מאירי על תהלים· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
פרק קיט · פסוק צו
ותכלה נראה שהוא לשון חמדה מענין ותכל דוד (ש״ב יג לט) כלתה נפשי (לעיל פס׳ פא) ואמ׳ לכל חמדה ראיתי קץ להיות האדם שבע ממנה בהשיגו אותה אבל מצותך והוא כלל עיניני החכמה רחבה מאד באין תכלית וכל עוד שישיג האדם ממנה חושק ונכסף יותר להתעסק בה.