות דאריך מחסד ועד הוד שבו שהוא בז"א כמ"ש בשער [בשאר[ ח"פ ונמצא עתה כי גם בזה משונה א"א מכל שאר הפרצופים כי כל שאר יש להם ב' בחי' של דעת א' בחי' למעלה בראש תחת חו"ב ושם מקובצים יחד החסדים והגבורות שבו ובחי' הב' שג"כ הוא מתפשט בו"ק הגוף ונעשה נשמה אליה' אך באריך אין בחי' הא' בריש' תחת הבינה כיון שירדה גם היא בגרון רק בחינתו שני' שהיא התפשטותו בו"ק דגופא ולקמן בפ"ב ית' היטב ענין אלו החסדים והגבורות איך מתפשטים בו דרך היסוד דעתיק ע"ש. ונ"ל כי עיקר הדע' יש בו בשליש העליון בת"ת דא"א בין תרין כתפין וזה שרשו ואח"כ נתפשט ג"כ ממנו ענפין ונתפשטו באריך בו' קצותיו ע"ד שביארנו בענין הז"א שירד בין כתפיו ועיין בש"ה בפי"ט בחלק הזה ואמנם צריך שתדע כי ב' דעות הם בא"א וז"ש באדר' האזינו רצ"א א' כתיב כי אל דעות ה' וכו' ובגין דא דעת אחר לא אתגליה וכו' פי' כי ב' דעות הם בא"א א' הוא למעלה מאו"א והב' הוא הדעת שלמטה מאו"א והנה שני כתרים של או"א הם יוצאים באמצעי' שהוא בגרון דאריך כנז' בש"ד ח"א פ"ב אשר שם בינה דאריך ונמצא כי הדע' עליון דאריך צריך שיהיה באמצע בין חכמה שבו שהוא מוחא סתימאה דילי' ובין בינה שהוא בגרון והנה הוא זה המזל' הי"ג דדיקנא ונק' דעת עליון דאריך שהוא למעלה מבינה שלו אשר שם מתחילין או"א אך הדעת התחתון הוא המתפשט למטה בגופא דאריך הרי נת' ענין התפשטות ט"ס דאריך כי רישא דילי' הם כתר וחכמה לחוד דא לגו מן דא וגרון דילי' הוא הבינה וגופא דילי' הם ז' תתאין חג"ת נה"י ובגו גופא דיליה הוא הדעת המתפשט בפנימיותם בסוד נשמה:

פרק ב

אחר שביארנו ענין א"א נבאר עתה סדר הי"ס שלו איך מלבישין את עתיק יומין וכבר ביארנו לעיל ח"א פ"ד כי לכן נק' ע"י כי ז' יומין דיליה לחוד הם המתלבשין בא"א וזה סדרן כתר דאריך מלביש לחסד דעתיק וחכמה לגבורה ובינה לת"ת וטעם הדבר כי להיותם ג"ר דאריך שהם בחי' רישא וצריכים אור רב יותר מבגופא ולכן כ"א מהם נתלבש בו ספי' א' גמורה של העתיק אך הז"ת גופא דאריך אינם צריכים אור רב כמו הראש ולכן ג"א דעתיק יספיקו להאיר בהם וזה סדרן עצמות נה"י דעתיק בחג"ת דאריך כנז' בש"ו ח"א פ"ד וע"ש ג"כ בח"ב פ"א וגם זה הוא מפני שחג"ת דאריך נעשים אח"כ מוחין בג"ר דאו"א ולכן עיקר הארת' בחג"ת דאריך להאיר אל מוחי או"א ואח"כ מן היסוד דעתיק יצא אור לבדו ונתפשט בנה"י דאריך ובזה תדע הסבה למה שנודע ונת' בש"ח פ"ה כי כל בחינות נה"י של איזה פרצוף מן הפרצופים הם באים תמיד בסוד תוס' ואינם עיקרים כי לכך נקרא לבר מגופא והטעם כי בראש פרצופי האצילות שהוא א"א אשר בו מתלבשים ונאחזים כל שאר פרצופי האצי' כנ"ל פ"א אין לנה"י שלו על מה שיסמוכו בו בעתיק יומין לפי שהז"ת דעתיק לבד נתלבשו בז"ר דאריך ואין בנה"י דאריך רק הארה מועטת לבד היוצאת מיסוד דעתיק ומתפשט בהם ולכן נמשך הענין הזה בכל נה"י של כל שאר הפרצופים. ואמנם פעם אחרת ביאר לי מורי זלה"ה יותר בביאור באופן הזה כי הנה נודע בכל שוק אית בי' ג' פרקין כנזכר בזוהר פ' ויחי אך היסוד אין בו רק תרין פרקין שהם היסוד והעטרת שבו ונמצא כי תרין פרקין עילאין דנצח והוד דעתיק אתלבשו בחו"ג דאריך נצח בחסר בימין והוד בגבורה בשמאל והיסוד בת"ת דאריך וב"פ אמצעים דנצח והוד דעתיק בנצח והוד דאריך ועטר' יסוד דעתיק ביסוד דאריך. וצ"ע כי מכאן נראה שמסתיים יסוד דעתיק ביסוד דאריך אנפין ולקמן בפ' זה נראה שנסתיים בחזה דאריך ונלע"ד חיים כי עתיק כולל דוכרא ונוקב' ג"כ וזה שבכאן מדבר בדוכרא אשר יסוד דדוכרא ארוך ולקמן ביסוד הנוק' הקצר והוא ממש ענין יסודות אבא ואימא בז"א כמ"ש בשח"ב כנלע"ד. ומל' דעתיק במל' דאריך כי צריך להעשו' ממנו פרצוף שלם של הנוק' ולכן לקחה מדה א' שלימה ונמצא שנשארו ב' פרקין תתאין דנו"ה דעתיק למטה מכל הנו"ה דאריך ונשארו מגולים ונודע כי רגלי אריך מסתיימים בסוף עולם האצילות ונמצא אותן תרין פרקין תתאין דנו"ה דעתיק למטה בעולם הבריאה מגולים בלא לבוש ואלו נתחברו יחד ונתלבשו במלכות דאריך ונעשו שם אצלה שני דדים בשני צדדים ואלו הן סוד דדי בהמה שהם למטה ברגלים ומהם היו יונקים המלכים שירדו בבריאה קודם שנתקנו במקומם באריך ובאו"א ובזעיר ובנוק' וגם אחרי שהיו נולדים כל פ' ופרצוף היו יורדים תחלה שם ויונקים משם ואח"כ עולים למקומם כנ"ל בפ"א. ואמנם בהיו' שם המלכים יונקים מהם קודם תיקונם לא היה רק להחיות את עצמן חיות המוכרח להם וזהו סוד גמולי מחלב עתיקי משדיים כי היו יונקים מהדדים והשדיים דע"י וז"ס המלך הנקרא הדד בן בדד שהם שני הדדים כנ"ל ש"ב פ"ח ואח"כ נעשה שמו הדר שהוא בחי' הדרת פנים זקן כי הסריס אין לו הדרת פנים. והנה אל תתמה איך עצמות פנימיות דאריך יהיה מלביש את הכלים דעתיק כי הכלים גרועים מאוד מאוד מן העצמו' אך הענין הוא כדמיון אברי האדם עצמו כי הרי הגוף יש בו עצמות וכלים וכן הלב בתוך הגוף יש רו עצמות וכלים נמצא כי כל הלב עומ' בתוך עצמות הגוף ואין לומר כי איך אפשר להיות כן לולי שכלי הלב גדול מעצמות הגוף כי זה א"א רק שעצמות הלב גדול אורו מעצמות הגוף וכן כלי הלב זך יותר מכלי הגוף ועצמות הגוף מתפשט תוך הכלי שלו שהוא הגוף ועצמות הלב שהוא יותר זך מתלבש בכלי הלב שהוא יותר זך מכלי הגוף ואין תימא אם יהיה זה בתוך זה ואמנם ג"ר דע"י שלא נתלבשו באריך הם בחי' מקיף לראש ולמוחין דיליה והוא בחי' נשמה לנשמה דאריך כמ"ש בש"א ח"ב פ"ב כי הנשמה לנשמה אי אפשר לה ליכנוס תוך הפרצוף אמנם נשארת למעלה בסוד א"מ על הראש והוא מבחי' אור חוזר פנימי כנז' שם וכן בש"ב ח"ג פ"ה ואמנם מו"ק דעתיק שנתלבשו ממש תוך אריך נעשה סוד בחי' הרוח אל אריך ומהשביעית דעתיק נעשה נפש אל אריך. ועתה ראה והבן מה ענין התלבשות ז"ת דעתיק באריך שהוא לעשות בו בחי' נר"נ כנז' ומזה תלמוד לכל שאר הפרצופי' ודי בזה ואמנם נשמת אריך ממש נמשכ' לו מהדעת דעתיק דיתיב בהאי קרומא דאוירא דגלגלתא דאריך כמ"ש בפ"ג ע"ש והרי ביארנו בחי' נשמה לנשמ' ונשמה ורוח ונפש דאריך ומזה תלמוד לכל שאר הפרצופים ודי בזה כי בזה תבין בחי' כל המקיפין שיש מקיף בחי' יחידה והוא מקיף דיושר עיין ש"ג ח"א פ"ג ופ"ד ויש בחי' חיה והוא מקיף חוזר אך הנשמה והרוח והנפש הם מבפנים וכל ה' בחי' אלו נמשכין לאריך מן עתיק וכעד"ז בכל הפרצופים והנה ענין התלבשות עתיק באריך הוא ענין פסוק בדניאל ועתיק יומין יתיב לבושי כתלג חיוור וכו' פי' האריך הוא לבושי דעתיק וזה הלבוש שהוא אריך יש לו דיקנא כתלג חיוור וכן שער רישיה דזה האריך הרי הוא כאלו שערו דאריך שער רישא דעתיק עצמו והנה בעתיק אין בו שערות כי אין בו בירורי המלכים משא"כ באריך כנ"ל בח"א פ"ה גם יש לומר כי פ' זה נאמר על אריך כי גם הוא נקרא עתיקא כנ"ל בח"א פ"א וזה האריך שער רישא כעמר נקי שהם הנימין והקוצין שבראש כמו שנת' בפי' ולבושי' הוא דיקנא דילי' כמין לבוש ופי' ראשון נכון יותר, ופעם אחרת שמעתי ממורי זלה"ה באופן אחר כי מבי פרקין עילאין דנצח דעתיק נמצא חסד דאריך מב' פרקין דהוד גבורה דאריך ומב' פרקין דיסוד ת"ת דאריך נשארו ג' פרקין תתאין דנה"י דעתיק ונעשו נה"י דאריך אחר כל הנזכר שמעתי ממורי זלה"ה אופן אחר בענין היסוד דעתיק איך מתלבש באריך כי אינו נמשך רק עד החזה דת"ת דאריך בלבד אך מהארת היסוד נמשך ונתפשט בנה"י דא"א ע"ד נה"י דז"א המתפשטים בכח החסדים והגבורות היוצאים מיסוד דאימא המסתיימ' בחזה דז"א (נלע"ד לפי התירוץ שמתרץ הרח"ו ז"ל בס' דרושים היינו סי' י"א בסוף ענף ד' וז"ל ואפשר לומר כי לא היה כך אלא קודם אצי' שתרין פרקין תתאין דרגלי עתיק נתפשט בבריאה כנ"ל אבל אחר התיקון לא הוצרך לזה וחזר העתיק לאסוף את רגליו למעלה בהשוואה אחד עד רגלי אריך ונ"ל שג"כ יתורץ כן) והנה ביארנו ש"ד ח"ד פ"ה וגם נבארהו בש"ה פי"ב איך ז"א באין לו המוחין שלו שהוא האור עצמות הפנימי שלו האמיתי שהוא בגדלותו באים לו מלבושים תוך אחוריי' דנה"י דאימא ונה"י דאבא ועד"ז כל הפרצופים הם כך כי הנה"י של העליון החיצוניות שלו נעשי' בחי' הלבוש אל המוחין של הפרצוף התחתון ההיא והנה אין מוחין פחות מג' בחי' שהם חו"ב ודעת והנה החכמה היא קו החסד והבינה היא קו הגבורה והדעת נחלק לשני' חציו חסד וחציו גבורה להכריע ביניהם בסוד כי אל דעות ה' תרין דעות כמ"ש בש"א ואמנם החסד הוא בחי' ה' חסדים והגבורות היא בחי' ה' גבורות כנז' באדר' נשא והנה בז"א היה בו תרין דעות חד ממוחין שנמשך לו מאבא וחד ממוחין שנמשכו לו מהנה"י דאימא וכ"א מהם כלול מה' חסדים וה' גבורות אמנם כאן באריך אין בו רק דעת א' כלול ה"ח וה"ג טעם לזה הוא כי הלא גם מוחין דאריך נמשכין לו ע"י התלבשות דנה"י דעתיק בי' והנה עתיק אין בו ב' פרצופים דכר ונוק' אמנם תרווייהו חד פרצוף ולכן התם בז"א דאו"א הוי תרי פרצופים נכנסו בו תרין בחי' דמוחין א' בנה"י דאבא וא' בנה"י דאימא אכן הכא דעתיק דכר ונוקי דילי' הוי כולא חד פרצופא ולכן אין באריך רק ג' מוחין לבד ולכן אין בו אלא דעת א' ובו ה' חסדים מצד הדוכרא שם מ"ה שבו וה"ג מצד הנוק' שם ב"ן שבו כי הכל הוא בחי' א' זכור ולא תשכח כלל זה כי לעולם בכל פרצופים האצילות כל החסדים נמשכים משם מ"ה החדש שבא לתקן האצילות וכל הגבורות משם ב"ן מברורי המלכים וזה סוד הזיווג למתק הגבורות הנק' שם בין המתבררת עתה מחדש בכל זיווג וזיווג בסוד מ"נ כנז' לעיל בש"ב ח"ג פ"ט ע"י החסדים הנמשכים משם מ"ה החדש וכבר נת' שם כי מה שבירר העתיק פעם ראשונה היה לתקן העצמות הפרצוף דא"א מתחילת תיקונו ונכנס בא"א בבחי' מוחין ואלו החסדים שנתנם העתיק בא"א פעם ראשונה מהם נכנס ונתקן הפרצוף א"א דכר ונוק' ונשארו שם תמיד קבועים לעולם וכאשר חוזר גם א"א לברר לצורך או"א ולתקנם בפעם ראשונה אז צריך שיקדים אליו זיווג עתיק דכר ונוק' והחזיר להמשיך מוחין חדשים אל אריך ונוק' כדי שיוכלו לברר בירורי חלקי או"א ואז באים אליה חו"ג חדשים החסדים משם מ"ה והגבורות משם בין ואז נתקנים שם מתוך האריך חלקי או"א כנזכר ועיין ש"ד ח"א פ"ז הרי שיש ב' מיני חסדים וגבורות א' הוא הראשוני לתקן הפרצוף ב' הם החדשים הנמשכי' בכל זיווג וזיווג אשר אלו אינם נשארי' שם קבועי' רק נתוני' ונעשה מהם צורת הולד ונולד שם. ונדבר עתה באלו החסדים והגבורו' הראשוני' אשר הם לצורך הגדלות פרצוף האריך עצמו ונאמר כי הנה נודע כי מוח החכמה מתלבש תוך הנצח ומוח הבינה בהוד ומוח הדעת ביסוד והנה היסוד דעתיק אשר הדעת בתוכו כולל חו"ג צר ואינו רחב כמו היסוד דאימא הנכנס ברישא דז"א שהוא היסוד דנוקבא שהוא בית הרחם אשר בה נוצר הולד והוא רחב ויכול לסבול בתוכו החו"ג משא"כ ביסוד הזכר שהוא צר מאוד בערך צינור ולכן כאשר נכנס הדעת של אריך תוך יסוד דעתיק לכשיכנס אח"כ בתוך א"א לא היה מקום שם לקבץ החו"ג ביחד בתוכו. אמנם נכנסו תחלה הגבורות כי הם הבחי' שני' של הדעת והתחתון נכנס ראשון כנודע כדי שישאר אח"כ החסרים עם הגבורות ואח"כ כאשר נכנסו החסדים לא היה מקום לסבול את כולם ואז דחו החסדים את הגבורות שהיה למטה מהם ביסוד ויצאו דרך פי הנקב יסוד לחוץ תוך גופא דא"א ונכנסו החסדים במקומם תוך יסוד דעתיק ואז הגבורות היוצאים לחוץ חשקם ותאוותם להדבק בחסדים ולכן לא ירדו למטה בגופא דא"א להתפשט בו"ק כמו בז"א. קול הרמ"ז צ"ע כי לעיל יישב הרח"ו זלה"ה שיסוד דעתיק זה הוא דנוק' דידי' ושמא גם יסוד זה נק' דזכר אע"ג דהוא נוק' לגבי עתיק הזכר ויש לזה טעם גדול כי יסודות נוקבות התחתונות אימא ורחל צריכים להיות רחבים הרבה לפי שמילדת ב' פרצופי' חלוקי' מחו"ג דזכר ונקיבה נפרדים משא"כ ביסוד דנוק' דעתיק שאינה יולדת רק פרצוף א"א שהוא פרצוף אחד הכלול מחו"ג ביחד ע"כ. ואמנם חזרו ועלו אחורי יסוד דעתיק והלבישו סביבו מבחוץ בסוד אור חוזר ומקיף מתתא לעילא ואז נמצאו החו"ג במקום א' למעלה מחזה דא"א בשליש העליון של הת"ת שעד שם מגיע היסוד דעתיק כנזכר בשער ד' ח"ב פ"א ואין ביניהם רק מסך היסוד כי אלו מבפני' ואלו מבחוץ והנה בז"א הגבורות יורדות עד היסוד שבה כנזכר לפי שהנקבה דז"א פרצוף נפרד מהזכר שירדו שם הגבורות ביסוד דז"א כי שם הוא כנגדו דעת דנוקבא ויוצאין ונוקבין דרך אחור לתקן פרצוף דנוקבא וגם הה' חסדים נתפשטים בגופא לתקן פרצופו שהוא נפרד ממנה אמנם כאן דכר ונוקבא דאריך פ"א צד ימין דכורא וצד שמאל נוקבא ולכן אינם צריכין הגבורות לירד ביסוד כמו בז"א אמנם נשארים בתוכו והחסרים נתפשטו בצד ימין והגבורות בצד שמאל כמו שנבאר בעזה"י עוד טעם אחר כי גם אלה החסרים והגבורות נמשכו מדכורא ונוקבא דעתיק כנזכר אשר שניהם פרצוף קשור זה בזה ונמצא כי כיון שהם באים מבחי' זכר ונוקבא ונכנס באריך שג"כ בו מחוברים זו"נ לכן נתחברו גם הם החסדים והגבורות המגדלים את פרצופי שניהם ונתפשטו אלו בימין שהוא בחי' דכורא ואלו בשמאל שהיא בחי' נוקבא וענין התפשטות זה הוא כי הנה אחר שיצאו הגבורות מפי יסוד דעתיק תוך גופא דאריך ונכנס החסדים במקומם ביסוד דעתיק הנה גם צריכים להתפש' תוך גופא דאריך להגדילו וגם הם צריכים לצאת כמו הגבורות ובצאתם מוצאים את הגבורות מקיפים את היסוד דעתיק מבחוץ חציים בצד ימין וחציים בצד שמאל ואז הגבורות אשר שם רוצים וחפיצים להדבק בחסדים ממשיכי' אותה עמה' ועולים גם החסדים שם למעלה מהחזה והנה אין מקום מהחז' ומעלה להחזיק את כולם שם ואז שתי הגבורות וחצי שהם יותר עליונות שהיו תחלה בימין הלכו אל צד שמאל שהוא הנוק' ואז ב' גבורות וחצי שבצד שמאל שהם יותר תחתונות ירדו למטה מהחזה בגופא דאריך בצד שמאל וכן עושי' החסדים כי השני חסדים וחצי היותר העליונות עלו מן החזה ולמעל' בצר ימין שהוא דכורא וב' חסדים וחצי היותר תחתוני' ירדו כנגדם במקומם תחת החזה ועתה נמצאו כל הה' חסדים בצד ימין והה"ג בצד שמאל וגם חצי החסדים העליונים הם למעלה כנגד היסוד וחציים למטה במקו' שכבר נסתיים היסוד ששם האורות מגולי' בלי מסך היסוד. אח"כ שמעתי ממורי זלה"ה כי לא יצאו כל החסדים אמנם חציי' נשארו מלובשי' תוך היסוד דעתיק וחציים שהם ב' וחצי ירדו ונתפשטו למטה מהחזה בצד ימין נמצא כי החסרים חציים מכוסי' וחציי' מגולי' אך הגבורות שבקו שמאל כולם מגולים והנה זה פי' טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת כי הגבורות הנקר' תוכחת נתגלו והאירו יותר בגלוי אך החסרים הנקרא אהבה נשארו סתומים ומסותרי' ואין אור שלהם מתגלה היטיב. וכבר ביארנו לעיל כי אלו החסדים והגבורות הם ראשונות שעל ידיהם נגדל פרצוף דאריך אמנם החסד, והגבורות המתחדשים אח"כ תמיד לצורך זיווג אינם עולים למעלה אמנם יורדת למטה כדרך שיורדים בגופא דז"א ובבואם אז החסדים והגבורות ראשונות מקבלים הארה מהם בכל פעם ולקמן בש"ד ח"ב פ"א נבאר יותר בזה ע"ש כי עי"ז נעשה ד' פרצופי' באו"א וכבר ביארנו בחי' א"א דרך כללות בפ"א וסדר התלבשותו אל העתי' דרך כללות בפ"ב הזה:

פרק ג

נבאר עתה בפרטות בחי' רישא דאריך כפי אשר נת' בפ"ק בספרא דצניעותא וז"ל סתרא גו סתרין אתתקן ואזדמן בחד גלגלתא מליא טלא דבדולחא וכו'. פי' הענין כי ע"י שהוא הפרצוף יותר נעלם שבאצי' בהיותו מתלבש גו סתר' אחרא שהוא א"א אזדמן ר"ל נמצא ומושג ע"י שנתתקן באלו התיקוני' דרישא דאריך כי התיקון והשערות ואברי הפרצוף הם ממעטים את האור הגדול דעתי' שנוכל להשיגו ולהיותו מושג ונמצא עם התחתונים כי כל אלו התיקונים של רישא דאריך הם מלבישים את האור העתי' אשר מתלבש בתוכם כמ"ש בפרקים הבאים. והנה ז' תיקונים יש בהאי רישא דאריך שעל ידם מאיר העתיק המתלבש בתוכם ואלו הם הראשונה חד גולגלתא והוא גלגלתא דא"א הנק' כתר דאריך כנ"ל פ"א. ב' הוא טלא דבדולחא והוא מוח דאריך הנק' חכמה שלו. ג' קרומא דאויר' זך וסתום הוא סוד הקרום אשר מקיף את המוח ומפסיק בינו ובין הגלגלתא. ד' אינון עמר נקי תליין בשיקולא הם בחי' האזניים אשר השערות דרישא דאריך שהם כעמר נקי תליין מאחורי אינון אודנין ואלו השערות תליין בשיקולא שווין ה' רעוא דרעווין איתגלייא בצלותא דתתאי והוא מצח הרצון דא"א. ו' אשגחותא פקיחא דלא ניים, ונטיר תדירא והם עיינין דאריך. ז' נוקביה דפרדשק' והוא חוטמא דאריך הרי נת' ז' תיקונים דרישא דאריך הנק' בספרא דצניעותא פ"א שבעה דגלגלתא. ודע כי אעפ"י שנת' בפ"ב סדר התלבש' ז"ת דעתיק בי"ס דאריך והאמת כי זהו עיקר התלבשותו העיקרי אמנם ודאי כיון שהעתיק הוא מתחי' ליכנוס ולהתלבש גו אריך דרך רגלי העתיק מרגליו ועלה עד ז"ת שבו כנ"ל בפ"א והוא ממש דוגמת הז"א המלביש את או"א מעט מעט בכניסת המוחין שלו עד שמלביש כל ז"ת דלהון וכן הענין בכאן אלא שלא רצינו להאריך בו כי הוא מקום גבוה ומשם תבין מוצא דבר. ונחזור לענין כי הלא כאשר נכנסו רגלי עתיק תוך רישא דאריך ודאי שבתחלה האירו שם בראשו כל הז"ת כולם הארה בלבד אמנם עיקר התלבשו' אינו רק בכל פרצוף אריך כנ"ל ונבאר בחי' זו הראשונה ברישא דאריך איך היתה והענין כמה שביארנו כי ז"ת אית ברישא דא"א ובגו הני ז"ת אתפשט בקדמייתא עתיק בז"ת דילי' אמנם אח"כ עיקר התלבשותו ברישא דאריך אינו אלא בתרין תיקונים קדמאין כי הם ספירות גמורות דאריך והם כתר וחכמה דילי' אך שאר הה' תיקונים אינו רק הארה לבד כנ"ל והבן זה. ודע כי ענין הארה זו כנודע כי החסד נק' יומם יומא דכולהו שיש בו כללות כל הז"ת ולכן זה החסד דעתיק הנעלם בגו גלגלתא נתפשטו ממנו ז' אורות אל הז' תיקונים דגלגלתא הנז' אשר מכללם הוא המצחא כמ"ש בפ"ז ע"ש כי כל אלו הז"ת גלגלתא הם בחי' הכתר עצמו אשר בו החסד דעתיק וכמ"ש גבי ז' גלגלתא דז"א ע"ש. ואח"כ נתקן בחי' חכמה דאריך שהוא מוחא ע"י הגבורה דעתיק שבתוכה ופה בכתר התיקונים שלו הם ז' דגלגלתא ושל מוחא הם י"ג ת"ד דממוחא נפקא וזה פרטן חסר דעתיק גו כתר דאריך גלגלתא דילי' וגבורה דעתיק גו חכמ' מוח' סתימאה ת"ת בקרומ' דאוירא נו"ה יש בהם שתי בחי' כמו שנבאר בפ' זה ולכן מתלבשים בב' תיקונים ביחד שהם תרין אודנין ותרין עיינין והיסוד במצחא והמלכות בנוק' דפרדשקא שהוא חוטמא ועיין בפ"ח היטב. ודע כי גם שג"ר דעתיק לא נתלבש באריך ונשארו עליו בסוד אור מקיף נשמה לנשמה כנ"ל פ"ב עכ"ז בודאי שהנשמה צריך שיתלבש בפנימיות אריך ברישא כי שם מדור הנשמה במקום המוח כנ"ל שם פ"ב ולכן הוצרך עתיק יומין להלביש את הדעת שבו גו ריש' דאריך ונתלבש באמצע כתר וחכמה דאריך בגו האי אוירא דיתיב בגו גולגלתא והקרומא כנ"ל מפסקת בין האי אוירא למוחא סתימאה כדי שתוכל המוח לסבול אור גדול דההו' אוירא ששם נתלבש הדעת דעתיק ובזה תבין בכל מקום מציאות הנשמה איך שורה על מוח אדם בהאי אוירא דע"ג קרומא דמוח' ונמצא כי הדעת שהוא הנשמה של הו"ק דעתיק כנודע הוא גדול מכולם ועיקר הארת עתי' באריך הוא בזה הדעת העומד לגו האי אוירא בין כתר וחכמה תרין רישין דאריך כנ"ל בפ"א להחיות התרין רישין ומכ"ש שאר תיקונים דאריך כי החסד שלו דעתיק המתלבש בכתר דאריך נק' גופא בערך הדעת דעתיק שהוא נשמה לכל הו"ק. והנה בהיות הדעת בהאי אוירא הוא סתום מאוד מאוד דהא הקרומ' דחפיא על מוחא מפסי' הארתו ולכן הוצרך להוריד יותר למטה בבחי' הדעת הזה ונתגלה בפומא דא"א כי אין הבדל בין החי מדבר לחי בלתי מדבר אלא הפה ולכן הוא אבר הגדול מכולם ולכן אין הדעת מתגלה אלא בו כי לעולם הרעת מתגלה בפה כמ"ש מפיו דעת ותבונה וז"ש זוהר משפטים ד' קנ"ג א' דעת גנוז בפומא ועכ"ז עדיין הוא סתום אלא שאינו כ"כ וכמ"ש באדר' נשא ד' קל"א ב' דתאני מהאי פומא עילאה נשבא רוחא וכו' ודא הוא טמירא דכולא דלא איתדבי' לא לעילא ולא לתתא והוא סתום בסתימאה דסתימין דלא אתיידע פי' כי בזה הפה אסתמר ויתיב הדעת תמירותא דכולא שהוא עתיק הנז' רישא דלא אתיידע ולא אתדבק ועיין בפ"ז בענין הפה ולכן יוצא הבל מזה הפה להחיות לז"א שהוא האור מן הדעת דעתיק הגנוז שם ועכ"ז עדיין הוא סתום וכמ"ש שם דבהאי אתרחיצנא אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא לעתיד כי עתה עדיין הוא סתום ואינו מתגלה רק להאיר לז"א כמו שנת' שם במקומו באדר'. והנה האי אוירא דכיא הוא סוד הנז' בפ' בראשית ד' ט"ו א' וט"ז ב' ע"ש יהי אור יהיה אויר כי יצאת י' מהאי אויר ואשתאר אור וזה היו"ד אשר יצאתה ממנה נבארה בפיו וטעם קריאתו אוירא דכיא הוא כי הה"ח שבדע' נק' אויר' דכיא כנז' באדר' קדישא והה"ג נק' אשא דכיא וע"ש החסדים שבו נק' אוירא דכיא האיך ענינו ומציאתו ע"ש. סליק פרק ג' בעה"י:

פרק ד

אחר שנת' פרק ג' סדר התלבשות ז"ת בז' תיקוני רישא דאריך דרך כלל נבארם דרך פרט ולכן נבאר תחילה מ"ש באדר' האזינו אש' התחלנו לבאר בח"א פ"א וז"ל ג' רישין אתגליפין דא לגו מן דא וכו' בד' רפ"ח א' וביאור הענין בקיצור כי הנה ביארנו בפרקים שעברו כי אין ברישא דאריך רק ב' ספי' מהט"ס שלו והם כתר וחכמה גלגלתא ומוחא והנה מכל פרצוף דעתי' אין נשאר בלתי לבוש זולת ראשו כנ"ל וכל רישא דעתי' נק' בשם חד רישא דרך הכללות ואלו הג' רישין הנזכרים כאן הם מתתא לעילא ב' ספי' ראשונות דאריך שהם כתר וחכמה כנז' שאלו השנים הם דא לגו מן דא כי המוחא בגלגלתא קיימא אך רישא דעתי' הוא למעלה מתרין רישין דא"א ולכן דא לעילא מן דא. ועתה התחיל לבארם מתתא לעילא ואמר רישא חדא חכמתא סתימא' דאתכסיא והוא חכמה דאריך הנק' מוחא סתימאה כי קרומא דאוירא מכסה אותה כנ"ל בפ"ג למעלה ממנו רישא עילאה עתיקא קדישא וכו' הוא כתר גלגלת' דאריך אשר הוא עיקר הכל ולכן נק' ע"ק כי הוא שם הכולל לכל א"א ולכן אמר בה רישא עילאה כי היא עילאה יותר מן הראשונה שהיא רוחא סתימאה למעלה ממנה רישא דכל רישין דלאו רישא רישא דלא ידא ולא אתיידע וכו' שהוא רישא דעתיק יומין והבן כי אלו השנים שהם ב' ספי' ממש גמורות דברישא דאריך נזכרו בשם תרין רישין אמנם שאר תיקוני רישין אינם נק' רישין ב"ע כי כולם הם תיקוני הני תרין רישין ומהם יצאו וכמ"ש פ"ח ופ"ט. והנה רישא דעתיק ודאי שיצדק בה היטב שם רישא כי היא גלגלת' ומוחא בגוה אך באריך אין נק' לגלגלתא ומוחא לכל חד רישא בפ"ע ובהכרח צריך שבכל ראש יהיו בה בחי' ראש שהוא הכלי ובתוכו המוח שהוא הרוחניות והעצמיות. ולכן צריך שתדע כי כיון שאלו הב' ספי' דאריך נק' רישין צריך שיהיו ראשין ממש וכל א' משתיהן תהיה כוללת ב' בחי' שהם גלגלתא ומוחא ואעפ"י שאנו קוראין לראשונה גלגלתא ולשניה המוחא הענין הוא שכ"א מהם בפ"ע הם רישא חדא גלגלתא ומוחא בגוה אך בערך שמתלבשין זו בתוך זו ונעשית רישא קדמאה בערך גלגלתא דחוד והרישא תנינא מוחא לחוד דבגו גלגלתא דהיינו רישא קדמאה ומזה תבין למה נקראין תמן רישא רישין ממש. והענין דע כי האי אוירא שכתבנו לעיל בפ"ג שהוא מפסיק בין הכתר דאריך לחכמה שבו הוא בחי' מוחא לגולגלתא שהוא הכתר והענין כי הכתר דאריך הנה הוא הגלגלתא ראשונ' שלו ונודע כי הגלגלת הוא קדירת המוח העשויה מחיבור עצמות וכולה חלולה מנקבים קטנים כמו הספוג וטעם הענין כדי שיכנוס האויר ויהיה לו מקום לעמוד באותן הנקבים חלולים שבגלגלתא וידקור חום המוח והראש ולא יתייבש המוח כנודע לחכמי הניתוח ומבשרי אחזה אלוה כי כן בגלגלתא עילאה יש ההוא אוירא עילאה הנכנס באותן החלולים של הגלגלת וזה האוירא נעשה בחי' מוחא ממש בתוך הגלגלתא הזו אלא שהיא מוחא זכיך ודקיק סגי לחדא ולכן נק' בשם אוירא כי הוא בבחי' אויר הזך שאינו נתפס הרי נת' בחי' הכתר דאריך שהוא הגלגלת' עם מוחא שבתוכה הנק' אוירא וכל אלו הב' בחי' שהם הני תרי גלגלתא ואוירא נעשה בחי' חד גלגלתא בערך מוח הנק' חכמה דאריך ונמצאו שעתה שהם תרין מוחין זה בתוך זה חכמה דאריך בגו האי אוירא ומפסק ביניהם האי קרומא דאוירא ומזה תבין מ"ש באדר' נשא ד' קנ"ד וז"ל בחללא דגולגלתא קרומא דאוירא דחכמתא עילאה סתימאה וכו' והאי קרומא דאוירא אתחפייא על מוחא דהאי חכמתא סתימאה וכו' ודקדק באמרו תחלה חכמתא עילאה [קול הרמ"ז. נלע"ד שז"ס אות א זה דהיינו ב' יודי"ן ב' החכמות ובאמצע הדעת] סתימאה ואח"כ אמר דאיהו חכמתא סתימאה להורות מה שביארנו כי תרין מוחין הוי חד ההוא אוירא דאתעביד מוחא עילאה אל הגלגלת וזה נק' חכמתא עילאה סתימאה אך מוחא תנינא חכמה דאריך ואינו עילאה אמנם נק' חכמתא סתימאה ולא עילאה והאי קרומין מפסיק תחות האי חכמתא עילאה סתימאה הנק' אוירא ויתיב ע"ג מוחא תנינא דאקרי חכמתא סתימאה וז"ש והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהו חכמתא סתימאה כי הקרום חופה על מוחא תנינא ממעל לו אך בערך קדמאה אינו עומד עליו ממש רק נק' קרומ' דיליה ולזה לא אמר ברישא בחללא דגלגלתא קרומא דאוירא דחפיא על חכמתא עילאה סתימאה והבן זה. וז"ש אח"כ והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה וכו' שלא תטעה שהמוחא עילאה הוא דשקיט ושכיך באתרי' כחמר טב על דורדייא שהדינים מתגלים שם קצת כמו שנבאר בפ"י להיות הגבורה דעתיק מתלבש בה כנ"ל בפ"ג. אמנם זה המוחא הוא האי חכמתא סתימאה ולא האי חכמתא עילאה סתימאה הנק' אוירא שאין בה דינים כלל כי הדעת דעתיק מתלבש בתוכה כנז' שם. אמנם תלה הקרומא באוירא ולא קאמר האי דמוחא אזדכך והטעם כי האי קרומא להמעי' אור האוירא נעשתה שלא ירד אורו הגדול אל המוחא תנינא ולא תוכל לסובלו ולכן הושם הקרום למסך ביניהם ולכן נק' הקרום קרומא דאוירא ועיין בפ"ט. הכלל העולה מזה כי אלו התרין רישין דבא"א הוויין תלת' אמנם אינם נק' אלא תרין רישין בלחוד כי הרי תלתא אינון גלגלתא ואוירא ומוחא כי האוירא נק' מוח' בערך הגלגלתא ונק' גולגלת' בערך מוחא תנינ' האמיתי שהוא החכמה דאריך ואמנם אינם רק תרין רישין לחוד לסיבת הנ"ל כי כל רישא צריך שיהיה בה גלגלתא ומוחא. והנה הגלגלת הראשונה עם האויר שבתוכה שהיא בחי' מוחא דילי' נק' רישא חדא ואח"כ מתחבר האי אוירא ונעשית גם היא בחי' גלגלתא שנית בערך המוחא האמיתית חכמה דאריך הרי הם תרין רישין שהם תלתא וכול' בא"א זולתי האי רישא עילאה דלא אתיידע שהוא בעתיק יומין והבן בפרק ה' הבאה:

פרק ה

ונבא' ענין הני תרין רישין דאריך שהם גלגלתא כתר ומוחא חכמה אשר נתחלקו לתלת רישין הנ"ל שהם גלגלתא ואוירא ומוחא ומה ענין ג' אלו. דע כי אין לך דבר ובחי' בכל האצילות שאין בו ג' אלו בין באורות בין בכלים והם פנימי ומקיף ומקיף לשניהם על כולם וכל אלו נת' באורך בש"ד ח"ב פ"י ולכן היה בכאן ברישא דאריך ג' בחי' אלו ברישא דיליה ואלו הג' בחי' נק' נשמה ורוח ונפש הא כיצד מוחא סתימאה שהוא חכמה שבאריך הוא סוד נפש והיא פנימי ועליו רישא תנינא הנק' אוירא הוא רוח כי אויר הוא רוח כנודע והוא אור מקיף ועליו רישא תליתאה עליונה מכולם הנק' גלגלת' והוא נשמ' הוא המקיף עליון לשניה' והנה כל בחי' מאלו ג' הנז' כ"א מה'. נחלק ג"כ לג' בחי' הנז' כי גלגלת' עצמה שהוא המקיף העליון יש בה פנימי ומקיף ומקיף עליון וכולם בחי' נשמה וכן באוירא וכן במוחא וזכור כלל זה. וצריך שתדע כי באריך אנפין כל השמו' אשר לו אינם פשוטים אכן כולם הם במילוים והם נקודים רק שהפרש יש כפי המילוים וכפי הנקודים וזכור כלל זה. ונבאר עתה כולם דע כי גלגלתא שהוא כתר דאריך אשר כללותם הוא נשמה ומקיף עליון הנה היא נחלק' לג' בחי' כי יש בה אור פנימי והוא הוי"ה במלוי ע"ב דיודין כי כל הוי"ה דע"ב הוא בחי' נשמה ואמנם הד' אותיות הם מנוקדות בחולם צירי קמץ צירי יוֹד הֵי וָיו הֵי אך אותיות המלוי אינם מנוקדות. עוד יש בו שם הוי"ה אחר' והוא מקיף אל הוי"ה הנז' וגם היא במלוי ע"ב דיודי"ן אמנם היא מנוקדת בכל עשרה אותיותיה באופן זה כי בג' אותיות יו"ד יש בכ"א מהם ניקוד חולם ובב' אותיות ה"י בכ"א ניקוד צירי ובג' אותיות וי"ו בכ"א ניקוד קמץ ובב' אותיות ה"י בכ"א ניקוד צירי כזה יוֹד הֵיֵ וָיָוָ הֵיֵ עוד יש בה הוי"ה אחר' מקיף עליון לשניהם והוא ג"כ ע"ב דיודי"ן ואמנם היא מנוקדת באופן אחר כי בד' אותיות הפשוט יש חולם צירי קמץ צירי ובאותיות המילוי כולם מנוקדות בקמץ כזה יוָדָ הֵיָ וָיָוָ הֵיָ והרי ביארנו ג' בחי' שיש בגולגלתא שהוא כתר דאריך בבחי' העצמות והאור אשר בתוכם. והנה גם בכלים של האי גולגלתא צריך שיהיה בהם ג' בחי' הנז' והם ממש ע"ד הנז' בהויו"ת אלא שהם שמות של אהי"ה כי אהיה הוא כלי אל שם הוי"ה ונמצא שהם ג"פ אהיה וכולם במלוי יודי"ן וכפי סדר הנקודות הנז' בהויו"ת ג"כ וגם הם בסוד פנימי ומקיף ומקיף עליון בחי' כלים אל הנשמה אֹלף הֵי יָוד הֵי אֹלֹף הֵיֵ יָוָדָ הֵיֵ אֹלָף הֵיָ יָוָדָ הֵיָ שהוא כתר דגולגלתא דאריך. רישא תנינא הוא אוירא אשר היא כללותי' בחי' הרוח ומקיף הקטן וגם היא נחלקת לג' בחי' והם שלשה הויות כנ"ל רק שמילואיהם הם דס"ג כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"י וגם נקודות הוא כמו בג' הויות הראשונות דע"ב רק במקום הצירי יש עתה סגול. וכעד"ז הוא בכלים שלהם שהם ג"פ אהי"ה וגם הם במלוי יודין הראשונים כי אין בשם אהי"ה אות וי"ו כמו שיש בשם הוי"ה כדי שתשתנה כאן במילוי ונקודתו בניקוד ג' הויות האלו דס"ג דברישא תניינא שהם סגול במקום צירי כזה. יוֹד הֶי וָאו הֶי. יֹוֹדֹ הֶיֶ וָאָוָ הֶיֶ. יֹוָדָ הֶיָ וָאָוָ הֶיָ כלים. אֹלף הֶי יָוד הֶי. אֹלֹף הֶיֶ יָוָדָ הֶיֶ. אֹלָף הֶיָ יָוָדָ הֶיָ. רישא תליתאה היא מוחא סתימאה חכמה דאריך אשר כללותיה היא בחי' נפש ואור פנימי דג"ר וגם היא ג' הויות כנ"ל רק שמילואיהם הם באלפין כזה יו"ד היא ואיו ה"א וגם נקודותם הוא כמו בג' הויות השניות דרישא תניינא דבמקום צירי יש סגול ועוד יש באלו שינוי אחר כי במקום קמץ הם פתח כזה. יוֹד הֶא וַאו הֶא. יֹוֹדֹ הֶאֶ וַאַוַ הֶאֶ יֹוַדַ הֶאַ וַאַוַ הֶאַ וכעד"ז הוא בכלים שלהם כי הם ג"פ אהי"ה רק שמילואם באלפין כמו בהויות שבהאי רישא תליתאה וגם הם מנוקדים כמו ההויות עצמן דמילוי אלפין כזה. אֹלף הֶא יוַד הֶא אֹלֹף הֶאֶ יַוַדַ הֶאֶ. אֹלַף הֶאַ יַוַדַ הֶאַ והנה נמצא כי הני ג' רישין בכ"א יש בה ג' הויות דעצמותן וג' אהי"ה דכלים נמצא שיש בכללות כל התלת רישין אלו י"ח הויות ואהי"ה וז"ס חי עולמים כי מאלו הח"י שמות נמשך החיות לכל העולמות כולם וגם הם בעצמם הם ח"י העולמות שהוא רישא דאריך וחיותו מתעלם בתוכו והבן זה. והנה פעם אחרת שמעתי ממורי זלה"ה כי ברישא תניינא שהוא שם ס"ג אשר משם נמשכו י"ג נימין דשערי הנה משם נמשכין אל י"ג תיקוני דיקנא דאריך כי הלא במילוי זה דס"ג יש בו ג' יודין והם ג' שמהן יהו"ה יהו"ה יהו"ה הנרמזים בתחלת תפלות ר' נחוניא בן הקנה במדת הכתר וע"ש ומילואם הוא ביודין ונקודתם כבר נרמזו לעיל ברישא תניינא איך הם ואלו הם י"ב תיקוני דיקנא דעתיקא והי"ג הוא מזלא הכולל את כולם. וזה תבין איך לפעמים שם ס"ג הוא גבוה משם ע"ב כי הרי ג' הויות דיודין נפקי מההוא ס"ג הנ"ל ולפעמים שם ס"ג הוא למטה מע"ב כי הרי גולגלתא הוא רישא קדמאה היא דמלוי יודין דע"ב וברישא תנינא הוי ס"ג תחותיה ולכן אל יקשה בעיניך אם תמצא בזוהר מאמרים חלוקים בענין זה ע"כ לשון מורי זלה"ה. והנה קשה כי הוא חולק במ"ש לעיל כי ג' שמהן דרישא תניינא הוי דס"ג ולא דע"ב והיינו יכולים לומר מכח קושיא זו כי האמת הוא שבכל רישא מהנך תלתא יש בה הוי"ה אחת כוללת כל בחינותם. והראשונה דע"ב והשניה דס"ג והשלישית דמ"ה. אמנם הג' הויו"ת שיש בכ"א מהם הם במלוי יודין דע"ב וצ"ע. והנלע"ד יותר אמיתי במה שית' פ"ט כי י"ג נימין בשערי נפקי מהאוירא והי"ג תיקוני דיקנא במוחא סתימאה וז"ש לעיל. והנה משם נמשכו אל הי"ג תיקוני דיקנא וכו' נמצא א"כ כי ג' שמהן דאוירא כולם במלוי ס"ג ואמנם בכ"א מאלו הוי"ה יש ג' יודין כנגד ג' הויות במלוי ע"ב וכנודע כי בדיקנא הם במילוי ע"ב כמבואר בפט"ז ע"ש ומכאן עד פיו אינו בספרים הישנים. והנה בזה תבין מאמר באדרא רבא ד' קפ"ח ע"ב וז"ל האי גולגלתא חיוורא דיליה נהיר לתליסר עיבר גליפין ד' בסיטרא דא ושם אמר י"ג נימין דשערי קיימין מהאי סטרא ומהאי סטרא וכן באדר"ז אמר בגין דהאי חכמתא סתימאה ביה מתפריש תלת זימנין לארבע וכו' והרי בג' מקומות אלו מצינו בחי' י"ג פעמים וצריך להבין מה ענינו אבל הביאור הוא כמש"ל כי ג' מיני הויות של עצמות יש בג' רישין שכל ראש משלשתן יש בה ג' הויות משונה כי ג' הויו"ת העליונות דברישא עילאה הנק' גולגלתא דא"א הם במלוי דיודי"ן ובה י"ב אותיות הפשוטות ויש בהם עוד כללות שלשתן הרי י"ג וכן י"ג הויות אחרות ברישא תנינא הנק' אוירא במילוי ס"ג ובהם י"ב אותיות הפשוטות ועוד כללות שלשתן הרי י"ג וכן ג' הויות אחרות דמלוי מ"ה דאלפין ברישא תליתאה הנק' מוחא סתימאה ובהם י"ב אותיות ועם כללות השם בעצמו הרי י"ג. והרי נת' ג' בחי' של ג"פ י"ג הנז' בשני האדרות יברכך מקורא דתלת שמהן הענין כי כבר ביארתי לך באדר"ז הענין תלת רישין כי ע"ב דיודי"ן הוא ברישא קדמאה שהוא גולגלתא חיוורא ומילוי ס"ג ברישא תנינא ומילוי אלפין ברישא תליתאה אמנם מן הראשון נמשך רוח חיי לפומ' קדישא ולכן אין יכול' להשיגה אב' זמינין אבהתנ' לעתיק ולהתלב' ביה כי להיות ראש עילאה אין בו כח להתלבש כלל אמנם מרישא תנינא שהוא זה שם של ס"ג אשר מהם נמשכים י"ג נימין דשערי וכבר ביארתי שמשם נמשכין אל י"ג תיקוני דיקנא דעתיקא כי הלא במילוי זה בשם ס"ג יש בו ג' יודיין והם ג' שמות הוי"ה והם רמוזים בריש תפלת ר' נחוניא בן הקנה במדת הכתר ומילוין הוא ביודי"ן. ובזה תבין איך שם ס"ג הוא כאן גבוה משל מלוי יודי"ן ולזימנין הוא להיפך כי הלא רישא קדמאה הוא מלוי יודי"ן. ובזה אל יקשה בעיניך אם תראה הפכים בענין זה והבן זה. וכבר ביארנו נקודות שמות אלו באדר' האזינו ברישא תנינא ואלו הן י"ב ר"ל פנימיות הדיקנא הנמשכת משם ס"ג דרישא תנינא כי החיצוני' הוא שם מ"ה דרישא תליתאה שממנו יוצאים כנז' לקמן תיקונא דיקנא דעתיקא והי"ג שהוא הנק' מזלא כולל את כולם כנז' באדרא ולכן צריך להגיה מקורא דתלת שמהן יקירין אילין יו"ד ה"י וא"ו ה"י. וכבר ביארנו יב"ק יחוד ברכה קדושה אלו הג' שמהן נק' יב"ק ברכה והם סוד הפסוק יברכך וכו' וכבר ידעת כי הם בדיקנא דעתיקא כמבואר אצלינו בביאור ברכת כהנים. ואמנם ברישא תליתאה ששם הוא המלוי אלפין ונק' קדושה והטעם כי קדוש' הוא סוד המוחין בכל מקום והנה שם זה ברישא תליתאה שהוא נק' תמיד מוחא סתימאה שבכתר ולכן נקרא קדושה והנה שם זה אתפשט עד חוטם דעתיקא והבל היוצא משם הוא נמשך זה הוא רישא תליתא'. אמנם המשך הראש השני הוא בסוד הדיקנא דעתיקא כי אין יכולת להתלבש באבר העצמי רק בסוד שערות לרוב העלמו אבל זו השלישי מתלבש בחוטם ואע"פ שהראשון הוא הנעלם מכולם ועכ"ז מתלבש בפומא כבר ביארנו שאדרבא לרוב העלמו נעלם בפה וזמינין אבהתנא לאתלבשא בה אבל לא עתה ולכן חוטם גי' ס"ג לרמוז כי יצא משם ס"ג העליון שברישא תנינא אבל החוטם הוא ברישא תליתאי וגם כי הוא עצמו סוד ג"פ אהי"ה ושלשתן כמנין ס"ג וכמ"ש בע"ה והענין כי כבר ידעת כי שם ס"ג מתלבש במלוי אלפין כנז' בתיקונים וכנגד אותן ג' יודי"ן יש כאן ג' אלפין שמשם נמשכין ג"פ אהי"ה שהם כמנין ס"ג. ואמנם מסוד החוטם הזה נמשכין אל הדיקנא דז"א ולהיות החוטם הוא דינא ולכן בו הוראת אהי"ה שהוא בבינה. והנה כבר ידעת כי דיקנא דז"א אינו אלא שיתא כי הוא סוד ו' דשמא קדישא ו"ק אבל אח"כ ניתוסף בו נה"י כנודע ואז היו תשע וזה נרמז (באדר"ז) רצ"ה שיתא אינון תשע אקרין ואמנם כשעלה הת"ת בסוד תפלות מנחה דשבתא בדיקנא דעתיקא עד מזל הראשון שהוא תיקון ה"ח ולא עד בכלל נמצא שאז יש ד' תיקוני' יתירים כי מזלא י"ג דעתיקא כבר ביארנו שהוא כללות אחרים כולם ונמצא כי אז הז"א קונה הד' אחרים ועם הט' שלו הם י"ג ואז יש לו י"ג תיקונים ג"כ וז"ס ד"ו דמלוי יו"ד ד' על ו' כנז' בפ' ויקרא ד' ע"ב כי סוד הד' הם תיקונים דעתיקא והם נמשכים על ו' שהוא הז"א אזי נעשית אח"כ ט' תיקונים בתוס' נה"י כנז' ואז יש לו ג"כ י"ג תיקוני דיקנא ובאלו י"ג תיקונים הם נ"פ אהי"ה כי תיקון י"ג הוא כולל מכולם דוגמת העתיקא וז"ס יאר ה' כו' כנזכר אצלי בברכת כהנים וזהו נק' קדושה וענין יחוד הוא שם אדנ"י והענין כי בשם זה יש א"י כנזכר בתיקונים א' אהי"ה י' הוי"ה לרמוז כי התיקונים הנזכרים דעתיקא ודזעיר כולם נמשכים אלי' והענין כי הלא אין בנוק' דיקנא והטעם כי כבר פירשתי בסוד נטילת ידים כי שערות הראש נעשי' דינים קשים. אבל מותר שערות הדיקנא נעשי' מהם קליפין קשים והנה אם גם לנוק' היה דיקנא הזה נמצא כי להיות' בסוד הבל ינקו החיצונים ויחריבו הקליפות את העולם ביניקתם ממנה אבל עתה שאינם יונקים אלא מצד רחוק שהוא מדיקנא דז"א אין לקליפות כ"כ שליטה. והנה תמצא שיש כ"ד צירופי אדנ"י כנגד י"ב דעתיק וי"ב דז"א והי"ב צירופים ראשונים כנגדם הם בראש הנקיבה וי"ב האחרים כנגדם הם בגופא וי"ב שבראשה הם סוד ז' הנז' בראש ספרא דצנעותא שהם ז' דגלגלתא והם גולגלתא טלא דבדולחא קרומא דאוירא ומצחא ועמר נקי ועיינין וחוטמא כמבואר אצלי שם. אמנם בכאן בעתיקא העיינין נחשבין לעין א' וכן ב' נקבי החוטם אך בז"א או במלכות נחשבת כ"א לשנים ונמצא כי תרין עיינין וב' נקבי החוטם עם ה' האחרים הם ט' וב' האזניים והפה הרי י"ב דברישא כי האזניים לא נזכרים בעתיקא כלל באד'. גם דע כי במקום עמר נקי הוא במלכות שערי סומקא אבל שערי דעתיקא עליהן נאמר ושער רישי' כעמר נקי הרי לך י"ב ברישא הם כנגד י"ב ת"ד מעתיקא וכנגד י"ב דדיקנא דז"א הם ג' פרקין בזרוע ימין וג' בזרוע שמאל ושית פרקין בתרין שוקין הרי הם י"ב כנז' בתיקונים בפס' וקרא זה אל זה ואמר. והענין כי אלו הם כ"ד קישוטי כלה ואינם עצם הכלה פי' כי להיות אלו הי"ב תיקוני עילאין נמשכין עד הנוק' אינם יכולים להיות מתגלים ממש בסוד עצמות רק בסוד תכשיטין דוגמת רישא תנינא דאריך שמתלבש בי"ג ת"ד ולא באברים לרוב העלמו אך עכ"ז להיות תכשיטין ודאי שאינו כ"כ פנימי' כאברי הנוק' כי אלו הם תכשיטין לפני אחר ולפניו העלם אחר העלם ופי' תכשיטין הוא כי הלא הקליפות נק' חושך והם מחשיכים את המלכות הסמוכה אצלם ולכן צריכי' אלו התכשיטין להאיר אותה דוגמת סרק המעברים הנשים על פניהם והנה הם סוד האורות שהם כ"ד מי"ב י"ב תיקונים עילאין ומאירין באלו הי"ב דייקא ברישא ובגופא וזהו כנגד הפסוק ישא וכו' הנז' אצלי בפ' ברכת כהנים שהוא בנוק'. אמנם שם זה אדנ"י כשמקבל כל אלו התיקונים הוא מצורף עם שם הוי"ה דוגמת חיבור אהי"ה עה הוי"ה כן מצטרף אדנ"י עם הוי"ה אך יש הפרש כי אם גובר הוי"ה הוא יאהדונה"י ואז הוא סוד היום כי אז נמשך לה כ"ד תיקונים הנ"ל ע"י הת"ת אך בלילה כי אז אדנ"י גובר כי בז"א נאמר בו המפיל חבלי שינה על עיני כנז' אצלי בפ"י ברכה זו אז גובר שם אדנ"י על הוייה שהיא נותנת ואינה מקבלת על ידה ולכן שם זה אידהנוי"ה ותראה איך בראש שם זה א"י דאדנ"י על י"ה דהוי"ה אך שאר השם אינו גובר ויש שם ה' יתירה לרמוז על שם אהי"ה כי הלא המל' נק' קרית ארבע כנז' בתיקונים שיש בה הוי"ה אהי"ה הוי"ה אדנ"י והנה שם זה רומז לד' שמות הנז' כדי שיהי' רמז, בו על שם אהי"ה ניתוסף אות ה' אחרת כנגד שם אהי"ה שיש בו ב' ההי"ן הרי כי בשם זה הוא שמו' קרית ארבע וזה אמרו נרמזין א"י רביעאה דתרין שמהן נתפרשין רשימין בהון פי' כי הם אהי"ה ואדנ"י יש בהם תיבות הוי"ה הוי"ה. ודע כי ז"א הי' נשפע מן או"א ועתיקא ממש אבל הנוק' אין השפע נשפע בה רק ע"י השערות והדיקנא כנ"ל עכ"ל מהרח"ו ששמע פירוש אחר מהרב האר"י זלה"ה. סליק בעזה"י:

פרק ו

אחר שביארנו בחי' כתר וחכמה דאריך שהם תרין רישין דיליה אשר נתחלקו לג' רישין כנ"ל בפרקים שקדמו. וגם בפ"ג ביארנו דרך כללות איך נתלבשו ז' תחתונים דעתיק בז' תיקוני רישא דאריך נחזור עתה לבאר ענין ז' תיקונים אלו בפרטות. והנה כבר נת' שם כי חסד דעתיק נתלבש בכתר דא"א אשר הוא גלגלתא רישא קדמאה דאריך והיה מהראוי שעתיק יומין לא יגלה הארתו העיקרית רק ברישא קדמאה והוא הגולגלתא ואח"כ תאיר זה הגולגלתא ברישא אחרא שהיא מוחא סתימאה חכמה דאריך אמנם לא כך היה כי אם שהעתיק מתגלה בהני תרין רישין כחדא וטעם הדבר כי הנה או"א דתחות דיקנא דא"א נמשך בהם חיות מהני תרין רישין גלגלתא ומוחא כמ"ש בש"ד ח"א פ"ב ופ"ג ובענין דאו"א יהיו שוים כחדא נפקין וכחדא שריין ולכן הוצרכו אלו התרין רישין להתגלות בהם העתיק בהשוואה א' ג"כ ולכן החסד דעתיק נתלבש בגולגלתא והגבורה במוחא היא חכמה ואז נכלל החסד בגבורה, והגבורה בחסד והיו שוים. גם אחר שהיסוד דעתיק עם החסד שבתוכו נתלבש במצח דאריך כנ"ל בפ"ג ובפ"ד ומשם חזרו להאיר ולהתפשט בדיקנא ובמזלא שהוא תיקון הי"ג וגם בתיקון הנקרא נוצר חסד כנזכר בפ"ז ונזכר בהאזינו דף רפ"ט א' והאי רצון אתפשט לתתא בדיקנא וכו' וגם הדיקנא עצמה היא בסוד יסוד כי לכן הנשים שאין להם בחי' יסוד אין להם זקן וכן ההוד שבו נגלה בדיקנא כמ"ש באדרא נשא דף קמ"ג ותניא הוד עילאה נפק ואתעטר ונגיד לאתאחדא בעלעוי ואתקרי הוד זקן א"כ הרי רישא עילאה דעתיק אתגליא בתרין רישין דאריך כחדא שהרי נגלה בז' תיקוני גלגלתא וגם במוחא ובדיקנא דנפקי ממוחא כנז' ב"ח ע"ש ונמצא כי כמו שז' תחתונים דעתיק מתגלין בז' דגולגלתא כן הם מתגלים בדיקנא דא"א ולא קבלתי סדרם בפרטות. ודע והבן איך כתר וחכמה אלו דברישא שהם דכר ונוק' ולכן זו החכמה היא גבורה כי היא נוק' לגביה ועיין היטב בפרק א' ובפרק ב' כי כולה מבירורי המלכים אתעביד להכי מינה נפקי י"ג תיקוני דיקנא. ונלע"ד שאפשר כי היא בחי' נוק' משם ב"ן שבאריך כנז' בשער ג' חלק א' פרק א' כי כל הנוקבין ממנו נעשה כנלעד"ח ובזה תבין איך הכתר הוא רחמים גמורים אך החכמה יש בה דינים אלא שהם נכפין כנז' באד"ר נשא ד' קכ"ח ב' דהאי מוחא שקיט ושכיך כחמר טב דיתיב על דורדייא הרי בפי' שיש בה דינים ושמרים אלא שהם נחים ושקטים ונכפין שם במקומן וכן כתב בעל מערכת אלהים כי החכמה הוא דין ויש לו קצת סמך מזה להיות המוח נק' טלא דבדולחא הוא כי שורש המוחין הם ג' חו"ב ודעת שהם ג' אותיות יה"ו ואם תמלאן באלפי"ן יו"ד ה"א וא"ו בגי' ט"ל והנה זו הגבורה דעתיק הגנוזה תוך מוחא דאריך נק' בוצינא דקרדינותא בכל מקום ר"ל נר החזק כי הנר הוא אש ואינו אור כמו החסדים והוא נר אש החזק מצד הגבורות ואמנם שאר הגבורות אפשר שיקראו כך דרך השאלה אבל סתם בוצינא דקרדינותא היא זו הגבורה דעתיק הגנוזה בהאי מוחא וזו שורש לכל הגבורות כולם וז"ש בפ' פקודי ד' רנ"ז ב' ות"ח רישא שירותא דמהמנותא גו מחשבה. בטש בוצינא דקרדינותא וכו' אשר נת' לעיל ש"ב חלק ג' פרק ט' ענינו והוא כי א"א שהוא שירותא דמהמנותא היה מברר בגו מחשבה דיליה שהוא י"ס דיליה כל הבירורים שבז"א בבחי' מ"נ כדי לעשות מהם פרצופים או"א כי אין בירור רק ע"י המחשבה והנה הבוצינא דקרדינותא וכו' אשר נת"ל ש"ב ח"ב פ"ט ענינו שהוא הגבורה דעתיק שורש לכל הגבורות כולם בכוחם. יכולה המחשבה. לברר הבירורים הנז' כי כל הבירורים הם בחי' הגבורות ולכן מתבררים ע"י ההוא בוצינא דקרדינותא ואמנם בוטישא דא נת' בש"א ח"ג פ"ו וז"ש בוצינא דקרדינותא שהיא הנותנת קצבה ומדה ונק' קו המדה והטעם כי החסד המתפשט בשופי בלי קצבה אך הגבורות שהוא דין נותנת קצבה אל השפע שלא יתפשט יותר מהראוי אל המקבלים ולכן בוצינא דקרדינותא איהו מדיד ועביד כל אינון משיריין הנז' בזוהר פקודי ובתיקונים ד' ט"ו ובתיקונים דכתיב' יד ובזוהר חדש בואתחנן ד' קכ"ב. והנה כל בחי' הגבורות נק' ניצוצין כי הם ניצוצות אש החזק ואמנם נק' ניצוצין ג"כ לסיבה הנ"ל בש"ב ח"ב פ"ט כי לא ירדו האורות של המלכים למטה בבריאה רק בחי' רפ"ח ניצוצים להחיותם חיות המוכרח אז והם חלקים מהאורות דוגמת הניצוצות היוצאים מן האש וגם נת' שם כי הרפ"ח ניצוצין הם השכ"ה ניצוצין הנז' בכ"מ והם ש"ך לבד ועם שרשם שהם הגבורות נק' שכ"ה. והנה כאשר זו הבוצינא בטש גו המחשבה מעלה את הבירורים מבחי' השכ"ה ניצוצין הנז' ושם מתבררין היטב הטוב שבהן נתקן שם והפסולת שהם הסיגים מתברר וזריק להו שאינה מהבחי' הראוי שם לעשות מהם בחי' או"א ולכן זורקם וחוזרת אח"כ להתברר גו מחשבה דאימא לצורך זו"נ וכעד"ז עד שמתבררי' תכלית הבירור בכל הפרצופי' והשאר נעשה פסולת גמור הנז' שם באורך בש"ב ח"ג פ"ט ע"ש וז"ש כי ניצוצין זרק לש"ך עיבור וזרי' ובירר הפסולת מגו מחשבה כי המחשבה בתוכה עולין המלכים והניצוצין ושם מתבררים מגו מחשבה ע"י האי בוצינא דקרדינותא שהוא גבורה דעתיק אשר בתוכה. ודע כי החס' דעתיק שבתוך כתר דאריך נקרא אוירא דכיא והגבורה דעתיק שבתוך החכמה דאריך נק' בוצינא דקרדינותא וז"ש באד"ר האזינו ד' צ"ב ב' מבוצינא דקרדינות' נפי' ניצוצא פשיטא תקיפא שבטש ואפי' זיקין עלמין קדמאין ואתערבו באוירא דכיא וכו' פי' הדברים במה שהודעתיך לעיל בריש פרקין כי או"א מהני תרין רישין נמשכין חיותם ונמצא כי זה החסד שבעתי' שבתוך הכתר הנק' אוירא דכיא אפיק מיניה חד רוחא דגניז בעתי' יומין שהוא האי יו"ד דנפי' מאויר ואשתאר אור וזה היו"ד הוא אבא יו"ד דשמא קדישא אשר בתחלה היה גנוז בעתי' בזה החסד ולכן כשיצאה זו היו"ד מזה האויר ונעשה ממנו בחי' אבא לא נפיק אלא להלביש לחסד דאריך ואז בהאי אבא אתגניז ההוא אוירא ר"ל שמאיר בו דרך העלם וגנוזה מלמעלה עד שם וגם מבוצינא דקרדינותא שהיא גבור' דעתיק נפיק ג"כ מיניה חד ניצוצא והאי ניצוצא אתגניז במעוי דאימא והוא סוד הגבורות במעוי דאימא הנמשכת אליה מגבורות דעתיק ואלו הב' בחי' באו"א חוזרים גם הם להתברר החלקים הצריכים אל זו"נ וכדין נפק חד גלגלתא וכו'. גם נרמז ענין זה הגבורה דעתיק באד"ר נשא ד' קל"ב ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דכיא בעזקא דכל עזקין וכל פי' מאמר זה נת' לקמן פרק ט"ו באורך ושם תבין כי הדיקנ' דאריך נתפשט ממוחא סתימאה דאריך אשר בתוכה גנוזה גבורה דעתיק וכו' ונמצא כי גבורה דעתיק לא נתגלו הדינים אשר בה עד שנמשכו בדיקנא דאריך וז"ש ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא דא וביאר מה הם הבחי' אשר ברישא אשר נתגלו בדיקנא ואמר כי הם אף עלמין דחתימין בעזקא דכיא וכו' כי הגבורה נק' אלף עלמין והיא חתומה וגנוזה תוך החכמה מוחא סתימאה דאריך הנק' עזקא דכיא והענין כי נודע כי הגבורה נק' אלף והאחוריים של אלהים דמלוי ההי"ן הוא בגי' אלף כזה אל"ף אל"ף למ"ד אל"ף למ"ד היה אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד מ"ם ואלו הם סוד אל"ף עלמין שהוא שם עזקא דכיא כנודע כי אין העליון מתלבש בתחתון אלא בסוד אחוריים בלבד ולא הפנים כנז' בש"ה. והטעם ידע כי כל בחי' מוחא נק' עזקא לפי שהמוחין נחלקים לד' חלקים שהם חו"ב ודעת הכולל החסדים והגבורות כנ"ל פ"ב ואלו הד' מוחין נעשים ד' ווין מרובעי' כזה ונעשים מ' סתומה דלמרבה המשרה הנק' עזקא כנז' בתיקונים ריש תיקון י"ח ד' ט"ו ע"ש איך בוצינא דקרדינותא אתעביד הך עיזקא והוא כעין חותם מרובע הנק' עזקא. ואמנם יש מוחין דכורין ומוחין נוקבין ומוחין דכורין שהוא אבא נק' עזקא דכיא יען נוטה אל החסד ע"ד הנ"ל באוירא דכיא ומוחין דאימא נק' עיזקא רבתי בסוד מה תעשה לשמך הגדול. והנה המוחין דאריך היא חכמה כי הבינה. שלו ירדה בגרון ולכן נק' עיזקא דכיא ולהיות כי הוא מוחא דא"א הוא המוח הראשון שבכל האצילות אשר התחילו המלכים להתברר ע"י ההוא גבורה דעתיק כנ"ל לכן נק' עיזקא דכל עיזקאין כי כל שאר המוחין מתפשטין ונמשכין מההוא מוחא דאריך. אמנם כל אלו הגבורות שהם אלף עלמין הנז' כאן לא נתגלו בחי' גבורתם ותקפם בהאי מוחא דהרי שקיט ושכיך ויתיב כחמר טב דיתיב על דורדייא כנ"ל עד שיצאו בדיקנא דאריך ושם נתגלו כמו שנבאר בפרק ט"ו בע"ה בעלמ' קדמא' ע"ש וז"ש ומהאי דיקנא אשתמודע וכו'. ואלו האלף עלמין הם שורש כל הדינין כולם ומכאן אתפשטו בכל שאר המקומו' ובדיקנא שם התחלת גילוים כי לכן שערי דיקנא הם קשים ותקיפים כמו שית' בע"ה בפי"א ובפ' ט"ו ואמנם אלף עלמין ג"כ הוא כי המוח כלול מהחסדים וגבורות שהם ה"ח וה"ג כל א' כלול ממאה הם אלף כמו שית' בע"ה בפרק ט"ו. סליק פ"ו:

פרק ז

נשלים לבאר ז' תיקוני רישא וכבר נת' הב' תיקונים קדמאין שהם גולגלתא ומוחא בפ"ו והתיקון הג' הוא קרומא דאוירא אזדכיך ויתיב וסתום כי אזדכיך כדי שיוכל לעבור אור האוירא דבגו גולגלתא להאיר דרך האי קרומא במוחא סתימאה אך עכ"ז הוא סתום כי הומעט האור ויוכל האי מוחא לקבלו משא"כ אם היה פתוח ובתוך האי קרומ' מתלבש הת"ת דעתיק כי הקרום החופה הוא דמיון הרקיע שהוא ת"ת וז"ס הרקיע המבדיל בין מים למים זוהר בראשית ד' ל"ב שהם חו"ג דעתיק המתלבשים בגלגלתא ומוחא והת"ת מפסיק בין שניהם ומבדילין ומכריע ביניהם כי הת"ת הוא ו' שבשם כנודע והוא דמיון הרקיע הכל כעין ו' וזש"ה נוטה שמים כיריעה שהוא סוד זה המקו' כמו היריעה והחסד והגבורה הם כדמיון ב' יודין בב' צדי הוא"ו ונמצא שלשתן צורת

א עליה נאמר יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים שהם ב' יודי"ן עילאה ותתאה ולפי שתמיד הקרום שהוא הת"ת נוטה אל החסד וגם הוא ענף הדעת הגנוז באוירא לכן נק' קרומא דאוירא ולא קרומ' דמוחא כנ"ל בפ"ד. ולפי שבאוירא מתלבש הדעת דעתיק שאינו מכלל הז' תחתונים דעתיק אלא נשמה להם לכן לא נזכיר רק ז' תיקוני דריש' ולא ח' תיקוני' דרישא כי האויר' לא נכנס בחושבן עמהם כי הוא נעלם. תיקון הד' אינון עמר נקי תליין בשיקול' דע כי הנצח וההוד בכל מקום יש להם ב' בחי' א' הוא ראשו פרקי הירכיים שהם למעלה מן היסוד וב' הוא התפשטותם למטה מן היסוד וזולת זה יש להם פנימיות שהוא גבוה מן היסוד והם סתומים מבפנים והוא תרין ביעין דדכורא ששם מבשלת הזרע ומהם נמשך למטה מהם היסוד וכן הוא בנצח והוד של הנקיבה. והנה תרין תיקונין יש ברישא והם תרין אודנין תרין עיניים והמצח עומד ביניהם כי הוא למטה מן האזניים וגבוה מן העיניים והוא בחי' היסוד דעתיק הגנוז במצחא והנו"ה בתרין אודנין ובתרין עיינין שהם בחי' הנצח וההוד וזהו ענין שנק' הנצח וההוד בחי' עיניים האמנם להיות האזניים דעתיק מקום גבוה מאוד כי הם תרין ביעין הסתומים לא שלחו בו יד ולא נזכרו בשום מקום לא בספרא דצניעותא ולא בב' האדרות וכבר ידעת מן האדם הקדמון כי האוזן שלא גבוה יותר משאר הבחי' שלמטה ממנו כי היא בחי' נשמה כנז' שם בשער א' חלק ב' פרק ג' וזהו הטעם חורשו נותן דמי כולו ואמנם במקום בחי' האזניים נז' שערות דרישא היוצאת מכח האזניים משם שרשם ומשם מתפשטת ולהכי בעי לאעברא שערי מעל גבי אודנין כנז' באדרת נשא ד' קל"ה ובתיקונים ד' קכ"א וטעם הדבר שלא יתאחזו הדינים באודנין מאוד מאוד ויתחזק כוחם בשרשם. וכבר ידעת כי הנצח והוד הם לבר מגופא אשר לכן מתגלית בהם הדינים כנז' פ' צו ד' ל"ב א' בסוד וערבי נחל ולכן מהם יוצאים השערות שהם חוזק הדיני' מלשון אשר בשערה ישופני. וממורי הרמ"ז נרו שמעתי כי שער מלשון שיעור דהיינו כח הדין הנותן גודל ושיעור אל שפע וכן שערות הדין נ"א הם נותנים שיעור שלכן נק' מדות כדלקמן ס"א עוד מלשון שער שהם שערים נפתחים לעבור השפע בהם ולכן נק' שערות כמבואר בפסוק מקולות מים רבים וכו' שהם גבורות מנצפ"ך ונמצא כי כל בחי' הדינים הם שערות וכולם הם מנצח והוד שהם הגבורות עיקר הדינים כנ"ל ובעליית' בסוד אור חוזר שהם סוד הגבורות פוגעים בג' מקומות והם ג' רישין דאריך גולגלתא דאוירא ומוחא ומתערב בכולהו ונפקי מכולא י"ג חיוורתא וי"ג נימין וי"ג תיקוני דיקנא וכולהו מבחי' נצח והוד הנז' אלא שכפי תערובתם בהני ג' רישין אשתני שמייהו יען מתערבים עם אורות הג' רישין ונפקי כחדא בי' הרי שאעפ"י שהכל בחי' נו"ה כנז' עכ"ז הי"ג חיוורתא הם מאורות הגולגלתא ג"כ והי"ג נימין מאוירא והי"ג תיקוני דיקנא ממוחא כי גם מהג' ראשים יוצאים אורות הנז' ג"כ. והנה הנו"ה נקראים ווי העמודים שהם יכין ובועז תרין ירכין כדמות תרין ווי"ן וגם כי הרי הנו"ה מן הת"ת שהוא אות ו' נפקי נעשו גם הם בחי' ווי"ן שהם השערות אשר הם דמות ווי"ן ולכן שערות הראש נפקי מתתא לעילא דמות וי"ו כי הם עוברים דרך קרומא דאוירא שהוא הת"ת ויוצאים לחוץ ונעשים ווי"ן כמוהו והם אור חוזר כי הם גבורות ואלו הם סוד י"ג נימין דשערי דרישא הנז' באד"ר ובפ"ו ובי"ט יתבארו עניינם. וכבר ידעת כי נצח כלול בחסד שהוא קו ימין והוד כלול בגבורה ולכן נו"ה אלו רמוזים בגולגלתא ומוחא שהם חו"ג דעתיק וטמירי תמן ומתמן נפקי דרך ההוא קרומא שהוא הת"ת ויוצאים משם הנו"ה בבחי' ווי"ן וז"ס שנקראו השערות בתיקונים ד' קכ"ג ווי"ן כמ"ש וכל נימא שיעורא דאות ו'. ונלעד"ח כי אלו השערות הם סוד זקן התחתון דעל תרין ביעין דעתיק כי דוגמא זו נעשה הזקן דז"א בנה"י דאריך וע"ש בש"ח וז"ס ואלה המלכי' וגו' כי כבר הודעתיך כי השערות מבירורי המלכים והגבורות ההם יצאו ודרך נקבי השערות האלו יוצא האור אל המלכים מלמטה מאריך להחיות' כי האור מתמע' בצאתו ממעבר צר של נקבי השיער כנ"ל ש"ב חלק ג' פ"ט כי השערות הם התיקון האמיתי להחיות המלכים ואז ע"י השערות האלו היה כח בהם לקבל האור והנה לפני מלוך הוא תיקון הא' מלך התיקון הב' ישראל תיקון הג' כי ישראל הוא סוד הת"ת בני ישראל הם נו"ה בני הת"ת כנודע והוא תיקון הד' כי עד זה התיקון הד' לא יכלו המלכים לקבל אור העליון והרי נת' תיקון הד' ותיקון ו' שהוא בחי' נו"ה אל האזניים הסתומים בסוד תרין ביעי אשר לכן לא נזכר רק בחי' השערות היוצאים מהם אשר כנגד תיקון זה אמר בספרא דצניעותא אינון עמר נקי תליין בשיקולא. ובחי' ב' הם תרין עיינין וכנגדם אמר אשגחא פקיחא דלא ניים ונטיר תדירא שהם בחי' נו"ה הנגלים כמו העיניים שהם נגלים והם בחי' הירכיים שהם חיצונים ואינם סתומים והם למטה מן היסוד הגנוז במצח כמו שנבאר. תיקון הא' הוא רעוא דרעוון אתגלי' בצלותא דתתאי הוא במצח' דאריך וביה אתגניז יסוד דעתיק והנה בחי' נו"ה העליונה שהם תרין אודנין הם תרין ביעין דנחית מינייהו אל פי האמה והוא יסוד דעתיק הגנוז במצחא ולכן גם במצח הזה יש בו כח הדינים הנמשכים בו מהנו"ה הנז' וז"ס מ"ש באד"ר נשא ד' קל"ו ובהאזינו ד' צ"ג א' כי מצח ונצח כולא חד באתוון רצופין ר"ל כי אות מ' דמצח נתחלפה בנ' דנצח יען הם רצופות באלפא ביתא כי כן הדרך הצירוף והנה גם הם סמוכות הנצח עם היסוד אשר הם האזניים עם המצח והוי כולא חד כי נתגלו שם הדינים והגבורות כנודע כי דרך היסוד יוצאים החו"ג אלא שבא"א הדינים נכפים בחסדים ואינם מתגלים כי החסד גובר בהם כי תמיד טפת החסד גנוז בפי אמה היסוד כנז' באד"ר האזינו ונשא ד' קמ"ב ב' והוא סוד החסד דעתיק הגנוז בגולגלתא דאריך ומתמן נחית ואתגניז ביסוד דעתיק אשר במצח דאריך בסוד אור זרוע לצדיק וז"ש באד"ר האזינו מצח דאתגליא בעתיקא קדישא רצון אקרי דהא רישא עילאה דאסתיים לעילא דלא אתיידע פשוט חד טינרא בסימאה דאתכלל במצחא וכו' והאי רישא וכו' ואתרשים ביה חד נהורא דאקרי רצון וכו' והרי מבואר בפי' כי עתיק יומין נתלבש היסוד שבו הנק' חד טינרא בסוד ויהי יוסף יפה תואר בסימא כי החסדים שבו נותנת לנוק' לבסם הגבורות ולהמתיקם וזה היסוד אתלבש ואתכליל במצחא דעתיקא שהוא האריך והנה נק' מצח הרצון כי אתרשים ביה חד נהורא דאקרי רצון ונהורא הוא אור שהוא החסד ונק' רצון בסוד נוצ"ר חסד אותיות רצון שהוא החסד הגנוז ונצור גו אמה היסוד וע"ש טפת החסד זו המתגלית ביסוד דעתיק הגנוז במצחא דאריך נק' מצח רצון והנה כל שאר החסדים נק' רצון וזה עליון שבכולם נק' רעוא דרעוון ר"ל רצון שכל שאר החיצוניות נאחזים בו ונתלים בו. ואמנם במצחא דז"א שם נתגלו הדינים שנמצאו בו מן הנצח והוד כנז' כי גם שם הנה"י דאריך ודאו"א הם במוחין דילי' והיסוד נגנז במצחא דילי' ושם לזימנין מתגלים הדינים וכמ"ש באד"ר נשא ד' קל"א א' ותאני כד אתגלי האי מצחא אתערו כל מאריהון דדינא ועלמא בדינא אתמסר וכו' גם בדף קכ"ט א' קאמר דאף במצחא דעתיקא נהיר מיניה ד' מאה בתי דינא כד אתגליי' האי עת רצון ר"ל שיש בו ת' בתי דינים אלא שהם מאירים ונהרין לפי שעת רצון שהיא טפת החסד דיסוד דעתיק אתגלייא תמן. ואמנם היותם ת' דינין יען כי שם הדעת דאריך כנגדו בפנים ובו הגבורות שהם שם הוי"ה א' וכל אות כלולה ממאה הרי ת' בתי דינין והבן זה. ונמצא יסוד דעתיק גו דעת דאריך ודעת דאריך גו מצחא דילי'. תיקון הז' נוק' דפרדשקא והוא חוטמא דאריך ובה אתגניז המלכות דעתיק יומין וז"ש באד"ר האזינו ד' פ"א א' ובהאי נוקבא דחוטמא דפרדשקא תלייא וכו' כי המלכות נק' ה' ולכן נפיק מינה רוחא לקיימה ה' דלתתא שהיא בחי' המלכות ולכן קאמר התם דדינא בחוטמא תלייא דכתיב עלה עשן באפו כי עיקר הדינין מתגלים במלכות שהיא נקיבה וכולהו דינין ונודע כי המלכות נק' תהלה לדוד וז"ש התם והכא כתיב ותהלתי אחטום לך כי תהלה דעתיק נתגלית בחוטם דאריך. סליק:

פרק ח

אחר שנת' בפרקי' שעברו ענין התלת רישין שבא"א והם גולגלתא אוירא ומוחא ואיך שבכל בחי' מהם יש ג' בחי' שהם ג' הויות כנ"ל בפ"ה והנה בכל הוי"ה מהם יש ד' אותיות נמצא י"ב אותיות בכל רישא מהם והכולל הם י"ג שהוא הרישא בעצמה שיש בו הוי"ה א' הכוללת ג' הויו"ת שיצאו ממנו וא"כ וודאי שאלו י"ג בחי' שנמצאו בכל רישא מהג' הנז' מתגלה מציאת הארתם בחוץ ואמנם היותם י"ג כי כיון שלעולם אין כל הי"ס של העליון מתלבש תוך הי"ס של התחתון רק הז"ת של העליון לבד והג' ראשונות נשארות מגולות ונמצא כי הז' ראשונות ר"ל נגד מה שקורא לי"ס של הפרצוף התחתון תחתונות קורא לז"ת של הפרצוף שלפניו ראשונות נ"א עליונות מתלבשות בכל הי"ס התחתונות ובודאי שהג"ר יאירו למטה שא"א שהתחתון יהיה חסר מהארת ג"ר לגמרי דא"כ איך היו בו עשרה גמורות ולכן צריך שיהיה בתחתון ג' אחרים כדי שיקבלו הארה מן שלש ראשונות העליון והרי הם י"ג לכן אין לך בחי' בעולם הן באריך הן באבא ובאימא ובז"א ובנוק' שאין בו י"ג בחי' וזכור כלל זה ועוד ית' בש"ח. ותחלה נבאר ענין תרין רישין העיקרים שהם גולגלתא ומוחא כי הם כתר וחכמה דאריך ספי' גמורות ונאמר כי בודאי שכל ראש מאלו השנים יש לה י"ג תיקונים ואמנם מוחא היא מתגלית ומתפשט בי"ג תיקוני דיקנא כמו שנבאר בפ' י"א א גולגלתא הוא מתפשט ברישא עצמה כי הגולגת' הוא דמו' מקיף הסוב' כל הרא' והפנים וכל התיקון אשר בהם הם תיקוני הגולגלתא אך המוח' שהוא תחת הגולגל' וגם שהי' פנימי' עומד' בתוכ' אינ' מגל' את תיקונים במקום הגלגל' שהוא הראש והפנים בחי' הסובב והמקיף את המוח דלגו אמנם היא מוציאה כוחותיה למטה מן מקום הגולגולת בסוד שערות היוצאים ממנה ולחוץ בתיקוני דיקנא כמו שית' בפי"א ועיין סוף פ"ד ובפ' י"ב היטב ושם נת' כי כל א' מאלו הב' נחלקת לי"ס פנימיות וי"ס מקיפות ועיש מציאותן אלא שג"כ נחלקת בבחי' י"ג תיקונים כי י"ס הן עצמן נחלקות לי"ג לסיבה הנ"ל וא"כ נמצא כי צריך שיהיו י"ג תיקוני גולגלתא ואלו הם גולגלתא כתר. תרין אודנין חו"ב. תרין עיינין חו"ג. חוטמא ת"ת. כי היא דמות ארוכה תרין שפוון נו"ה. וכמ"ש בערבה הדומה לשפתיים בסוד וערבי נחל כנז' פ' צו דל"ב אר"י הא תנינין ערבה דמיא לשפוון בהאי יומא מאי הוא וע"ש. לשון יסוד ברית הלשון. פה המלכות הרי הם י' תיקוני' כנגד י"ס שיש בכתר דאריך שהוא גולגלתא עוד יש שלש אחרים להשלים י"ג דגולגלתא והם. מצח הרצון ועוד ב' לחיים תרין תפוחין קדישין. הרי הם י"ג דגולגלתא ונלע"ד חיים כי אלו התרין הם בחי' השנית שיש לנו"ה הנ"ל בפ"ז ולכן נמנו לבדן והם בין החוטם והלשון שהם ת"ת והיסוד באמצע ותרין תפוחין מן הצדדים בב' קוין וכנגדם תרין שפוון בחי' התחתונה שבהם כנ"ל והנה אעפ"י שלעיל פ"ג ביארנו כי ד' תיקוני רישא הם בלחוד אשר בהם מתלבש ז"ת דעתיק הענין הוא כי אלו הי"ג הם בחי' דכתר דאריך עצמו שהוא גולגלתא דיליה שיש בה י"ס כנודע ועוד ג' יתרים לסיבה הנ"ל שיהיו י"ג האמנם עתיק בעצמו אינו מתלבש בכ"א מהם כי הם ספי' יתירות מהם אמנם מתלבש בבחי' היותר עיקרית מכולם וגם כי הוא צריך ג"כ להאיר במוחא דאריך ולכן אצלו יהיו כל אלו התיקונים נחשבים באופן אחר אלא רק שש תיקונים דגולגלתא י"א המוחא סתימאה וזה פרטן לפי שבעתיקא שהוא רחמי אין התרין אודנין שלו נחשבים לב' בחי' רק לאוזן א' כמ"ש באד"ר לית בי' שמאלא בהאי עתיקא כולא ימינא וכן ב' העיניים נחשבים לעין א' כמ"ש באד"ר דנשא ד' קכ"ט ב' ועכ"ז תרין עיינין אינון ואתהדרון לחד. והענין כי בערך פרטות הי"ס שבכל בחינות יחשבו לב' עיניים ולב' אזניים כנ"ל וכיוצא אך בערך כל הראש כאשר היא אין ב' האזניים וב' עיניים או תרין נוקבין החוטמא נחשבין רק לא' וזה הטעם שאמר בפ"ק דספרא דצניעותא אשגחתא פקיחא ולא אמר אשגחין פקיחין כי אין שם רק חד עינא וכן נוק' דפרדשקא ולא קאמר נוקבין בלשון רבים וזה סדרן דעת דעתיקא נתלבש תחלה באוירא שהיא רישא תניינא דאריך וגם שם היה עדיין מכוסה ונעלם מאוד ע"י האי קרומא וירד ואתפשט בפומא דאריך כנ"ל בפ"ג. והנה הפה יש בפה י"ס פרטיות כמבואר למורי זלה"ה בהקדמת בראשית ולכן תרין שפוון ולשון גם הם נכללים בה אשר שם מתגלה הדעת וחסד נעלם בגלגלתא וגבורה במוחא סתימאה ות"ת בקרומא דאוירא ונו"ה בתרין אודנין ובתרין עיינין ויסוד במצחא ומלכות בחוטמא עם תרין לחיי' תרין תפוחין קדישין כנודע כי פרצוף הפנים עם החוטם הוא כמ"ש אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם וכמו שנבאר א"כ הרי שז"ת דעתיק וגם הדעת שלו נתלבש בז' תיקוני רישא דאריך דרך כללות. אך בדרך פרטיות הם נמנים באופן אחר כי הגולגלתא יש לה י"ג תיקוני גולגלתא וכנגדם י"ג תיקוני מוחא הם הי"ג תיקוני דיקנא ונבארם בעיה בפי"א וגם ז"ת דעתיק נתלבשו אח"כ בהם כנ"ל בפיו אלא שלא קבלתי סדרם. ואמנם עוד נבאר ג' בחי' אחרות שיש בגולגלת. עצמה אשר אלו הם י"ב אותיות שיש בג' הויות שיש בג' בחי' דהאי גולגלתא הנ"ל בפ"א וכן י"ג תיקוני מוחא שיש במוחא עצמה זולת י"ג תיקוני דיקנא הנמשכים ג"כ ממנו אלא שהם חוצה לו וגם באוירא יש ג' אחרים לבד והנה נמצא כי ג' בחי' י"ג יש בג' רישין אלין דאריך שהם גלגלתא ואוירא ומוחא כנגדם נזכרו באדרא נשא ג' בחי' של י"ג י"ג ואלו הם כי בד' קכ"ח ע"ג אמר האי גלגלתא חיוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר וכו' ודפ"ט ע"א אמר י"ג נימין דשערי קיימין מהאי סיטרא ומהאי סיטרא דגלגלתא כו' ובאד' האזינו דף רפ"ח א' אמר בגין דהאי חכמתא סתימאה דביה אתפרש ג' זמנין לארבע ארבע והוא כליל לון וכו' זה פרטן כי מגלגלתא יצאו י"ג תיקוני הנז' באדר' נשא ד' קכ"ב ב' ולכן נק' גלגלתא תמיד רישא חיוורא ע"ש הני י"ג אורחין חיוורי דכיא פנוי בלי שער וזכור זה כי רישא חיוורא על גולגלתא דאריך נאמר ומאוירא יצאו י"ג תיקונין אחרים שהם י"ג נימין דשערי הנז' ד' קכ"ט א' וממוחא יצאו י"ג תיקונין אחרים והם במוחא עצמה הנחלק לג"פ דד"ד כנז' באדר' האזינו ד' רפ"ח ב' ועתה בפ"ט ובפ"י נבאר תחלה ענין אלו הג"פ י"ג דבתחלת רישין הנז' ובפרקי' שאח"כ נבאר ענין י"ג תיקוני דיקנא הנמשכת ממוחא סתימאה סליק פרק ח' בעזה"י:

פרק ט

ונבאר תחלה ענין י"ג תיקוני חיוורא דאתגל' בהאי רישא קדמאה גלגלתא דאריך. והנה פי' חיוורא ר"ל כי הנה בגלגלתא יש שערות והשערו' הם מגווני' שוני' או אדומי' או שחורי' או לבני' ואמנם עור הגלגלת עצמו אשר בו צומחי' השערות הוא חלק פנוי אשר הוא בלתי שערות והוא לבן דוגמת הנייר שכותבין ורושמין עליו האותיות שחורות בדיו ונשאר לבנונית הנייר בין כל אות ואות והכתיבה היא אשא אוכמא ע"ג אשא חיוורא וכן בגלגלת הזו השערות הם האותיות והעור של הגלגלת הוא לבנונית של הנייר ולכן נק' הגלגלת בחי' המקום פנוי רישא חיוורא כמו שנת"ל פ"ז כי על האי גולגלתא חיוורא דאריך היא הנרמזת סתם בזוהר רישא חיוורא. והנה אותו הלבנונית נעשה כעין ציור דרכים ואורחין ושבילין ונתיבות המפסיקין בין השערות כי כיון שהשערות הם עשוים בהתחלקות י"ג נימין דשערין כן יהיה מספר הנתיבות והאורחין המפסיקים י"ג בחי' דשערין של הבחי' הלבנונית ואלו האורחין הם ע"ד האי אורחא דאזיל בפלגותא דשערי הנזכר באד' נשא. והענין כי האי אורחא דפלגותא דשערי אינו בכלל הי"ג אורחין והאי אורחא אתפליג לתרי"ג אורחין אחרנין כנז' שם. אמנם אלו הי"ג אורחין הם סובבים הגלגלתא מלבד אותו האורחא שיש באמצע הגלגלת ממש והסדר התחלקותם כי הלא ציור הגלגלת היא מתחלקת לג' שלישים כדמות ההתחלקות שיש בפנים ממש שהם שתי לחיים א' מכאן וא' מכאן וצד העורף האחור הרי הם ג' בחי' ואינו מרובעת לד' רביעית רק לג' כמו שנראה בחוש העין ונמצא סדר התחלקותם הם ד' אורחין נמשכין דרך לחי הימין מכוון כנגדו למעלה בגלגלתא באותו צד של לחי ימין וד' אחרנין בגלגלתא כנגד צד הלחי השמאל וד' אחרנין בגולגלתא כנגד העורף באחורי הראש הרי הם י"ב אורחין וז"ש באדר' דף קכ"ח ע"ב גליפין לד' עיבר בסטר חד כו' ויש עוד חד אורחא חיוורא לעילא בריש' דגלגלת' הכולל את כולם ועמו הם י"ג אורחין חיוורן. ודע כי הח' אורחין הנמשכין בגלגלת כנגד הפנים ד' כנגד לחי ימין וד' אורחין כנגד לחי שמאל נמצא כי מקום הגלגלת אשר כנגד חוטם הוא מפסיק ביניהם ונמצא ד' אורחין מצד ימין שכנגד החוטם וד' אורחין מכנגד שמאל החוטם ונמצא ח' אורחין כנגד הפנים וד' לבד כנגד האחור והנה דרך אלו הי"ג אורחין חיוורן יוצא אור של הגלגלת רישא קדמאה דאריך ומאיר דרך הנהו אורחין בסוד המעט' האור כדי שיוכלו לקבלו וכבר נת' לעיל שעם היות מספרם י"ג שהם כנגד ג' הויות שיש בזו הגלגלתא ולכן גם אלו הנתחלק לג' בחי' ד' אורחין דרך ימין כנגד ד' אותיות הוי"ה א' וד' אורחין בשמאל הראש כנגד הוייה הב' והם כנגד ב' צדדי הפנים וד' אחרנין אחורי הראש כנגד ד' אותיו' הוי"ה אחרת וכללות כולם היא חיוורא חדא כוללת כולם ואית בה י"ב אחרנין ועמה הרי י"ג. ודע כי אלו אורחין הם ג"כ בחי' ג' הויו"ת ע"ד שנחלקין בגולגלתא עצמה ומילואין ביודין גם יש סיבה אחרת שלכן היו י"ג אורחין והוא כי עיקר שרשם הם מן הנצח וההוד ונודע כי הם בחי' ווי"ן ווי העמודים כנ"ל בפ"ז וא"ו במילואה בגי' י"ג ולכן כנגדה יצאו י"ג אורחין חיוורן וביאור זה כמש"ל בפ"ז כי נו"ה דעתיק אתלבש בתרין תיקוני רישא דאריך יען יש להם ב' בחי' והם אודנין ועיינין ושם הוא מקום חלוק בלתי שערות ועלה האור בסוד אור חוזר מתתא לעילא ואז בעלותה הוא פוגע בקרומא דאוירא המכסה את המוח כי שורש השערות ממותרי' מוחין נפקין ובעוברם דרך קרומא דאוירא שהוא הת"ת הנק' ו' כנ"ל אז להיותו עוברים דרך שם נעשו צורת ווי"ן שהם השערות צורת ווי"ן ונמצא כי יש ב' בחי' אלו האורות א' בהיותו למטה יוצאים ממקומם עד הגיעם שם אל הקרומא ועדיין אז לא היו בצורת ווי"ן שהם השערות רק אורות לבנים וחיוורים ואחרי עלותם דרך הקרומא נעשו ווי"ן שהם השערות לכן כנגד ב' בחי' אלו נמשכין אלו הב' בחי' שהם י"ג חיוורתא וי"ג נימין דשערי החיוורתא יצאו מן המקום החלק והשערות יצאו מן הקרום והכל מבחי' אור חוזר דנו"ה כנז'. נמצא כי כיון ששרשם ווי"ן שכל וא"ו במלואה וא"ו שהם גי' י"ג לכן בין השערות ובין החיוורא היו י"ג והנה כיון ששרשיהם הם ד' בחי' שהם ב' אזניים וב' עיינין לכן נתחלקו לכל סטר ד' תיקונים והבן זה בין בשערות ובין בחיוורתא ומ"ש באדרא נשא דף קכ"ח ע"ב ארבע מאה אלף עלמין אתפשט חיוורתא דגלגלתא כו' לא אמרי אלא באותם הד' אורחין בלבד דאית באחורי דגלגלתא שמהם נתפשטו ת' אלף עלמין וגם היא נמשכת מאחוריו ומתפשטים עד רישא דז"א ושם מסתיימין שהוא עד טיבורא דליבא דאריך גופא שהוא חצי הת"ת דאריך. גם הענין הוא כי הרי יש הוי"ה א' באלו הר' אורחין דאחורי רישא וזו ההוי"ה היא במלוי יודין דע"ב ונמצא כי יש בה ד' יודין וכ"א כלולה מעשר ועשר מעשר הרי ארבע מאות. ונודע כי החשבון כל מה שהוא בעולם העליון הוא יותר גדול ולכן בא"א אלו הת' הם הת' אלפין. אמנם הצדיקים המושכים ומקבלים להם הארה זו אינם יונקים כולם כאשר היא ולכן ברדתה אליהם מתמעטים ואינם רק ת' עלמין לבד ואינם ת' אלפין כי אינם חשבון אלפים אלא באריך וז"ש ומנהירו דהאי חיוורא ירתין צדיקייא לעלמא דאתי ת' עלמין כי החיוורא גופא הוא ת' אלפין עלמין אך הנהירו דיליה אינו רק ת' עלמין לבד כי באריך הם אלפין ובאו"א הם מאות וז"ש בעלמא דאתי ת' עלמין כי שם הם מאות בבינה הנק' עלמא דאתי, וכבר ידעת כי כל כתר הוא מסיטרא דאימא והאי גלגלתא היא בינה ר"ל בינה דכתר דחכמה דמ"ה החדש נתגלה פה בא"א כמבואר בע"ח המקפח את החכמה שהוא המוחא סתימאה נקודי' בהיכלי' לזה אמר דירתין צדיקייא לעלמא דאתי שהוא הבינה וז"ש שקל כסף עובר לסוחר כי היה ארבע מאות לסיבה הנ"ל כי הם ד' יודין דשם הוי"ה דאחורי הראש וגם הם הכסף כי הוי"ה זו דע"ב דיודין וחסד בגי' ע"ב והכסף הוא בחסד ולכן היה שקלי כסף ולא זהב וגם כי הם בחי' החיוורתא שהם לבנונית הראש לבן ככסף ואינם בחי' שערות שהם שחורות או אדומות ואמנם היות שקלים הוא ג"כ כנז' כי שקיל בגי' ת"ל הת' הם הד' יודין והל' הוא השם בעצמו פשוט שהוא בגי' כ"ו וד' אותיותיו הרי ל' ולהיות כי אין בשם רק היוד הראשונה לבד כי שאר הג' יודי הם באים בסוד תוספת המלוי ולכן התחיל החשבון מתתא לעילא כסדרן הנ"ל בש"ב ח"ב פ"ט כל המלוי גרוע מהפשוט ולכן התחיל בשין בשקל שהם הג' יודין דמילוי כל א' כלולה מעשר הרי שי"ן ואח"כ היו"ד עצמה ראשונה של שורש הוי"ה כלולה מיו"ד הרי ק' דשק"ל ואח"כ כללות השם בעצמו שהוא כ"ו וד' אותיותיו הרי שקל והבן זה. ונודע כי בהמשיך הד' אורחין חיוורין לבדם אחורי רישא עד רישא דז"א גם נמשכין עמהם ד' נימין דשערין כי הי"ג נימין דשערי נחלקים ג"כ ע"ד התחלקות הי"ג חיוורתא ונמצא שאחורי רישא נמשכין ד' נימין דשערין וד' חיוורתא והם הת' עלמין הנז' בגי' ש"ק דשקל כי הש"ק הוא שערות הנארגים. ובתוכם נקבים שהם הלבנונית והחיוורתא ולכן נרמזו במלת ש"ק וז"ס וישם ש"ק במתניו והבן זה וז"ס עובר לסוחר מלשון ודר וסוחרת היא גלגלתא דסחרא למוחא ודרך בה עוברים השערות למעלה וזהו עובר לסוחר והבן זה ושאר ט' חיוורתא נמשכים בצדדי הפנים ודע כי עיקר מה שמאיר. אריך בז"א הוא מן ההוא ארחא חדא אחרא דאזיל בפלגותא דשערי דאריך כנז' באדרא נשא דף קכ"ט א' ודף קל"ז א' וזה לבדו הוא נמשך בהתמדה לרישא דז"א בחד אורחא אחרא דיליה דבפלגותא דשערי דז"א ג"כ ואין לו יניקה בי"ג חיוורתא הנז' רק מהי"ג נימין דשערי מהד' דאחורי רישא דאריך כנז' בפ' שאחר זה אך הצדיקים ירתי נהירו דילהון מהני ד' חיוורתא הנמשכין אחורי רישא דאריך וטעם הדבר כי השערות הם ווין להיות שרשם ע"י שעוברים דרך הקרומא שהוא הת"ת דעתיק כנ"ל וגם בפ"ז ולכן משפיעים לז"א אך החיוורתא הם מנצח והוד עצמם שהם עיניים ואזניים במקום שאין שם שערות ולכן הצדיקים שהם מיסוד יונקים מחיוורתא דנצח והוד שע"ג היסוד והבן זה וז"ש באדרא נשא דף קכ"ח ומהאי גלגלתא נטיף טלא להאי דאיהו לבר הה"ד שראשי נמלא טל וכו' והוא ז"א המלביש לאריך ונמצא כי לפעמים בבחי' א' השערות גדולים ומעולים מן החיוורתא ובבחי' אחרת להיפך האמנם אע"פ שהוא עיקר יניקתו מההוא ארחא דפלגותא כנז' ג"כ מאירים הי"ג חיוורתא בז"א כי הט' חיוורתא נמשכים דרך הפנים עד דיקנא דז"א ומכחם נעשו תיקוני דיקנא כמ"ש במקומו ומהד' חיוורתא דאחור נמשכין ברישא דז"א ומאירים ברישא ממש למעלה ולא בדיקנא אמנם אחר שהאירה ברישא נמשכ' אח"כ הארתה ג"כ ויוצאת לחוץ ומשלמת לו י"ג תיקוני דיקנא לז"א כי עוברת ובוקעת גלגלתא מאחוריו ומאיר בו ועוברת אח"כ עד הפנים ג"כ להשלים לו י"ג תיקוני דיקנא כמ"ש במקומו. סליק פ"ט:

תוכן העניינים

מבוא שערים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה