אור ברסלב
מאורי אש על פרשת עקב - אור חדש

מאורי אש· רבי מאיר איזנשטאט

על פרשת עקב - אור חדש

על פרשת עקב - כתנות אור

במס' ברכות דף כ' ע"א במתניתין נשים ועבדים וקטנים פטורים מק"ש ותפילין וחייבין בתפלה ובברכת המזון גמ' אמר רב אדא בר אהבא נשים חייבין בקידוש היום ד"ת ופריך הש"ס ואמאי מ"ע שהז"ג הוא ונשים פטורות אמר אביי מדרבנן א"ל רבא שתי תשובות בדבר חדא א"כ כל מ"ע שהז"ג לחייבוהו מדרבנן ועוד הא מד"ת קאמר אלא אמר רבא מה"ת חייבי' שנא' זכור ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה כו' א"ל רבינא לרבא נשים חייבות בבה"מ דאורייתא או דרבנן עכ"ל יש לדקדק למה לא קבעוהו הך בעי' תיכף על מתני' דקתני דחייבין בבה"מ ואינו ענין לבעי' זו להך מימרא דקידוש היום ותו י"ל למה בעי דוקא מרבא ואמרתי בקטנות דהנה רש"י ז"ל פי' במתני' דקטן היינו קטן שהגיע לחינוך ומקשים תוס' מהך דסוכה דאמרי' קטן היודע לדבר אביו מלמדו פ"ר של ק"ש ופי' התוס' דקטן דמתני' היינו שלא הגיע לחינוך וסיפא דקתני וחייבין לא קאי על קטנים ולכאורה י"ל ולומר כפירש"י דקטן דמתני' היינו שהגיע לחינוך וקושי' התוס' מהך דסוכה יש ליישב דהא דקתני במתני' פטורים מדאורייתא והא דתניא בסוכה אביו מלמדו פסוק ראשון זה בודאי רק מדרבנן כדי לחנכו במצות אך דזה ליתא דהא כייל במתני' דקתני קטנים בהדי' נשים ונשים בע"כ פטורין גם מדרבנן דא"ל דנשים נמי חייבות מדרבנן בק"ש (ויעויין במעדני י"ט) ודקתני במתני' פטורי' היינו מדאורייתא זה ליתא דהא ק"ש הוא ממ"ע שהז"ג היא א"כ א"ל דחייבוהו מדרבנן הדרא פירכת רבא א"כ כל מ"ע שהז"ג לחייבוהו אך כל זה לשיטת רבא אבל לאביי דמשני גבי קידוש היום מדרבנן ולא חש לפירכת רבא כאשר כתב מורי זקיני הגאון ז"ל במס' קידושין דלא הדר בי' אביי וא"כ ס"ל ע"כ דיש כח ביד חכמים לחייבו אף במ"ע שהז"ג א"כ ברווחא י"ל דמתני' מיירי מקטן שהגיע לחינוך ופטורי' דקתני היינו מדאורייתא ומדרבנן חייבי' גם בנשים וטעמא רבה אית ביה הואיל ואית בי' מלכות שמים ובהיות כן אין מקום לבעי' דרבינא אם נשים חייבות בבה"מ מדאורייתא או מדרבנן בע"כ מדאורייתא חייבין כיון דפטורי' דרישא היינו רק מדאורייתא אבל מדרבנן חייבי' א"כ מאי איכא בין פטורין דרישא ובין חייבין דסיפא אלא ע"כ דחייבין דסיפא פירושו אף מדאורייתא חייבין ולכך דייק רבינא דוקא לרבא דאיהו פריך על קידוש היום א"כ כל מ"ע שהז"ג לחייבוהו א"כ בע"כ פטורין דרישא בההכרח גמור אף מדרבנן פטורי' השתא שפיר י"ל דחייבין דסיפא היינו רק מדרבנן וק"ל ומדברינו האלה דאביי לא הדר משנויא דמשני מדרבנן סוטר' קושי' התוס' במס' קידושין דאי' שם דל"ה ע"ב מ"ע שהז"ג דפטורות מנ"ל גמר מתפילין מה תפילין נשים פטורות וכו' ופריך לילוף מהקהל ומשני משום דהוי מצות והקהל שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין ופריך הניחא למ"ד אין מלמדין אלא למ"ד מלמדין מאי איכא למימר ותו מצות עשה שלא הז"ג מנ"ל דחייבו' יליף ממור' ונילף מת"ת ומשני משום דהוי ת"ת ופ"ו ב' כתובים הניחא למ"ד אין מלמדין אלא למ"ד מלמדין מא"ל אמר רבא א"ק והיה לך לאות על ידכה ולזכרון בין עינך למען תהי' תורת ה' בפיך הוקשה כל התורה לתפילין מה תפילין מ"ע שהז"ג נשים פטורות אף כל מ"ע שהז"ג נשים פטורות ומדמצות עשה שהז"ג נ"פ ש"מ דשלא הז"ג נ"ח הניחא למ"ד תפילין מ"ע שהז"ג אלא למ"ד תפילין מ"ע שלא הז"ג מא"ל מאן שמעת לי' דאמר תפילין מ"ע שלא הז"ג ר"מ ור"מ ס"ל שני כתובים אין מלמדין ולר"י דאמר תפילין מ"ע שלהז"ג וב' כתובים מלמדין מא"ל אלא משום דהוי מצה והקהל ושמחה ג' כתובי' הבאי' כאחד וא"מ והקשו תוס' לאביי דאמר אשה בעלה משמחה ליכא ג' כתובים ותי' דקידוש היום ומצה והקהל הוי שלשה כתובים דנ"ח בקידוש היום ד"ת דכתיב זכור ושמור עכ"ל ולפמ"ש דאביי לא הדר משנוייא שסובר דנ"ח בקידוש היום מדרבנן הדרא קושי' התוס' לדוכתא לאביי גופא דאמר אשה בעלה משמחה ליכא שלשה כתובים ולכאורה י"ל קושי' התוס' בע"א דאי' בברכות דכ"ב אמר ר"י ספק קרא ק"ש ספק אינו קרא ק"ש אינו קורא ספק אמר אמת ויציב חוזר וקורא מ"ט ק"ש מדרבנן ואמת ויציב מדאורייתא מתיב ר' יוסף דכתיב בשכבך ובקומך א"ל אביי ההיא בד"ת כתיב עכ"ל יעויין בס' פ"י דאע"ג דכתיב בת"ת והגית בו יומם ולילה אין זה כי אם דברי קבלה יע"ש ולפ"ז קשה כיון לאביי הוי ת"ת מ"ע שהז"ג א"כ נילף מ"ע שהז"ג לחייב מפ"ו וא"ל דהוי ב' כתובים פ"ו עם ת"ת דהא ת"ת הוי מ"ע שהז"ג לאביי אך נ"ל דהתוס' מקשי' שם מאי פריך לילף מת"ת לפטור מ"ע שלהז"ג הא לקולא ולחומרא לחומרא מקשינן ותי' דטפי מסתברא להקיש לת"ת לפטור הואיל דמצוה יקרה וחביבה היא אפ"ה פטור ה"ה שכל מ"ע של הז"ג ע"ש ולפ"ז מתורץ דאי ת"ת הוי מ"ע שהז"ג שוב ל"ק לילף לפטור מ"ע שלא הז"ג מפ"ו משום די"ל כקושי' התוס' דלקולא ולחומרא לחומרא מקשינן וש"ס פריך שפיר נילוף מת"ת מאחר שהיא מצוה יקרה וחביבה משא"כ עתה דקיימינן דת"ת הוי מ"ע שהז"ג ולפי דרכנו בלא"ה ל"ק קושית התוס' לאביי דאמר אשה בעלה משמחה מנ"ל דמצות עשה שהז"ג נ"פ ז"א כיון דלאביי דת"ת הוי מ"ע שהז"ג ונשים פטורות טפי ה"ל למידק כל מ"ע שהז"ג נשים פטורות מת"ת כיון דמצוה יקרה היא מדנילוף ממצה והקהל לחיוב וק"ל: בשם כבוד אדוני אבי ומורי הרב ה"ה החריף והבקי כבוד מוהר"ר אלעזר זלה"ה:

בפסוק לאהבה את ה' אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו פירש"י וכי אפשר להדבק בו והלא אש אוכלה הוא אלא הדבק בת"ח ומעלה עליך כאלו דבקת בו עכ"ל ויש לתמוה תמי' גדולה דהא לעיל בפסוק כתיב את ה' אלהיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק ולמה לא פירש"י לעיל ובו תדבק בת"ח דהלא גם שם קשה קושיתם וכי אפשר להדבק בו ונראה לתרץ דהנה מדקדקים מפ"ת מנ"ל דקאי על ת"ח דלמא קאי על מצות דצריך לדבק במצות ומעלה עליך הכתוב וכו' ונראה ליישב ע"פ מה דאיתא בגמרא דפסחים דף כ"ב ע"ב שמעון העמסוני הי' דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פי' פירש"י דהי' פירש מכל אתין עד שבא ר"ע ודרש את ה' לרבות ת"ח והקשה הרי"ף למה לא פירש כשהגיע לואהבת את ה' וכו' או לפסוק כי אם ליראה את ה' דהם כתובים קודם הפסוק את ה' אלהיך תירא ותירץ הרי"ף דבאמת הי' דורש כל מקום שנאמר את ה' לרבות ת"ח דמורא רבך כמורא שמים וכן בואהבת כו' אבל כשהגיע לפסוק את ה' כו' אין לדרוש כן לפי שחזר הפסוק לומר אותו תעבוד ואם רבוי דאת ה' הוא ברבו הל"ל את ה' אלהיך תירא ותעבוד לפי שאדם חייב לירא מרבו ולעבדו כעבד והוי קאי את גם אותעבוד ומדכתיב אותו תעבוד ולא כתיב ותעבוד ש"מ דאת אינו רבוי את"ח כו' ולא מכל האתין הוה פירש ע"ש ברי"ף נמצא דאי הוה כתיב ותעבוד הוה קאי את גם אותעבוד והיה יכילנא למימר דקאי גם אותו תדבק דכתיב בוי"ו אבל השתא דכתיב אותו בלא וי"ו לא קאי את אואותו תעבוד ומכ"ש אובו תדבק דכתיב אחריו אבל התם דכתיב לאהבה את ה' אלהיך ולדבקה בו בוי"ו ויכילנא למימר דאת דכתיב התם קאי נמי אולדבקה בו והשתא שפיר שמעינן לי' לרש"י לדרוש ת"ח דהתם כתיב את וקאי נמי גם אולדבקה בו דלידבק בת"ח והשתא א"ש דלעיל מאת ה' אלהיך תירא אותו כו' ובו תדבק אין לדרוש דקאי על ת"ח דאת קאי גם אובו תדבק דהא כתיב בינתיים אותו תעבוד ואם את לא קאי אאותו תעבוד מכ"ש דלא קאי אובו תדבק דכתב לאחריו וע"כ צ"ל דבאמת לא קאי כ"א על המצות כנ"ל אבל כאן דכתיב ולדבקה בו בוי"ו יש לדרוש שפיר מיני' דקאי את"ח דאת קאי גם אולדבקה בו וק"ל:

ולפ"ז י"ל מה שנתקשה קמאי דקמאי במדרש פ' בשלח וז"ל ויאמינו בה' ובמשה עבדו אם במשה האמינו בה' לכ"ש ומה ת"ל במשה והוא תמוה גדולה אדרבה הכי הל"ל מת"ל בה' ומו"ח הגאון החסיד המפורסם בדורו מוהר"מ נר"ו כבר תירצו לאמיתו של תורה ה"ה כתובה על ספר הישר בספרו כתנות אור על התורה יהא רעוא שנזכה שיוציא במהרה לאורה ולפי דברינו הנ"ל יובן ג"כ המדרש הנ"ל דבאמת המדרש מקשה שני קושיות קושיא הראשונה אם במשה האמינו בה' לכ"ש ומת"ל בה' וקושי' השני' ומת"ל ובמשה דממילא נשמע זאת דהא הכ' כתיב ויראו העם את ה' ויאמינו בה' וקשה מה יש לדרוש הכא דכתיב את דלפני מי היו יראי' עוד כל העם דכתיב כאן העם ועכצ"ל דממשה היו יראי' עוד זאת קאי אמשה ולפ"ז יכילנ' לומר דאת קאי גם אויאמינו ונמצא גם אי לא הוה כתיב בה' ובמשה עבדו רק ויראו העם את ה' ויאמינו שפיר הוה נשמע דקאי על ה' ועל משה וק"ל ודפח"ח:

תוכן העניינים

מאורי אש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה