אור ברסלב

מאמר ואהבת לרעך כמוך

יג

יב

ויש לראות בענין זה פליאה נשגבה אצל קצת אנשים שאע"פ שהם משתייכים לחבורות כאלו שמדברים על מצוה זו של אהבת ישראל ומשקיעים עבודה והתבוננות בזה לקיים האהבה בינם לבני חבורתם עכ"ז מצד השני יש פירוד והרגשת ריחוק כלפי אלו שאינם מבני חבורתם ותמה על עצמך איך הנך סותר את עצמך מיניה וביה.

וידוע מימרת העולם על מה דאיתא בפרש"י (ויקרא י"א, י"ט) על העוף חסידה (שמוזכר שם בפסוק בין עופות הטמאים) שנקראת חסידה על שם שעושה חסידות עם חברותיה, ותמהו בזה שאם יש לה מדת החסד למה אסרה תורה לאוכלם הלא כתב הרמב"ן שהטעם שאסרה תורה לאכול מינים הטמאים הוא מפני שיש בהם מדות מושחתות ומולידים טבע הרע שלהם למי שאוכל אותם ולפי"ז החסידה שיש לה טבע של חסד היה ראוי להיות מותר לאוכלה, ומתרצים ע"ז שמכיון שעושה חסידות רק "עם חברותיה" ולא עם אחרים ה"ז באמת בעומק הדבר תולדה של מדה רעה ולא מדה טובה כלל , ע"כ. ויש להבין הענין שיש בזה ענין בעצם שורש מדה רעה שאיכפת לו רק על עצמיותו, וניתוק מהזולת (וקוראין לזה בלשון בנ"א אגואיזמות) וה"ז באמת מדה מגונה ורעה והוא ההיפוך ממדת החסד ולכן הרחיקה התוה"ק מאכילת המין הזה כדי שלא תשפיע עלינו מדה זו.

והנה כשמתבוננים קצת יותר בעומק הענין יש להבין שע"פ האמת כל מה שהאדם עושה חסד להשני הרי באמת לעצמו הוא עושה כמבואר לעיל שבאמת כולנו איש א' ממש רק בחילוק איברים, וכל מה שעושה האדם טוב להזולת הרי גם הוא עצמו יהנה מזה בג"ע ולעתי"ל ואפילו כשעושה להשני הטבה בגשמיות הרי סוכ"ס עי"ז שהשני יהיה לו יותר יישוב הדעת יתפלל יותר בדיעה צלולה וילמוד יותר תוה"ק ועל ידי שיהיה יותר שמח יעשה כל המצוות יותר בשמחה ומזה ירויחו כל הכלל כולו, נמצא באמת ההגדרה שמצד המדה הרעה שבאדם לא לעשות חסד למי שהוא מחשיב זר אצלו ואינו שייך אליו ועושה רק למי שיתוסף עי"ז השבחה להחבורה שלו וכדו' ה"ז חשבון מוטעה כי כאו"א מבנ"י הרי הוא מבני חבורתו, ויתאר האדם לעצמו איך היה מרגיש אי נעימות וצער אם היו שוללים אותו ומוציאים אותו מבני החבורה שלו ולא נותנים לו להיכנס אליהם מהיום והלאה כי אומרים אתה זר כאן, וידע האדם נאמנה כי מי שעושה בעוה"ז הבדל בין מי שהוא מבני חבורתו למי שאינו מבני החבורה כמו"כ כשיגיע לעולם העליון וירצה להיכנס לג"ע בין הצדיקים או שיבקש מהם שיעשו לו חסד לא יעשו לו ולא יתנו לו להיכנס ויאמרו לו מכיון שאין אתה מבני חבורתנו לא נותנים לך להיכנס במדה כנגד מדה, והצער הזה שם הוא פי אלפי אלפים יותר קשה ממה שירגיש האדם בעוה"ז כשמוציאים אותו מבני חבורתו שהוא רגיל אתם וגדל יחד אתם.

עכ"פ החי יתן אל לבו וטוב שיתבונן האדם תמיד במה שעושה חסד לזולתו שכמו שהוא נוהג בעוה"ז כלפי זולתו כמו כן במדה כנגד מדה יתנהגו אתו בעולם העליון וכדאיתא בגמ' (מו"ק כ"ח ע"א וכתובות ע"ב ע"א) דספיד יספדוניה וכו' וכן מבואר להדיא בספרי מוסר שכמו שהאדם מתנהג בכל ענין וענין בעוה"ז ככה יתנהגו אתו בעולם העליון בכל פרט ופרט באותה צורה ממש, ועפי"ז יל"פ בלשון הכתוב ואהבת לרעך כמוך ותחשוב בזה שכמו שאתה עושה לחבירך כמו"כ יעשו אתך , וא"כ כל מה שתעשה לו ה"ז באמת אתה עושה לעצמך נמצא ה"ה כמוך ממש וזה י"ל בכונת הגמרא (שבת ל"א ע"א) מה דעלך סני כלומר מה ששנוא לך שיעשו לך כך לחברך לא תעביד אל תעשה לחברך כי בזה הנך גורם גם לעצמך כך והרי הנך עושה לעצמך מה ששנוא לך וכשהאדם יחשוב תמיד בדרך זו יקל עליו מאוד לקיים מצוות ואהבת לרעך וגו' כראוי .

ולפי האמור שכל חסד שהאדם עושה להזולת הרי היא באמת עושה לעצמו א"כ צריך להבין מה ההגדרה של המדה שנקראת חסד ואיך יוכל האדם לקיימה באמת, אך ביאור הענין י"ל כך דהנה כל הענין לפעול במדות הטובות הוא לכבוש את יצרו וטבעו כדי לזכך ולהעלות החומר ובזה שובר את הקליפה של החומר ואז נעשה גוף האדם ראוי שיוכל הקב"ה להשרות עליו הנשמה הרוחנית ומדות הרוחניות ואז ממילא יעשה הכל בכוונה הנכונה ולשמה כפי טבע הנשמה, וממילא גם החסד שיעשה אח"כ כבר לא יכוין כלל עבור טובת עצמו אלא לעשות נח"ר לשמו ית', אבל לפני זה בין כך אין האדם מסוגל לעשות לשם שמים בלי שום נגיעה והנאה עצמית, ומה שבכחו הוא רק לכוון מעשיו שיהיו יותר קרובים ללשמה ופחות לנגיעות עצמו, ולכן כל מה שהיא כבישת יצרנו וחומרינו נגד מדותיו וטבעינו ה"ז גורם הזיכוך הרצוי, ועל כן מדידת והגדרת המדות הם לפי מה שהוא צריך בזה כבישת חומרו ויצרו נגד טבעו ומדתו ועל כן היות שעל פי הרגשת טבע האדם הוא כך שמי שהוא מבני חבורתו מורגש להאדם כעצמו, ומי שאינו מבני חבורתו מורגש כזר וצריך כבישת יצרו להטיב לו לכן ה"ז נחשב כעושה חסד לזולתו ואע"פ שעל פי האמת ה"ז כעושה לעצמו בכ"ז דנין בזה לפי הרגשתו כי כך מזדכך חומרו על ידי שכובש יצרו לעשות נגד רצונו והרגשת לבו, אבל עי"ז יגיע באמת לבסוף לעשות חסד (בכונה) של אמת, וזה הענין שהזכרנו שיעשה עכ"פ חיצונית המעשה עבור הזולת יותר מלשם עצמו וכנזכר

תוכן העניינים

מאמר ואהבת לרעך כמוך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה