מאירי על משנה מידות· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
משנה מידות · פרק ה
משנה א
הפרק החמישי
בענין כלל העזרה, והוא שאמר כל העזרה ר"ל מתחלת עזרת ישראל ואילך קפ"ז אמות אורך על רחב אמה ק"לה וכיצד אתה מפרנס את הארך מקום דריסת רגלי ישראל י"א אמה מקום דריסת רגלי הכהנים י"א אמה המזבח ל"ב ומשפה מערבית של מזבח עד האולם כ"ב, ארכו של היכל ק’ אמה עם כותל אולם וחללו של היכל ואמה טרקסין ובית קדשי הקדשים, וכבר ביארנו בראשון של יומא [ט"ז ב ד"ה וכיצד] האיך ארך ההיכל מתפרנס לק’ אמה והוא שכותל האולם חמש ואולם והוא כיפה המתרחבת מכיפת הפתח ולפנים י"א אמה הרי י"ו וכותל ההיכל ו’ הרי כ"ב, ואורך ההיכל מ’ אמה הרי ס"ב, ואמה טרקסין הרי ס"ג, ובית קדשי הקדשים כ’ אמה הרי פ"ג וכותל בית קדשי הקדשים ו’ אמות הרי פ"ט, וחלל התא שאחריו ה’ אמות הרי צ"ד וכותל התא ו’ אמות הרי ק’ אמה, וע"ו שהיו בידך הרי קע"ו, ומכותל זה של תא עד כותל מערבי של עזרה י"א אמות אויר והוא אחורי הכפרת הרי קפ"ז ממזרח למערב,
משנה ב
(משנה ב' בהנוסח הרגיל) ואתה צריך עכשו לפרנס רחב העזרה לקל"ה אמה וזהו חשבונם הכבש והמזבח ס"ב פי’ צריך שתדע שלא מנה בכאן י"ב אמה וחצי שמכותל דרומי עד הכבש כדי להיות אויר בין הכותל לכבש עד שיעלו שם בריוח, והכבש ל’ והמזבח ל"ב הרי ע"ד וחצי, ונמצא המזבח שפתו הצפונית לסוף ז’ אמות של חצי רוחב הצפוני, ונשארו עד כותל דרומי ס’ וחצי, וזהו חשבונם בין שפת המזבח הצפונית לטבעות ח’ אמות, מקום הטבעות כ"ד הרי ל"ב, בין הטבעות לשלחנות ד’ הרי ל"ו, מן השלחנות לננסים ד’ הרי מ’, מן הננסים לכותל העזרה ח’ הרי מ"ח ומקום הננסים י"ב וחצי הרי ס’ וחצי, ומה שאמר המותר בין הכבש לכותל העזרה ומקום הננסים הוא מה שביארנו בצד הדרומי שלא הזכיר הריוח שבין כותל דרומי לכבש וכן לא הזכיר כאן בפרט שיעור מקום הננסים, ואמר שהמותר שלא הוזכר הוא התחום שבין כותל הדרומי לכבש והתחום של מקום הננסים על הדרך שביארנו, ובראשון של יומא [ט"ז ב’ ד"ה וכיצד] ביארנו שמועה זו והוספנו בה עוד על אי זה צד ההיכל מתפרנס לרחבו למאה אמה הכל כמו שכתבנו שם.
משנה ג
(משנה ג' בהנוסח הרגיל) המשנה השנית שש לשכות היו בעזרה שלש בצפון ושלש בדרום את שבדרום לשכת המלח והיא שבה נותנין מלח לקרבן, שניה לשכת הפרוה והוא שם אדם שחתר פעם אחת בקיר העזרה בלשכה כדי לראות העבודה ונעשה להם נס ומת לשם ונקראת לשכת הפרוה על שמו, ושם היו מולחין עורות קדשים ועל גגה היה בית הטבילה לכהן גדול ביום הכפורים טבילה ראשונה שהיתה בחול והיו מימיו באים מעין עיטם, שלשית לשכת המדיחים קרבי קדשים, וששם יש (סוכה) [מסבה] הנקראת לול עולה לגג בית הפרוה,
משנה ד
(משנה ד' בהנוסח הרגיל) ואת שבצפון לשכת גזית שבה סנהדרין יושבים חציה בקדש וחציה בחול ופתוחה בחול מכאן ובקדש מכאן, ובחציה של חול היו סנהדרין יושבין, וביאר בסמוך שהיו דנין את הכהונה וכהן שנמצא בו פסול לובש שחורים ומתעטף שחורים ויוצא והולך לו ואת שלא נמצא בו פסול לובש לבנים ומתעטף לבנים ונכנס ומשמש עם אחיו הכהנים ויום טוב היו עושין כשלא נמצא בהם פסול וכך היו אומרים ברוך המקום ברוך הוא שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן. שניה לשכת הגולה והוא שהיה בה בור הגולה והגלגל נתון עליו ומשם היו מספקין מים לכל העזרה שלישית לשכת העץ ואמר ר’ אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת ואבא שאול אומר שלשכת כהן היתה ולשכת פרהדרין היא הנזכרת בראשון של יומא, [משנה א] והיא היתה אחורי השתים האחרות וגג שלשתם היה שוה, וכבר ביארנו ביומא [י"ט א ד"ה שתי] שהיו שם עוד שתי לשכות במזרח, אחד מימין השער המזרחי והיא לשכת פנחס המלביש ואחת משמאלו והיא לשכת עושי חבתין, וכן היתה עוד בצד הדרום מבחוץ מעט לשכה אחת והיא של בית אבטינס. וכבר ציירתי צורת המקדש והלשכות והעזרות בצורה כוללת הכל אלא שראיתי שהצורות משתבשות הרבה בדברים המבולבלים, וראיתי כי בהעתקות תשתבש הצורה כחולקת על מה שנכתב בספר ומתוך כך נמנעתי מלקבעה בספר והמשכיל יכול לצייר במעט עיון:
ונשלם הפרק ונשלמה המסכתא תהלה לאל. ומעתה נשלם מה שנראה לנו לכללו בעניני מסכת מדות תהלה לאל יבא אחריו מה שהנחנו שם מסדר מועד והוא המאמר במסכת שבת בעזרת הצור יתברך ובישועתו אמן ואמן סלה:
סוף הספר