אור ברסלב
מאורי אש על פרשת כי תשא - כתנות אור

מאורי אש· רבי מאיר איזנשטאט

על פרשת כי תשא - כתנות אור

על פרשת תצוה - אור חדש

וידבר ה' אל משה לאמר כי תשא את ראש בני ישראל וגו' עיין בפרש"י וכאן איכא למידק טובא הלא פשטא דקרא כתיב ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל ונתת אותו על עבודת אוהל מועד משמע שבכסף הכפורים עשה אדנים ומשכן וע"ז כתיב לכפר על נפשותיכם משמע אותו כסף שעשה מהן אדנים בא לכפר: ועוד איכא למידק בקרא דכתיב ולקחת אותו משמע שצוה הקב"ה למשה שיקח עבור ישראל וא"כ הי' לו לומר לכפר על נפשותם מאי נפשותיכם. ונ"ל לומר דלכך נאמר תרומת ה' ג' פעמים משום דישראל הוצרכו ג' פעמים לכפרה אחד בדור ההוא וא' בדורו של דוד וא' בדורו של מרדכי ואסתר בימי דוד כתיב ויתן ה' דבר בישראל מהבוקר עד עת מועד ויאמר למלאך המשחית בעם רב ובהשחית ה' ראה וינחם ודרשו רז"ל בסוף פ' הרואה מאי ראה כסף הכפורים שנאמר ולקחת את כסף הכפורים ופרש"י ועכשיו הוצרכו לכפרה כסף הכפורים שנתנו קודם לכן ניצלו באותו זכות והשנית בימי המן דאי' בפ"ק דמגילה דף י"ב אמר ר"ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקלי' לשקליו ולכאורה איכא למידק מאיזה טעם נצלו בזכות שקלים ששקלו במדבר באותו עת שביקש המן לשקול ונ"ל לומר לאחר שנדקדק בדברי ר"ל למה אמרו בזה הלשון גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' עולם הוי ליה למימר גלוי וידוע לפני הקב"ה אלא נ"ל לומר מילתא בטעמא דכסף הכפורים שעשה מהם אדנים הי' כפרה גדולה לישראל משום דאי' בפ' ד' מיתות שאיוו ישראל לאלהות הרבה ורש"י פי' בפ' ויגש עשו שש נפשות היה לו והכתוב קראו אותן נפשות ביתו לשון רבים לפי שהי' עובדין לאלהות הרבה אבל ביעקב כתיב שבעים נפש לפי שהי' עובדין לאל אחד הרי לפנינו כשישראל עובדין לאל אחד קוראן אותו הכתוב נפש אחד אבל כשעובדין לאלהות הרבה ראוי לקרותן נפשות בלשון רבים ובכסף כפורים שעשו מהן אדנים תקנו מה שקילקלו משום דאי' במקובלים דמאה אדנים הם בסוד אחדות יו"ד ספירות וכל ספירה כלולה מעשר וזה סוד מאה ברכות שחייב אדם לברך בכל יום לעשות אחדות אחד עיי' בשערי אורה סי' א' דף ז' ע"א וגם ע"פ הפשוט עולם כולה לא נברא אלא בשביל ישראל וכשעשו את העגל נתחייבו כליה והיה בדין שיחרב העולם דאין עולם מתקיים אלא בשביל ישראל כדאי' בפ"ק דתענית כשם שא"א לעולם בלא רוחות כך א"א לעולם בלא ישראל נמצא הישראל הם היסוד של עולם ואי' במדרש שגם המשכן הי' כנגד העולם והאדנים הם יסוד של משכן כי בלא אדנים א"א המשכן להתקיים ולכך כסף הכפורים עשו אדנים והי' התיקון מה שרצו לקלקל ולהרוס העולם וע"י כסף הכפורים עשו אדנים ונתקן העולם וישראל נתחייבו כליה ומשה התפלל עליהם והשיבו הקב"ה וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם ופירש"י עתה שמעתי אליך מלכלותם יחד ותמיד כשאפקוד עליהם עונותיהם ופקדתי עליהם מעט מן העון הזה. ולכאורה איכא למידק מה דאי' בברכות בפ' אין עומדין אמרו ישראל שמא לא תשכח לי מעשה עגל אמר להם גם אלה תשכחנה אמרו ישראל שמא תשכח לי מעשה סיני אמר להם גם אנכי לא אשכחך ולפ"ז מאחר שהבטיח הקב"ה שישכח מעשה עגל איך אמר ביום פקדי ופקדתי וע"כ צריכין אנו לומר דהא הבטיח הקב"ה לשכוח מעשה עגל היינו שלא יעשה אותם כליה לגמרי אבל לפקוד קצת מעון הוא פוקד עליהם אך צריכין אנו להבין מה שאמרו ישראל שמא ישכח לי מעשה סיני איכא לתמוה מהי תיתי שישכח מעשה סיני אלא נראה דאיתא במדרש שאמרו א"ה אומה ששמעו אנכי ולא יהי' לך ואח"כ עשו את העגל כלום תקנה יש להם. ולכאורה איכא למידק וכי בשביל ששמעו אנכי ולא יהי' כלום יש לך תקנה הלא ע"ז אחד מז' מצות מבני נח א"כ אף אם לא שמעו נמי אסור לעבוד ע"א אלא נראה משום דכתב הרמב"ם דטענות עובדי כוכבים ומזלות דהקב"ה עזב את הארץ ונתן כח למזלות לנהוג והקב"ה מרוב גבהתו וגדול אין משגיח על העולם התחתון וישראל ששמעו אנכי ולא יהי' שם נאמר בפירוש לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים כו' הרי להדיא אסרה התורה המזלות אשר בשמים וישראל שעשו העגל הי' כוונתם לעבוד למזל שור כדאי' במפרשי' ולכך אמרו אומה ששמעו אנכי ולא יהי' לך ונאסר שם בפירוש עבודות כו"מ א"ה ועשו את העגל כלום תקנה יש להם שאין להם תירוץ כלל כמ"ש הרמב"ם ולכך אמרו ישראל שהשיב להם הקב"ה גם אלה תשכחנה שלא יזכור מעשה עגל אמרו שמא ישכח לי מעשה סיני שע"י מעשה סיני נתעורר חטא העגל שאין להם תירוץ שעבדו למזל שור שהרי בפי' נאסר להם עבודת כו"מ והשיב להם הקב"ה שאנכי לא אשכחך שזכות אנכי יעמוד לכם הרי לפנינו שישראל נתחייבו כליה אך הקב"ה מזכיר להם זכות אנכי שקיבלו והרחיק עונשם לפקוד כל פקודה מעט מעט מעון העגל אך הי' מתירא שלא יגביר עליהם מדת הדין בעידן ריתחא ובפרט כשאחזן מעשה אבותם ולכך צוה הקב"ה שיתנו כסף כפורים לתקן מה שקלקלו ויעשו אחדות ע"י אדנים כמ"ש למעלה וזה פי' הפסוק ולקחת את כסף הכפורים ונתת אותו על עבודת אוהל מועד והי' לבני ישראל לזכרון ר"ל לזכרון בדורות אחרונים בימי דוד ובימי המן לכפר על נפשותיכם ר"ל שהם עבדו ע"א ונתחלקו לנפשות הרבה שאחזו לאלהות הרבה יתקנו בזה כשיעשו אדנים ויעשו אחדות גמור ויהי' כנפש אחד וזה שאמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' עולם ר"ל שכוונתו שעולם מתקיים ע"י ישראל והמן עתיד לשקול שקלים על ישראל מפני שהשתחוו לצלם ואחזו מעשה אבותם והי' מתירא שלא יפקוד עליהם עון העגל ויכלה את ישראל ויהרס עולם לכך הקדים שקליהם והם כסף הכפורים לעשות מהם אדנים לתקן הקלקול להתקיים העולם וזה שאמרו אסתר אלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי מפני שהי' העולם יכול להתקיים אבל עכשיו שנמכרנו להשמיד ולהרוג אין הצר שוה בנזק המלך ר"ל במלכו של עולם דכשם שא"א לעולם בלא רוחות כך א"א בלא ישראל ונמצא מתבטל מלכותך וק"ל ואמרתי בדרך רמז במה שכתוב זה יתנו כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה דאי' דאין ב"ד שלמעלה עונשין אלא מבן ך' ולמעלה ולכך אמר זה יתנו כל העובר על הפקודים ר"ל התורה מבן כ' שנה ולמעלה אז הוא בר עונשין וחייב ליתן כפרה זו תמורת נפשו משא"כ מי שפחות מבן כ' שנה אינו בר עונשין ולכך אין חייב ליתן וק"ל ובזה יש לישב גמרא דפ' השותפין א"ר אבוהו אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע במה תרום קרן ישראל א"ל בכי תשא וע"פ דברינו יבואר משום דא"ה אמרו אין תיקון לישראל ונגדע קרן ישראל ולכך אמר במה תרומם קרנם והשיב לו הקב"ה בכי תשא שיתנו שקלים וכסף כפורים של שקלי' נעשו אחדות גמור ותיקנו מה שקלקלו וק"ל: וע"פ דברינו אלה יבואר שאר הפסוקי' כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם כו'. ולכאורה מיות כפולות הם דכך הוי ליה למימר ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף ובפקוד אותם בתר' מיותר אלא נראה דבא לרמז דהא דוד מנאם בלא שקלים ונתן ה' דבר בעם ויאמר למלאך המשחית בעם רב טול רב שבהם שיש לי לפרוע מהם כמה חובות באותו שעה מת אבישי בן צרויה ששקול כרובו של סנהדרין ובהשחית ראה וינחם ה' על הרעה מאי ראה ר' יצחק אמר כסף הכפורים ראה ופי' רש"י כסף הכפורים ראה שנתן במנין ראשון של ישראל למשכן והוא כיפר על מנין זה שהרי לזכרון נתן דכתיב והי' לבני ישראל לזכרון לכפר ועכשיו הוצרכו כפרתו ראה הקב"ה שמנאן דוד לישראל ולא לקח מהם כופר כו' וניצלו באותו זכות עכ"ל ונראה דזה רמז גדול בפסוק כי תשא את ראש ב"י לפקודיהם ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהי' בהם נגף בפקוד איתם ר"ל שמרמז על דוד שלא יהי' בהם נגף בפקוד אותם ר"ל אף שלא יפקוד אותם ע"י שקלים אפ"ה לא יהיה בהם נגף מפני שכסף הכפורים אלו מכפרים על אותו מנין לעתיד וק"ל:

ועוד מצינו למימר רמז נפלא בתורתינו הקדושה דאי' במדרש למה אמר בלשון שא את ראש שאם יזכו יעלו לגדולה כמה דתימא ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך אם לא יזכו ימותו כמ"ד ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על העץ הרי בלשון כי תשא נוכל לומר לשון מיתה או לשון גדולה והנה בחטא דוד שמנאם בלא שקלים ונתן ה' דבר בעם ויאמר למלאך המשחית בעם רב טול רב שבהם שיש לי לפרוע מהם כמה חובות ואותו שעה מת אבישי בן צרויה שהי' שקול כרובא דסנהדרין ובהשחית ראה וינחם על הרעה ואמרו רז"ל שראה כסף הכפורים וזה רמזה לנו התורה כי תשא את ראש בני ישראל ר"ל שהראש מבני ישראל ימות לפקודיהם שזה בא לפקודיהם שמנו אותם ונפקד עליהם גם חטא עגל ואמרו תורה ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם ר"ל היום יהיה כסף הכפורים שלא יהיה בהם נגף בפקוד אותם בלא שקלים וק"ל:

תוכן העניינים

מאורי אש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה