טז
עוד מבואר בספרי מוסר שהפגיעה במצוה זו של ואהבת לרעך כמוך ה"ז גם פגיעה במצות ואהבת את ה' אלקיך כי האוהב את חבירו לא יתכן שלא יאהב גם את בניו מפני שהם בניו של אהובו , ועוד שהדבר פשוט שמי שאוהב את השני באמת רוצה שיהיה לו נחת רוח מבניו והנח"ר של האב מבניו הוא מזה כשבניו הולכים בדרך הטוב והישר ושיש להם כל טוב ולא יחסר להם כלום, וכמו"כ מי שיש לו אהבת ה' באמת בודאי רוצה שיהיה לה' נח"ר מבניו שילכו בדרך הטוב ושיהיה לכל א' וא' כל טוב ולא יהיה לו שום צער ועל כן האוהב באמת יהיה מוכן לעזור (לכל בניו וצאצאיו) לזה כפי מיטב יכולתו.
ולפי המבואר לעיל שמטרת בריאת העולם ועבודת התיקון נעשית דוקא על ידי צירוף עבודת כל א' וא' ורק עי"ז נשלם רצונו ית' נמצא שכל זמן שיש עדיין א' מכל הכלל ישראל שלא הצליח לגמור עבודתו המוטלת עליו עדיין לא נעשית רצונו ית' ואין נח"ר לפניו מבריאת עולמו א"כ האדם האוהב את ה' באמת ואיכפת לו על כבודו ית' איך יערב לחיכו הנאתו מחייו ואיך יתן מנוחה לנפשו כל זמן שהשכינה הקדושה האהובה שורה בצער בפרט אחרי שכבר הגיע העת דודים והכלה עדיין לא מוכנת ועל כן לא עלתה עדיין לחופתה כביכול, ועל כן בודאי האוהב את השי"ת ואהבתו היא אמיתי הרי הוא דואג שכל א' וא' יגמור עבודתו במהרה וכל מה שיוכל לעזור ולעשות למטרה זו בודאי יהיה מוכן לעשות בכל כחו ויהיה מוכן אפילו לעשות ולהשלים בעצמו כל העבודה שמוטל על השני כדי שלא יחסר המזג כפי רצונו ית', וכמו כשהאב יש לו עגמ"נ וצער מא' מילדיו האם יוכל א' משאר ילדיו לישב במנוחה ולומר שלום עלי נפשי ואע"פ שהאב יושב בצער ולא אכפת לו ואינו כואב לו מכיון שאין זה באשמתו, ובודאי ה"ז הוכחה שאין אהבתו אל אביו באמת וכל מה שעושה עבור אביו אינו אלא מכח אהבת עצמו בכדי שיקבל שכר מאביו, ואין זה נקרא שאוהב את אביו כלל עד שיהיה איכפת לו גם השלמת והצלחת עבודת כולם יחד, ולפי"ז נמצא שחיוב הערבות שחייבה אותנו התוה"ק הרי זה מצוה שהשכל ושורת הדין מחייבת את האוהב שיקבל על עצמו הערבות וה"ז ענף ממצות אהבת ה' .
עוד איתא בספה"ק שקיום מצות ואהבת לרעך כמוך הוא סגולה ומבוא לבוא על ידה לאהבת ה', ובספר שלה"ט (להקאמארנא סי' קנ"ו ז') כתב רמז לזה בסמיכת הפסוק וז"ל ואהבת לרעך כמוך "אני ה' "שאהבת ה' תלוי באהבת רעים ע"כ , ולפי"ז העדר אהבת ישראל גורם העדר אהבת ה' ח"ו (כי ידיעת ההפכין שוה) ובשם בעל התניא איתא שמצות ואהבת לרעך כמוך היא כלי למצות אהבת ה' ע"כ, וא"כ פשוט הוא שכשאין כלי האור נעלם ואם ישים האדם לבו להענין יוכל להרגיש שאם נחלש אצלו מצות ואהבת לרעך כמוך ונכנס בלבו ריחוק לאיזה יהודי יראה איך שעם הזמן נגרם לו קרירות בלבו במצות אהבת ה' ח"ו.
והרח"ו כתב (בשערי הקדושה ח"ב שער ד') וז"ל ולא זכה משה לכל מעלותיו אלא ¬-(מפני) שהיה אוהב לישראל ומצטער בצרתם כמו שאמרו (שמו"ר פ"א) ז"ל על "וירא בסבלותם" ולכן היה שקול ככל ישראל עכ"ל, ובשם הבעש"ט מובא שאהבת ישראל היא השער הראשון המוביל אל תוך חצרות ה' ע"כ .
והנה המצוה הזאת של ואהבת לרעך כמוך קשה מאוד ללבו של האדם, כי מכיון שהיצה"ר שהוא השונא הגדול של האדם יודע הריווח הגדול שיגיע להאדם עי"ז על כן רוצה בכל כחו למונעו מכך לכן מקשה על האדם כ"כ בזה עד שכדי לקיים המצוה הזאת צריך כח של מסירת נפש, לכן יש להתבונן תמיד בכל האמור וירגיל עצמו להשקיף רק על נשמת האדם ולהתחבר לכל אדם בצורה זו ולא להתחשב עם גופו וחומרו ועי"ז יקל על האדם יותר לכבוש יצרו הקשה בזה ולהגיע להמטרה בס"ד.