אור ברסלב
מאורי אש על פרשת משפטים - כתנות אור

מאורי אש· רבי מאיר איזנשטאט

על פרשת משפטים - כתנות אור

על פרשת יתרו - אור חדש

במדרש רבה ואלה המשפטים הה"ד לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך והמדרש הזה אומר דרשוני ונ"ל לומר דאמרי' ריש סנהדרין דף ו' ע"ב נגמר הדין אי אתה רשאי לבצוע וכל הבוצע הרי זה חוטא אלא יקוב הדין את ההר וכן משה הי' אומר יקוב הדין את ההר אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום וכו' ואיכא למידק אמר משה יקוב הדין את ההר ואהרן הי' אוהב שלום ורודף שלום ונ"ל לומר שהתוס' כתבו לפי' רש"י שכתב נגמור הדין שאמרו איש פלוני אתה זכאי ואיש פלוני אתה חייב וקשה מאי ביצוע שייך השתא אחר שנפסק הדין וי"ל שלא יטעו אותו לומר לו יראים אנו שמא טעינו בדין עכ"ל וכבר כתבנו בפ' יתרו שמשה הי' יודע הדין לאמתו שבא השכינה והודיע מי זכאי ומי חייב ולפ"ז לא שייך לגבי משה שמא טעה ולכך אמר יקוב הדין ההר אבל אהרן לא הי' לו מעלה זו ולכך בחר בפשרה וכתב בעל הטורים המשפטים ראשי תיבות הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט ולפ"ז דבר זה לא היה שייך אצל משה שאמר יקוב הדין את ההר אלא לגבי ישראל המצוה על הדיין שיעשה פשרה טרם יעשה משפט ולכך רמז לו הקב"ה ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ר"ל לפני ישראל הוא אזהרה שיעשו פשרה אבל לגבי דידך אסור לעשות פשרה אלא הדין יקוב את ההר והנה מצינו גבי שלמה שהי' רוצה לדון בלא עדות ובלא התראה שהי' יודע אמיתת הדין מי הוא זכאי ומי הוא חייב ולגבי דידי' הי' אסור לעשות פשרה לכך אמר לשלמה אלהים משפטיך למלך תן ר"ל משפט דוקא למלך שהי' אסור לעשות פשרה אבל צדקתך ר"ל משפט שיש בו צדקה ר"ל פשרה לבן מלך תן שהוא רשאי לעשות פשרה וצריך לדקדק ג"כ בפשרה כמ"ש צדק צדק תרדוף אחד לדין וא' לפשרה והתפלל שיתן ה' בלב בנו שלא להטות הפשרה ועי' בח"מ סי' י"ב וזה פי' המדרש ואלה המשפטי' שהדיין מצווה לעשות פשרה טרם יעשה דין וזה תשים לפניהם ר"ל לבני ישראל ולא לגבי משה לכך אמר הה"ד לשלמה אלהים משפטיך ר"ל שלגבי שלמה נמי הדין שהי' יודע להיכן נוטה ולא שייך לגבי' טעות ולכן אמר משפטיך למלך תן אבל צדקתך לבן מלך ר"ל פשרה שהוא רשאי לעשות פשרה וק"ל:

גמ' דב"ק דף פ' ע"א א"ר ישמעאל מבעלי בתים שבגליל עליון הי' בית אבא ומפני מה חרבו שהי' מרעין בחורשין ודנין דיני ממונות ביחיד ואע"פ שהי' חורשין סמוך לבתיהם שדה קטנה היתה ומעבירין דרך עלה ע"כ גמ' ואיכא למידק למה בחרו בשני דברים לרעות בחורשין ולדון דיני ממונות ביחיד. ונ"ל לומר דהני שני דברים מישך שייכי זה בזה דהא כתבו התוס' בד"ה אין מגדלין בהמה דקה אפי' בבית קאמר דלרעות אפי' בהמה גסה אסורה כדאמרי' בזה בורר דף כ"ה ע"ב רועה שאמרו אחד רועה בהמה דקה וא' בהמה גסה ואיכא למידק דהא שם בסנהדרין אי' עוד הוסיפו עליהן הרועין מעיקרא סבר אקראי בעלמא כיון דחזי דקא מכווני ושרי לכתחילה גזרו בהו רבנן וע"ז אמר רבא רועה שאמרו א' רועה בהמה דקה וא' רועה בהמה גסה א"כ קשה מנ"ל לומר הא דתנן בב"ק אין מגדלין בהמה דקה אפי' בבית קאמר דילמא לרעות והא דקתני בהמה דקה דילמא עדיין לא הוסיפו הרועים בימי רבי וגזרו על בהמה דקה לרעות וצ"ל דבימי רבי שסתם המשניות כבר הוסיפו הרועים דהא התם בסנהדרין פריך על הא דאמר רבא רועה שאמרו אחד רועה בהמה דקה וא' בהמה גסה מי אמר הכי והאמר רבא רועה בהמה דקה בארץ ישראל פסולין בח"ל כשרים רועה בהמה גסה אפי' בא"י כשרים ומשני ההיא במגדלי איתמר ופרש"י מגדלי בהמה דקה דעביד' דשמטי ורהטא לתוך השדות אבל גסה לא משתמטא ואפשר לנוטרה אבל רועה אפי' בהמה גסה פסולה שנכנס בשדה של אחרים וקאמר שם ה"נ מסתברא דרועה בהמה גסה פסול דקתני במתניתין נאמנים עלי שלשה רועי בקר מאי לאו לעדות ומשני לא לדינא דיקא נמי דקתני שלשה רועי בקר ואי לעדות שלשה ל"ל ופריך ואלא מאי לדינא מאי אריא שלשה רועי בקר כל בי' תלתא דלא גמירי דינא נמי ומשני ה"ק אפי' הני דלא שכיחי בישוב ואיכא למידק הא דדחי אלא מאי לדינא מאי איריא שלשה רועי בקר מ"מ אי לעדות נמי קשיא שלשה ל"ל אע"כ צריכין אנו לומר דהא דמשני לא לדינא ר"ל לדינא לבד ולא לעדות דלעדות אין צריך קבלה דרועי בקר כשרים לעדות ודחי הש"ס דלדינא נמי קשה למה נקט במתני' רועי בקר אע"כ דכולל שניהם בין לדין ובין לעדות ורועי בקר נקיט משום עדות ושלשה נקט משום דיינים א"כ מוכח שפיר דרועי בקר פסולים לעדות ודחי הש"ס לעולם לדינא ולא לעדות ורבותא קאמר רועי בקר דלא שכיחי בישוב וא"כ אי מיירי מתני' נאמנים עלי שלשה רועי בקר גם בעדות מוכח להדיא דרועה בקר פסולים לעדות וא"כ יפה הוכיחו תוס' דע"כ הא דקתני בב"ק אין מגדלין בהמה דקה אפי' בבית קאמר דלרעות אפי' בהמה גסה אסורה אבל לבתר דמשני הש"ס ה"ק אפי' הני דלא שכיחי בישוב א"כ י"ל דלא קאי על עדות כלל ורועה בקר כשרים לעדות ואין צריך קבלה לענין עדות וא"כ י"ל הא דתניא במתניתין אין מגדלין בהמה דקה לרעות מיירי דבהמה גסה עדיין לא גזרו אבל בבית אפי' בהמה דקה מותר:

ובריש סנהדרין אמרי' אי סבר עירוב פרשיות אפי' מומחין נמי בעינן ואי סבר אין עירוב פרשיות אפי' חד נמי וקאמר שם רב אחאי ברי' דרב איקא מדאורייתא חד נמי כשר דכתיב בצדק תשפוט עמיתך ולמה אמרו בשלשה משום יושבי קרנות ופרש"י שאינן בקיאין בדינא ופריך אטו בתלתא לית ביה יושבי קרנות ומשני תלתא א"א דלית בי' חד דלא גמר ופרש"י שלא שמע דיני ממונות מחכמים ולפ"ז אי אמרי' חד נמי כשר ואינו צריך מומחה אלא דגמר קצת דינא שפיר משני הש"ס דלעולם לדינא מיירי מתני' והא דנקט שלשה רועי בקר דאפי' הני דלא שכיחי בישוב ולא ראו ולא שמעו עסקי דין אפ"ה כיון שקיבלו עליהם לא מצי חזר אבל למ"ד דבעינן שלשה מה"ת ובעינן מומחים דעירוב פרשיות כתיב כאן א"כ אין כאן חידוש בשלשה רועי בקר אפי' תלתא דלא גמירי דינא כיון דמה"ת פסולים דבעינן מומחין ואפ"ה מהני קיבלו עליהם א"כ ה"ה רועי בקר וצריכין אנו לומר הא דתני שלשה משום דיינים ורועי בקר משום עדות ש"מ בלא קבלה רועי בקר פסולים לעדות וע"כ הא דתנן אין מגדלין בהמה דקה אפי' בבית דלרעות אפי' בהמה גסה אסורה ולפ"ז דהני בב' בגליל העליון סברי דמה"ת חד נמי כשר לדיני ממונות ולא אמרו ג' אלא משום יושבי קרנות א"כ שפיר משני הש"ס דאפי' הני דלא שכיחי בישוב ולעולם לא איירי נאמנים עלי שלשה רועי בקר בעדות דרועה בהמה גסה כשר וא"כ י"ל הא דקתני אין מגדלין בהמה דקה בא"י לרעות אבל בבית מותר ולכך הי' מגדלין ומרעין בחורשין דבחורשין ליכא איסורא אבל אי הי' סבירי להו דאסור לדון יחידי דתלתא בעינן מה"ת ומומחין דעירוב פרשיות כתיב כאן א"כ הקושי' במקומו עומדת למה נקיט ג' רועי בקר אע"כ דקאי בין לדין ובין לעדות ש"מ דרועי בקר פסולים לעדות וע"כ אין מגדלין בהמה דקה אפי' בבית הי' אסורים לגדל אבל הם לא למדו כך אלא דסבירי להו דמותר לדון ביחידי ושפיר משני הש"ס דלא מיבעי' הני דלא שכיחי בישוב ולא מיירי כלל נאמנים עלי ג' רועי בקר בעדות דרועי בקר כשר לעדות וא"כ אין מגדלין בהמה דקה מיירי לרעות משום דרועי בהמה גסה מותר ולכך לגדל בהמה דקה בבית נמי מותר ולכך הי' מגדלין בהמה דקה ומרעין בחורשין וק"ל: בפסוק אם כסף תלוה את עמי את העני עמך ונ"ל לפרש דאי' בפ' במה אשה דף ס"ג א"ר אבא א' רשב"ל גדול המלוה יותר מן העושה צדקה ופרש"י לפי שאין העני בוש בדבר והנה גבי צדקה יניק' מצותו שאינו יודע ממי קיבל והוא אינו יודע למי נותן וזה פי' הפסוק אם כסף תלוה את עמי את העני מעמך ר"ל יכול העני להיות עמך שאינו בוש מלהלות ממך אבל אם נותן לו דרך צדקה אז המצוה שלא יהי' עמך שהמצוה שאין אתה יודע למי אתה נותן והוא אינו יודע ממי הוא מקבל ועוד אמרתי רמז דאמרו חז"ל מלוה ה' חונן דל למי שנותן צדקה לעני הקב"ה מלוה שלו וזה מרומז בפסוק אם כסף תלוה את עמי ר"ל שאין אתה מלוה לי אלא את עמי אז תוכל העני להיות עמך שאינו בוש אבל אם אתה מלוה לי שאתה נותן בדרך צדקה וכתיב מלוה ה' חונן דל אז לא יהי' העני עמך וק"ל ושמעתי שכוונתי לדעת הגאון מוהר"ר שמעון מפראג ושמחתי כעל כל הון שהייתי בר מזלו בזה: בפרק שני דייני גזירות מאי שוחד שהוא חד ונדחקו המפרשים מאי לשון חד ול"נ דאיתא בזוהר פ' משפטים דף קי"ז ע"ב בהקב"ה כתיב אשר לא ישא פנים ול"א יק"ח שוח"ד סופי תיבות אחד הכי צריך הדיין למהוי בגוונא דאחד דאיהו ה' אחד כו' נמצא למי שלוקח שוחד אינו אחד וחסר ממנו האל"ף מן אחד ונשאר חד דבהקב"ה כתיב ולא מקח שוחד הוא אחד אבל הוא לוקח שוחד חסר לו האל"ף ונשאר חד וק"ל:

תוכן העניינים

מאורי אש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה