מאירי על משנה מידות· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]
משנה מידות · פרק ד
משנה א
פרק רביעי בע”ה
וענינו בציור ההיכל, והוא שאמר פתחו של היכל גבהו עשרים אמה ורחבו עשר אמות וארבע דלתות היו לו שתים מבפנים ושתים מבחוץ שנאמר [יחזקאל מ”א כ”ג] ושתים דלתות להיכל, החיצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עביו של היכל ר”ל עובי כותליו פי’ שלא ישאר ממנו מגולה אלא אמה מכאן ואמה מכאן שהרי עביו של כותל שש אמות ורחב כל דלת חמש אמות, והפנימיות נפתחות לתוך הבית לכסות מה שאחורי הדלתות שהרי הם נקפלות בצדדין הפנימיים של כותל, ופי’ הטעם למה הוצרך מקום שאחורי הדלתות לכסות מפני שכל הבית טוח בזהב חוץ מאחורי הדלתות ומתוך כך הדלתות שהם מחופות של זהב מכסות אותו הקלוף שאחורי הדלתות וכן בצדדין, ור’ יהודה חולק לומר שהדלתות ארבעתן היו עומדות בפנים מן הפתח בחצי העובי, אלא שהפנימיות נפתחות לצד פנים והחיצוניות לצד חוץ והיו הדלתות נקפלות חצין על חצין כדלתי החנויות הגדולות, ונמצא שכל אחת אחר שנכפל חציה האחד על חציה השני לא היתה מתפשטת אלא שתי אמות [וחצי] ונמצאו הפנימיות מכסות בעובי הכותל הפנימי שתי אמות וחצי גם כן ונשאר חצי אמה מעובי הכותל מגולה מצד העובי הפנימי וכן מצד העובי החיצון וזהו שאמר חצי אמה מזוזה מכאן וחצי אמה מזוזה מכאן שנאמר [יחזקאל מ”א כ”ד] ושתים דלתות לדלתות כלומר שהדלת האחת היתה אחת כעין שתים כלומר ששתים היו אלא שהיו מחוברות בחליות, ומה שאמר כמין איצטרבי מזה היא צורה ידועה אצלם לא נתברר לנו פירושה, אלא שבלשון יוני קורין לכל דבר הפוך איצטרופו, ובבראשית רבה [פ’ ס”ו סי’ ה’] אמרו אך יצא יצא יעקב, כמין אצטרובי מטה, הדלתות היו נקפלות לאחוריהן עמד לו יעקב אחורי הדלת עד שנכנס עשו ויצא לו הה”ד אך יצא יצא יוצא ואינו יוצא,
משנה ב
(משנה ב' בהנוסח הרגיל) ואמר אחר כן ששני פשיפשין היה לו לשער הגדול שבעזרה והוא השער המזרח, ופי’ פשיפשין פתחים קטנים, אחד לימין השער בצפון העזרה ואחד לשמאל השער בדרום העזרה שבדרום לא נכנס בו אדם מעולם ועליו נאמר [יחזקאל מ”ד ב] השער הזה סגור יהיה וכ”ו, וכשהיה הממונה בא בשחרית בבית המוקד כמו שביארנו בתמיד [פ”ג מ”ב] נוטל את המפתח ופותח את הפשיפש ונכנס לתא והוא שאחר כותל ההיכל היו הרבה כותלים והאוירים שבין אותם הכותלים נקראים תאים, ופשיפש זה פתוח לתא הפנימי הסמוך לכותל ההיכל ונכנס לו מן הפשיפש לאותו התא ונכנס מאותו התא להיכל בפתח שממנו להיכל ופותח השער הגדול מבפנים כמו שהתבאר, ור’ יהודה אומר שבתוך עביו של כותל היה מהלך כלומר במגרעות שבכותל שהיתה אותה המגרעת רחבה בכדי הלוך והולך בה עד שנמצא עומד בין שני שערים זה לפנים מזה שהמגרעת כלו באמצען של אותם שני השערים והוא נכנם באותו חלל שבין שני השערים והופך פנין לחיצונה ופותחה מבפנים וחוזר והופך פניו לפנימית ופותחה מבחוץ שהמנעולים היו עשויים בזו בדרך זה ובזו בדרך זה,
משנה ג
(משנה ג' בהנוסח הרגיל) ואמר אחר כן ששלשים ושמנה תאים היו שם ט”ו בצפון וט”ו בדרום ושמנה במערב והוא שששה כותלים זה מרוחק מזה קצת היו חוץ לכותל ההיכל לצד צפון ונמצא ביניהם חמש אוירים עם האויר שבין כותל ההיכל לכותל התא הפנימי וכל אותם האוירים נקראים תאים והיו על אותן אוירים [חמשה דיוטיות ועל אותן החמשה היו עוד חמשה דיוטיות] שהם ט”ו וכן בדרום, ובמערב היו שלשה כותלים חוץ לכותל ההיכל וביניהם שלש אוירים, והיו שלשה דיוטות על אותם שלשה והרי ששה אוירים ואחר כך היו שני דיוטות על אותן השלשה עשויות כעין אחת והרי שמנה אוירים ונמצאו בין כלם שלשים וחמשה אוירים והם הנקראים תאים בכלל אלא שיש מהם שעל שם אי זו פעולה היה להם שם לווי והשאר היו קרויים תאים בסתם, ואותם שהיה להם שם לווי הוא שהחיצונה מהם היה אותו כותל נמשך עד האולם והוא הנקרא בית החילפות ושני לו נקרא כותל מסבה וכן השלישי והשנים הנשארים נקראים תא סתם וזהו בצפון, ובדרום היתה החיצונה הנמשכת גם כן עד האולם קרויה גם כן בית החילפות ושני לו תא סתם בלא שם לווי שלישי לו בית הורדת המים והשאר קרויין תא סתם, וכלם חוץ מן החיצוניים לא היו נמשכים אלא כשיעור ההיכל, ואמר אחר כן ששלשה פתחים היו לכל אחד מן התאים אחד לימין ואחד לשמאל ואחד לתא שעל גביו, ובקרן מזרחית צפונית פי’ בתא שבדיוטא האמצעית שעל גבי המסבה היו חמשה פתחים אחד לתא מן הימין ולא היה פתח לתא מן השמאל כלל אלא אחד לתא שעל גביו והרי שנים ואחד למסבה ואחד לפשיפש פי’ לתא שבו הפשיפש הצפוני שבו נכנסין להיכל וזהו הפתח שהיה בצפון התא שבו נכנסין להיכל ואחד להיכל ומה שגורסין בקצת ספרים בזו ואחד לתא מן השמאל שבוש הוא שאם כן ששה פתחים היו.
משנה ד
(משנה ד' בהנוסח הרגיל) ואמר אחר כן התחתונה חמש וכ”ו והוא שיציעים היו מקיפין את הבית מסביב חוץ לכותל המסבה ואמר שהיציע התחתונה חמש ועל גבה יוצא רובד שש, והאמצעית שש ורבד שעל גבה שבע, העליונה שבע ולא היה רוכב על גבו כלל ושלש יציעות אלו היו מקיפות את הבית משלש רוחותיו מחוץ לכותל המסבה,
משנה ה
(משנה ה' בהנוסח הרגיל) ואמר שמסבה היתה עולה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית שבה היו עולים לגגות התאים כיצד היה עולה במסבה ופניו למערב הולך אל פני כל הצפון עד שמגיע למערב וכשהגיע למערב הפך פניו לדרום והולך כל פני המערב עד שמגיע לדרום וכשהגיע לדרום הופך פניו למזרח ומהלך קצת בדרום עד שמגיע לפתת העליה שפתחה של עליה היה פתוח לדרום ובפתחה של עליה היו שני כלונסות של ארז שבהן היו עולין לגגה של עליה ועליה זו היתה על ההיכל ובית קדשי הקדשים וראשי פשיפשין היו בעליה זו שמבדילים בין גג הקדש לגג קדש הקדשים ולול ר”ל פתח קטן היה פתוח בעליה לבית קדשי הקדשים שמשלשלים בהם את האומנים בתיבות כשהן צריכים לתקן שום דבר כדי שלא יזונו עיניהם מבית קדשי הקדשים כמו שביארנו בפרק כל שעה [פסחים כ”ו א ד”ה האומנים], ומכל מקום כל שאי אפשר בתיבות מכניסין אותם דרך פתחים, וכן משתדלים שיעשה על ידי כהן כשר ואם אי אפשר עושין כמה שאפשר, והוא שאמרו בתוספת כלים [פ”א ה”ט] הכל נכנסין לבנות ולתקן ולהוציא את הטומאה, מצוה בכהנים אם אין כהנים יכנסו לויים ואם אין לויים יכנסו ישראל, (ישראל) מצוה בטהורים אם אין טהורים יכנסו טמאים ומצוה בתמימים אם אין תמימים יכנסו בעלי מומים, ומצוה שיכנסו בתיבות אם אין תיבות יכנסו דרך פתחים.
משנה ו
(משנה ו' בהנוסח הרגיל) המשנה השניה ההיכל היה מאה אמה על מאה אמה ברום מאה אמה וכיצד היה רומו מתפרנס האוטם שש אמות כלומר שבנו תחלה גובה שש אמות אטום וסתום בלא שום חלל בגוף הקרקע להיות לו יסוד להעמיד עליו הכותלים, וגבהו ר”ל גובה הכותלים ארבעים אמה, ואמה כיור פי’ רום הציורין והכיורים שהיו עושין בתקרה בשטח תחתון שלה הנראה מן ההיכל, אמתים בית דילפא והוא בנין חזק שיכיל את המים מן התקרה העתידה לבא עליו דרך נקבים ותשפך ממנה מחוץ, ועליה עובי תקרה בגובה אמה ומעזיבה בגובה אמה הרי נ”א אמה, ואחר כך בנו עליה שגובה כותליה ארבעים אמה וכן יש בה אמה כיור גם כן ואמתים בית דילפא ואמה תקרה ואמה מעזיבה והרי מ"ה ונ"א שבידך הרי צ"ו וגובה המעקה שלש אמות ואמה כלה עורב ר"ל כעין שפודין של ברזל חדים מאד בראשיהם על גבי המעקה שלא ינוחו שם העורבים והרי מאה אמה, ולדעת ר’ יהודה לא היה שם כלה עורב אלא שהיה המעקה גבוה ארבע אמות, והלכה כתנא קמא, והרי פרנסת את גבהו ואתה צריך עכשו לפרנס את ארכו והוא מאה אמה שמן המזרח למערב,
משנה ז
(משנה ז' בהנוסח הרגיל) ואמר על זה שרוחב כותל האולם חמש אמות והאולם אחת עשרה וכותל ההיכל המזרחי שבו השער שש אמות ואורך ההיכל ארבעים אמה הרי ס"ב, ואמה טרקסין והוא מקום שבין שתי הפרכות המבדילות בין הקדש ובין קדש הקדשים ועשרים אמה של בית קדשי הקדשים והרי כ"א וס"ב שבידך הרי פ"ג וכותל ההיכל המערבי שש והתא שאחריו שש וכותל התא חמש שהרי ארבעה כותלים היו שם זה לפנים מזה עם כותל ההיכל המערבי וביניהם שלשה מקומות פנויים ובין כותל מערבי החיצון לכותל שלפנים הימנו חמש אמות ובין כותל שני לשלישי שש אמות ובין שלישי לרביעי שש אמות, ומדות אלו הם בין עובי הכותלים ובין המקום הפנוי שבין שני הכותלים והרי בין שלשתם י"ז ופ"ג שבידך הרי מאה, ועדין אתה צריך לפרנס את רחבו והוא חשבון הק’ אמה שבין הצפון לדרום ואמר שכותל המסבה חמש והמסבה שלש כותל התא חמש והתא שש כותל ההיכל שש הרי כ"ה ותוכו עשרים אמה הרי מ"ה וכותל ההיכל שש והתא שש וכותל התא חמש ובית הורדת המים שלש והכותל חמש אמות הרי כ"ה ומה שבידך הרי שבעים והאולם עודף עליו חמש עשרה לצפון וחמש עשרה לדרום והוא נקרא בית החילפות ששם גונזין את הסכינים והרי מאה, ויש לך לפרנסו בדרך אחרת נוחה יותר מלשון המשנה על הדרך שמנאוה גדולי המחברים [רמב"ם הלכות בית הבחירה פ"ד ה"ה] והוא שעובי כותל האולם חמש אמות ומכותל האולם עד כותל הקדש עשר אמות וכותלי הקדש ששה כותלים זה לפנים מזה וביניהם חמש מקומות פנויים, בין חיצון לשני חמש אמות, בין שני לשלישי שלש אמות, בין שלישי לרביעי חמש, בין רביעי לחמשי שש, בין חמשי לכותל פנימי שש הרי ארבעים וכן מצד האחד שכנגדו הרי שמנים ורחב הבית מבפנים עשרים הרי מאה, וההיכל היה רחב מלפניו וצר מאחריו ועל זה נקרא אריאל: