אור ברסלב
מאירי על משנה מידות משנה מידות › פרק ב

מאירי על משנה מידות· רבנו מנחם לבית מאיר [המאירי]

משנה מידות · פרק ב

פרק א

משנה א

הפרק השני בע”ה

והוא נמשך לסדר תכונת הבית, ואמר שהר הבית והוא הר המוריה והוא ההר שהעזרה בתוכו והוא כלו מוקף חומה סביב ההר במישור שלפניו ורחבה גדולה היתה בין החומה להר, ואמר על הר זה שהיה כלו חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, רבו מן הדרום כלומר שהמקום הפנוי שמצד הדרום גדול יותר מן המקום הפנוי של שאר הרוחות, ושני לו לענין זה המזרח ושלישי לו לענין זה הצפון ומיעוטו מן המערב ונמצא שהרוחק שבין חומת הר הבית והעזרה לצד דרום גדול מן הרוחק שביניהם מצד המזרח ורוחק שביניהם מצד המזרח גדול מן הרוחק שביניהם [מצד הצפון ורוחק שביניהם מצד צפון גדול מן הרוחק שביניהם] מצד המערב ומקום שהיה רוב מדתו שם היה רוב תשמישו

משנה ב

(משנה ב' בהנוסח הרגיל) כל הנכנסין להר הבית וכ”ו פי’ כבר ביארנו שכל ההר היה מוקף חומה ושערים בכל צדדיו כמו שבארנו בפרק ראשון, ואמר שכל הנכנסים בהר הבית באי זה שער שיהיה נכנסין דרך ימין כלומר שאם נכנס מצד המזרחיי שהוא השער הגדול הולך לו לצד שער הטדי שהוא בצפון וכן בכל צד שיכנס בו, חוץ ממי שארעו אי זה דבר כגון שחס ושלום נתנדה, וצריך להרחיק עצמו או אירעו אבל ואינו מתערב עם השמחים ומתוך כך היה מקיף לשמאל וכשרואין בו כך האחרים שואלין מה לך מקיף לשמאל ואם הוא משיב שאני אבל אף הם משיבים השוכן בבית הזה ינחמך ואם משיב שאני מנודה אף הם משיבים השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך דברי ר’ מאיר ואמר לו ר’ יוסי אם כן עשיתו כאלו עברו עליו את הדין כלומר שעשו לו שלא כהוגן אלא כך אומרים לו השוכן בבית הוה יתן בלבך לשמוע דברי חביריך ויקרבוך וכן הלכה:

משנה ג

(משנה ג' בהנוסח הרגיל) המשנה השניה לפנים ממנה סורג כלומר לפנים מחומת הר הבית הקף אחר כעין שבכה נקרא סורג בגובה עשרה טפחים ושלש עשרה פרצות היו שם שפרצום מלכי יון וחזרו וגדרום וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחואות ר”ל שכל שיהא האדם מגיע באחת מאותם הפרצות ישתחוה ויודה על כריתת מלכות יון לפנים ממנו ר”ל לפנים מן הסורג הקף אחר הנקרא חיל והם כותלים בגובה עשר אמות והוא היה ברגלי ההר עד שכל לפנים מן החיל אין שום מהלך אלא דרך מעלה ההר בשפוע והבנינים שבו עולים לפי מעלה ההר ונמצאו הבנינים כל שלפנים מחברו גבוה מחבירו וזה שאמר ושתים עשרה מעלות היו שם פירושו הוא שלפנים מן החיל מיד היתה עזרת נשים והיו בתחלת מעלה ההר שנים עשר מעלות שבהם עולים לעזרת נשים רום כל מעלה חצי אמה ושולחה חצי אמה ומשם ואילך היה כל קרקע עזרה זו שוה ונמצא קרקע עזרת נשים גבוה מעל קרקע החיל שש אמות, ואמר אחר כן דרך כלל שכל המעלות שהיו במקדש בשעור זה ר”ל רומן חצי אמה וארכן חצי אמה ונראה שאין גורסין בה חוץ משל אולם שאף של אולם כן כמו שיתבאר [לקמן פ”ג מ”ב].

ונתגלגל אחר כן לבאר שכל הפתתים שהיו שם גבהם עשרים אמה ורחבן עשר אמות חוץ משל אולם שהיה גבהו ארבעים ורחבו עשרים, וכן שכל הפתחים היו להם דלתות חוץ משל אולם שלא היו בה דלתות, וכן שכל השערים שהיו שם היו להם שקופות והוא משקוף העליון שהדלת נוקש עליו חוץ משער טדי שהיו שתי אבנים מוטות זו עם זו כמין צריף ושכל השערים שהיו שם נשתנו להיות של זהב חוץ משערי ניקנור והוא השער המזרחי שבעזרה שלא נשתנה מפני שנעשה בהם נס כמו שביארנו בשלישי של יומא [ל”ח א] ויש אומרים מפני שנחשתן מצהיב כלומר מבהיק מאד כאלו היה של זהב:

משנה ד

(משנה ד' בהנוסח הרגיל) המשנה השלישית כל הכותלים שהיו במקדש היו גבוהים כלומר כפי רצונם אפילו מאה אמה חוץ מכותל המזרחי שהיו עושים אותו נמוך מפני שכבר ביארנו שהבנינים כלם היה כל שמלפנים מן חבירו גבוה הימנו, וכן ביארנו שגובה קרקע עזרת נשים גבוה על קרקע החיל שש אמות ועזרת ישראל היתה לפנים ממנה וחמש עשרה מעלות היו בשטח קרקע עזרת נשים שבהן עולין לעזרת ישראל ונמצא קרקע עזרת ישראל גבוה על של חיל י”ג אמות ומחצה, ובסוף עזרה זו מעלה בגובה אמה על פני כל פתח עזרת כהנים ובה הדוכן ללויים וש בה עוד שלש מעלות כל אחת ברום חצי אמה לעלות מהם לעזרת כהנים ונמצא גובה קרקע עזרת כהנים על של חיל י”ו אמה ולפנים ממנה המזבח וריוח שבין מזבח לאולם שהוא עשרים ושתים אלא שכל זה ר”ל עזרת כהנים וקו התחתון של מזבח החיצון שארכו שלשים ושתים וכן עשרים ושתים שממנו לאולם על שיעור אחד שטוח שוה, ובסוף אותם עשרים ושתים יש י”ב מעלות כל אחת ברום חצי אמה לעלות בהם לאולם ולהיכל ונמצאו קרקע האולם וההיכל גבוהים על של חיל כ”ב אמות וגובה שער המזרחי של כותל החומה אינו אלא בגובה עשרים, ונמצא שהמעיין מצד פתח החומה דרך הפתחים אעפ”י שכל הפתחים היו מכוונים כנגד שער המזרחי אינו רואה קרקע ההיכל שהרי קרקע ההיכל גבוה על קו העליון שלפתח החומה שתי אמות ומתוך כך היו עושין כותל החומה על הפתח נמוך כדי שיהא הכהן השורף את הפרה העומד בהר המשחה שהוא מקום שריפתה והוא לצד מורח ירושלם עומד ורואה דרך כותל שעל פתח החומה את קרקע ההיכל ויהא מזה כנגדו וכדכתיב [במדבר י”ט ד] והזה אל נכח פני אהל מועד, וכבר ביארנו זה בראשון של יומא [ט”ז א]:

משנה ה

(משנה ה' בהנוסח הרגיל) המשנה הרביעית עזרת נשים וכ”ו פי’ עכשו בא לבאר תכונת הבנינים שבמעלה ההר ואמר שהראשון שבהם לפנים מן החיל עזרת נשים, ואמר שהיתה מרובעת מאה ושלשים וחמש ארך על מאה ושלשים וחמש רחב, וארבע לשכות היו בארבע מקצועותיה ולא היו מקורות וכך הם עתידים לבנות שנאמר ביחזקאל [מ”ו כ”א כ”ב] ויוציאני אל החצר החיצונה ויעבירני על ארבע מקצועי החצר והנה החצר במקצוע החצר ובארבע מקצועי החצר חצרות קטורות ואין קטורות אלא שאין מקורות כלומר שפירוש קטורות הוא שמעלות עשן וזה היה מפני שאין להם תקרה ומה היו לשכות אלו משמשות דרומית מזרחית לשכת הנזירים ששם מבשלין את שלמיהם שהיו טעונין לבשלם במקום קדש מצד הזרע בשלה הניתנת מהם לכהנים ומגלחין את שערן ומשלחין תחת הדוד בשבל שישרף, מזרחית צפונית לשכת דיר העצים ששם כהנים בעלי מומים מתליעין בעצים ר”ל שמבקרין בהם אם יש בהם תולעת שכל עץ שנמצא בו תולעת פסול למזבח מפני שהתולעת דבר משוקץ ואין ראוי לישרף על המזבח, צפונית מערבית לשכת מצורעים ר”ל שבשמיני לטהרתם טובלים שם [להכניס] ידיהם [שהם צריכין להכניסם] מצד הבהרות, ואעפ”י שכבר טבלו וטהרו, שכל הנכנס לעזרה אפילו טהור טעון טבילה [יומא ל’ ב’], מערבית דרומית אמר ר’ אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת ואמר אבא שאול שם היו נותנין יין ושמן לנסכים ולמנחות ונקראת לשכת בית שמניה, וחלקה היתה בראשונה ר”ל פרוצה בלא כותל מקיפה מארבע רוחותיה אלא שעומדת על גבי עמודים והקיפוה כצוצטרא והיא מחיצה כעין שבכה מפני שהיו מתכנסות בה הנשים לראות שמחת בית השואבה שהאנשים עושים בעזרה וכדי שלא יתערבו נשים באנשים הקיפוה במחיצות אלו, וחמש עשרה מעלות עולות מעזרה זו לעזרת ישראל כנגד חמש עשרה מעלות שבספר תהילים שעליהם היו הלויים אומרין בשיר ולא הין תרוטות ר”ל מסודרות ומשוכות על רוחב אחד כשאר המעלות אלא מוקפות כחצי גורן שהתחתונה קצרה והשניה עודפת לה משני קצותיה וכן שלישית לשניה וכלם על סדר זה עד שכשהיו כלם מסודרות בסדר זה היתה צורתם דומה להקף של חצי גורן,

משנה ו

(משנה ו' בהנוסח הרגיל) ואמר אחר כן שלשכות היו תחת עזרת ישראל פתוחות לעזרת הנשים שהיתה נמוכה הימנה שבע אמות וחצי אמה שבהם היו הלויים נותנים כנורות ונבלים ומצלתים ושאר כלי השיר:

המשנה החמשית עזרת ישראל היתה ארך קל”ה אמות על רחב י”א פי’ קרא בכאן ארך הצד המתפשט יותר והוא מה שמן הצפון לדרום, וקרא רחכ הצד הקצר והוא מה שבין מזרח למערב ואמר שארך העזרה שהוא צד הרחב של כל העזרה ר”ל מצפון לדרום הוא קל”ה אמות ברוחב כל העזרה, אבל ארכה שהוא צר ארך כל העזרה אינה אלא י”א אמה, וכן עזרת הכהנים שלפנים הימנה בשיעור זה בעצמו, וראשי פסיפסין ר”ל בנין דק כעין שבכה מבדיל בין של ישראל לכהנים, ור’ אליעזר בן יעקב אומר שמעלה היתה שם ר”ל בסוף י”א אמה של עזרת ישראל היתה מעלה גבוהה אמה על פני כל הפתח של עזרת כהנים שבה דוכן ללויים וש בו שלש מעלות רום כל אחת חצי אמה ועולין מהם לעזרת כהנים ואף אמת הדוכן בתחום י”א אמה של כהנים ונמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה ואחר כך אמר שכל העזרה בכללה ר”ל מתחלת עזרת ישראל עד סוף י”א אמה אויר שאחורי הכפרת קפ”ז אמה על רחבן וזה הוא מקום מקדש סתם לדין טומאת מקדש וקדשיו וכבר ביארנו בכל אמות אלו כיצד הם מתפרנסות בראשון של יומא [ט”ז ב’], ואמר ששלש עשרה השתחואות היו שם כנגד שלש עשרה שערים, ומנה אותם השערים שהיו מהם בדרום לצד המערב ארבעה והם שער העליון ר”ל הסמוך למערב, שער הדלק ושער הבכורות שער המים ונקרא שער המים שבו מכניסין צלוחית של מים לנסוך המים בחג ור’ אליעזר בן יעקב אומר שבו המים מפכים ועתידים להיות יוצאים מתחת מפתן הבית וכנגדם בצפון לצד המערב ארבעה והם שער יכניה שער הקרבן שער הנשים שער השיר, ולמה נקרא שמה שער יכניה שבו יצא יכניה בגלותו הרי ח’, ושבמזרח שער ניקנור עם שני פסיפסין ר”ל פתחים קטנים שהיו לו אחד מימינו ואחד משמאלו הרי י”ג ושנים שבמערב ולא היה להם שם, וכבר ביארנו [תמיד פ”א מ”א] שזו אינה הלכה ולא היו שם אלא שבעה שערים, שלש בצפון ושלש בדרום ואחת במזרח, שלש בדרום שער המים שער הקרבן שער הדלק, בצפון שער בית המוקד שער הניצוץ שער הקרבן גם כן כמו שכתבנו, ובמזרח השער הגדול, והפשיפסין לא נמנו בכלל הפתחים:

תוכן העניינים

מאירי על משנה מידות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה