מבוא "שערי חמדה" - אודות תקופת הספר ומחברו · פרק טז - נספחים לספר חמדת ימים
הוספות שנוספו לספר "חמדת ימים" דפוס ליוורנו תקכ"ד
בין יתר התוספות שביקשו מדפיסי ליוורנו להשביח בהן את הספר "חמדת ימים", מצויים תוספות חדשות שעליהם ציינו בשערי הכרכים כי לא בא זכרם במהדורות הספר שמלפנים, כמו תפלת ר' נחוניא בן הקנה, וסדר המכונה "כתר מלכות" להרדב"ז, וכן "תקון שיעור קומה" שאת כל אלה ציינו בשער הספר לימים נוראים, וכ"ז מלבד האגרות שצירפו מהמקובל ר' משה זכות לימי בין המצרים, ואולם התוספת הבולטת ביותר שנוספה למהדורה זו הם פרקי ימות הקיץ ובין המצרים שכתב אחד מחכמי איטליה, מלבד פרקי מוסר שצירפו מכת"י של הרב המאירי שכתב על ימי התעניות ואשר מאז טרם חזרו ונדפסו.
הלכות לימות הקיץ ובין המצרים שנדפסו בספר "חמדת ימים"
ואמנם מה שנשמטו מהספר חמדת ימים שלפנינו פרקי ימות הקיץ ובין המצרים, אין בכך שום פלא מאחר והספר שלפנינו וסידרו המחבר לימי החגים והמועדים מכל ימות השנה, ובעונותינו הרבים לא זכינו שיגיעו לידינו פרקי הספר המסודרים לימות החול שאליהם ציין המחבר בעשרות מקומות בספרו וכינהו "החלק הקודם" או "חלק החול", (עי' חמ"י פ"ח משבת אות צ"ט ושם פ"ד אות ה' וכו') ובכלל זה פרקי בין המצרים לא נמצאו בכתב היד המסודר לימי החגים והמועדים שיתכן מאוד שאף עליהם ייחד המחבר פרקים מיוחדים בחלק הראשון שסידר לימות החול, וכפי שניכר ממה שהרבה לדבר על מעלת אמירת תקון חצות בכמה מקומות מחיבורו (עי' פ"ב מחדש אלול אות כ"ב, ופ"א מר"ח אות א' - ט"ז, ופ"א מפסח אות י'), ויתירה מזאת הוסיף וציין בפ"א משבת אות צ"ח כי שלח לתלמידיו סדר תקון חצות וסדר לתקון הלילה לומר באשמורת הבוקר לכבוד השכינה, ושני סדרים אלו הדפיסם המחבר בשנת שע"ה בערי אשכנז וברבות הימים הגיעו לידי המקובל ר' אברהם טוביינא שהדפיסם בסידורו "חסד לאברהם". (שני סדרים אלו נדפסו מחדש במהדורת הספר הנוכחית בקונטרס חמישי שבסוף הספר).
ואמנם על אף שבכל מהדורות הספר החל משנת תצ"א עד למהדורתו השביעית שנדפסה בשנת תקכ"ג בונציה לא נדפסו פרקי בין המצרים, מכל מקום במהדורתו השמינית שנדפסה בליוורנו בשנת תקכ"ג - כ"ד הוסיפו המדפיסים פרקי הלכות ומוסר לימות הקיץ ולימי בין המצרים שאינם מהרב המחבר כי אם מאחד מחכמי אטליה שאת שמו לא הזכירו כלל, וסידרו שם אחר פרקי חג השבועות קובץ הלכות לימות הקיץ מאותו חכם ( מדף ע"ב ע"ב - ע"ו ע"ב), וסמוך לזה (מדף ע"ו ע"ב - פ"א ע"ב) הביאו פרקי מוסר ותוכחה לימי הצומות והוא להרב המאירי מכתיבת יד (ואינו בחידושי המאירי שלפנינו), ואילו את פרקי בין המצרים ותשעה באב לאותו חכם הדפיסו אחר חידושי המאירי, (מדף פ"א ע"ב - צ"ב ע"ב), ועל אף ששם הכותב לא נזכר בכתבים אלו מ"מ מעיון בפסקי ההלכות שם ניכר כי היה מקורב לחכמי וגאוני איטליה ובראשם ר"א נחמן פואה ע"ה שמזכירו שם מספר פעמים בתואר מורי ורבי ( עי' דף פ"ח ע"א ד"ה וכבר), ואף שאל בכתב מהמקובל האלקי ר' בנימין הלוי נר"ו שהיה רבו המובהק של ר' משה זכות (עי' דף פ"ג ע"ב ד"ה בקונטרסי), ועוד הוסיף לציין שם כי שאל מספר שאלות בכתב אף מר' משה זכות נר"ו (עי' דף ע"ג ע"ב סוד"ה נמצא ודף פ"ג ע"ב ד"ה נלע"ד), ולא זו בלבד אלא שהרבה להזכיר שם את ר' שמואל אבוהב והרב גור אריה שהיו מגאוני איטליה ומבני חבורתו של הרמ"ז.
פרקי בין המצרים שבספר חמדת ימים נלקטו מכתבי הגאון ר' ישראל לינגי זצ"ל מחכמי איטליה
ומעתה אחר שידענו כי הכתבים הנזכרים יצאו מתח"י אחד מחכמי איטליה שהיה ממקורבי הרמ"ז ואף היו ביניהם חילופי כתבים זע"ז, א"כ לא נותר ספק כי כתבים אלו יצאו מתח"י החכם ר' ישראל לינגי מאחר והשאלות ששאל מהרמ"ז ומר' בנימין הלוי שעליהם ציין בפרקי בין המצרים הנזכרים, ימצאם המעיין כלשונם באגרות הרמ"ז שלפנינו ועליהם חתום שמו, ואף התשובות שהעתיק אותו חכם בפרקים הנזכרים ממה שענו לו ר' בנימין הלוי והרמ"ז הביאם בלשונם המלא כפי שנדפסו באגרות הרמ"ז שלפנינו.
מכתבו של ר' ישראל לינגי למקובל האלקי ר' בנימין הלוי בענין תקון חצות בבין המצרים ותשובת הרב"ל אליו
דוגמא לדבר מוצאים אנו שציין החכם הנזכר (עי' דף פ"ג ע"ב ד"ה בקונטרסי) כי מצא בקונטרסי האריז"ל שבימי בין המצרים מנהג טוב להתאבל ולבכות חצי שעה ויותר אחר חצות היום על חורבן בית המקדש, ואף הוסיף וכתב שם כי בשנת תי"ח שלח כתב לחכם השלם והמקובל האלוקי ר' בנימין הלוי נר"ו בעיר ונציה שיודיעהו איך סדר התקון חצות שעושין בבין המצרים, והאם עושין אותו בר"ח אב, והביא שם את מה שהשיב לו ר' בנימין הלוי כי מנהג ארץ ישראל להתעטף בסודר כאבלים בתקון הלילה של בין המצרים ומרבים בבכיה יותר מהנהוג, ובתקון חצות של היום אומרים על נהרות ומזמור לאסף ושתי קינות כשהן מעוטפים, ואילו בר"ח אב אין אומרין הקינות כי אם את המזמורים בלבד כדין ימים שאין בהם תחנון, ואילו כשנשווה את הדברים לנדפס באגרות הרמ"ז שלפנינו (אגרת י"ז), נמצא את השאלות הנזכרות זהים כלשונם מילה במילה זל"ז כשעליהם חותמו של ר' ישראל לינגי במכתביו אל ר' בנימין הלוי והרמ"ז ותשובתם אליו.
מכתבי ר' ישראל לינגי למקובל האלקי ר' משה זכות בענין אמירת תקון חצות בת"ב או אחר עלות השחר ותשובת הרמ"ז אליו
ויתרה מזאת כי למעיין בפרקי בין המצרים הנזכרים (דף ע"ג ע"ב ד"ה נמצא) יראה שנסתפק שם אותו חכם במי שנתעורר אחר עלות השחר אם יעשה התקון חצות אחר תפלת שחרית ואם רשאי לאומרו בתפילין, וציין שם כי הציע את הספק הנזכר לחכם ר' משה זכות נר"ו והשיב לו כי אין שום מציאות ויסוד לאומרו אחר עלות השחר כי כבר עלתה השכינה למקומה באור הבוקר וכל שכן שאין לאומרו כשתפילין בראשו כו', ואילו המעיין באגרות הרמ"ז (אגרת ט"ז) ימצא את השאלה הנזכרת כלשונה בחותמו של ר' ישראל לינגי, ואף תשובת הרמ"ז אליו נדפסה באגרתו של הרמ"ז בדיוק באותו לשון שהביאה אותו חכם בשמו.
ולא זו בלבד אלא שבאותה אגרת מוצאים אנו את תשובתו של הרמ"ז לר' ישראל לינגי גם לענין אמירת תקון חצות בתשעה באב, וכי בא לשלול את דעת הסוברים שאין לאומרו בתשעה באב משום דאיקרי מועד, והוסיף הרמ"ז וכתב כי כל איש ישראל חייב להתאבל במרירות ועבר עליו רוח קינ"ה כל היום וכל הלילה, אלא שציין שם כי יש לדלג המזמורים, ואף תשובה זו נדפסה בפרקי בין המצרים הנ"ל כלשונה המלא באגרות הרמ"ז בצירוף לשון השאלה המפורטת שם באגרת השואל לרמ"ז, (עי' אגרות הרמ"ז דפו"ר דף י' ע"א ד"ה שנית והשווה עם הפרקים הנזכרים דף פ"ו ע"ב ד"ה נולדה פלוגתא), ומאחר ועל כל השאלות הנזכרות חתום ר' ישראל לינגי אם כן ידענו בעליל כי מחבר הפרקים הנזכרים הוא לא אחר מר' ישראל לינגי שהיה מחכמי איטליה ומבני חבורתו של ר' בנימין הלוי והרמ"ז כפי שניכר ממכתבו אל ר' בנימין הלוי בשנת תי"ח הנדפס במלואו באגרות הרמ"ז ואשר עליו ציין בפרקים הנ"ל. (דף פ"ג ע"ב ד"ה נמצא, והשוה לאגרות הרמ"ז אגרת י"ז).
סדר "תקון חצות" שנוסף למהדורה זו של הספר חמדת ימים
במהדורה מחודשת זו של הספר ראינו לנכון לצרף בסופה את סדר תקון חצות השלם שסידר המחבר לראשונה ע"פ כתבי האר"י עם תוספות רבות של קינות ויתר קריאת מקראי קדש שהוסיף מדיליה, וקבענו מקומו בקונטרס חמישי שבסוף חלק שלישי, ועל אף שהרב המחבר ייסד סדרי תקונים רבים שרק מעט מהן נחשפו עד כה מ"מ קצרה היריעה מהכיל אף את הנמצאות, ועל כן לא בחרנו להדפיס כ"א את התקון לחצות מאחר והמחבר הרבה לדבר אודות חשיבותו ומעלתו בכמה מקומות בחיבורו, ויתירה מזאת אף הוסיף וציין מפורשות כי הוא סידרו כמו שיראה המעיין בחמ"י פ"א משבת אות צ"ח, ועל כן ראינו לנכון להדפיסו כפי שמסרו המחבר לר' יהודה אשכנזי בעיר פראג בשנת שע"ה בעודו בשנות המ"ה לחייו כאשר שלחו המחבר לדפוס עם הסכמת גאוני וזקני פראג ה"ה השל"ה הקדוש והגאון כלי יקר כפי שהארכנו לעיל פ"ז.
סדר "תקון הלילה" עם "תקון היום" שנוסף למהדורה זו
ואמנם מלבד זאת הוספנו בסופו סדר לימוד שייסד המחבר לאשמורת הבוקר קודם קדרותא דצפרא ואשר כינהו בספרו "תקון הלילה", ולא זו בלבד אלא שציין אליו המחבר בג' מקומות בספרו כי הוא ייסדו, ועל כן לא מנענו טוב מבעליו והדפסנו את המראי מקומות לסדר זה כפי שנדפס בקונטרסי "תקון הלילה" ששלח המחבר באחרית ימיו לתפוצות תבל סביבות שנת תכ"ו.
אלא שלסדר זה צירפנו סדר לימוד נוסף המכונה "תקון היום" אותו ייסד המחבר לאומרו בסוף היום, ועל אף שלא ציין אליו המחבר מפורשות בחיבורו מ"מ הדפסנו את המראי מקומות לסדר זה מאחר ושלחו המחבר לתפוצות מצורף עם סדר הקריאה של הלילה, כאשר הוא מציין בהקדמת הסדר כי סגולתו לייחד מידת יום בלילה ומידת לילה ביום עיי"ש.