אור ברסלב
מאורי אש על פרשת כי תבא - אור חדש

מאורי אש· רבי מאיר איזנשטאט

על פרשת כי תבא - אור חדש

על פרשת תבא - כתנות אור

חדש גרסינן ריש מס' פסחים מאי אור ר"ה אמר נגהי ר"י אמר אורתא מיתבי הבוקר אור והאנשים שולחו אלמא אור יממא הוא כו' מיתבי' כאור בקר יזרח שמש כו' מיתבי ויקרא אלהים לאור יום אלמא אור יממא הוא ה"ק למאיר ובא קרא יום ופריך אלא מעתה ולחושך קרא לילה למחשיך ובא קרא לילה והא קיי"ל עד צאת הכוכבים יממא הוא כו' תוס' ד"ה והא קיי"ל כו' אומר ר"י דפשיטא לי' לגמ' דעד צ"ה יממא הוא כו' דכתיב ואנחנו עושים במלאכה מעלות השחר ועד צ"ה ואומר והי' לנו הלילה למשמר והיום למלאכה כו' יעש"ה והקשה הגאון מוהרש"א ז"ל לפי פי' תוס' דהא דפריך והא קיי"ל עד צ"ה יממא הוא היינו מקרא דעזרא א"כ תקשה סוגיא דמגילה דף כ' ע"ב בפיסקא וכולם שעשו מעלות השחר כשרים מה"מ אמר רבא ויקרא אלהים לאור יום אלא מעתה ולחושך קרא לילה כו' והא קיי"ל עד צ"ה לאו לילה הוא אלא מהכא ואנחנו עושים במלאכה מעלות השחר עד צ"ה כו' א"כ קשה שם מאי פריך והא קיי"ל עד צ"ה לאו לילה הוא מנ"ל הא דא"ל דידע מסיפא דקרא דעזרא דכתיב ועד צ"ה דא"כ ידע בפשיטות מרישי' דקרא דנאמר מעלות השחר וכי היכא דמוכח דעד צ"ה לאו לילה הוא כן מוכח נמי דמעלות השחר יממא הוא וא"כ לא פריך מידי מנה"מ וע"כ דלא ידע כלל מקרא דעזרא ושוב מאי פריך והא קיי"ל מנ"ל זאת לפי' ר"י יע"ש ונלע"ד דרך חידוד דהנה לכאורה יש לפרש הא דפריך והא קיי"ל עד צ"ה לאו לילה הוא היינו דקיי"ל בסוגי' דריש ברכות דאמרי' שם זמן ק"ש של ערבית צ"ה ובאמת בכל סוגי' הש"ס ממש פריך והא קיי"ל היינו מסוגין וכן המפרשים הרגישו בזה אולם עדיין יש לדקדק בזה דהנה הקשו תוס' במכילתן ומס' מגילה שם ד"ה והי' לנו הלילה למשמר הא דאמרי' במס' ברכות גבי ק"ש אע"פ שאין ראי' לדבר זכר לדבר והלא ראיה גמורה הוה דצ"ה הוי לילה ותירצו דמ"מ אין זה ראיה גמורה דבאותו זמן הוה זמן שכיבה די"ל זמן שכיבה מאוחר לצ"ה והעיקר זמן ק"ש של ערבית תלוי בזמן שכיבה יעש"ה ולפ"ז ליכא לפרש כלל דפריך והא קיי"ל מכח סוגיא דריש ברכות דבאותו זמן הוי לילה מדקורין ק"ש בזמן צ"ה די"ל לעולם דזמן לילה הוא מקודם והא דזמן ק"ש אינה רק בזמן צ"ה היינו משום דבשכיבה תלי' מילתא וזמן שכיבה מאוחר כמ"ש תוס' אך איתא בירושלמי שני דעות חד יליף ק"ש של שחרית וערבית מקרא דוהגית בו יומם ולילה וחד יליף מבשכבך ובקומך יע"ש:

ואיתא במס' דילן ובמסכ' מנחות דף צ"ב ע"ב אר"י כל הקורא ק"ש שחרית וערבית מקיים לא ימוש ס"ת הזאת מפיך מדכתיב אח"ז והגית בו יומם ולילה ואסור לאומרה בפני עם הארץ ורבא אמר מותר לאומרה בפני ע"ה כו' ופירשו דיליף מדכתיב לא ימוש ס"ת כו' סמוך לפסוק והגית בה יומם ולילה דמיני' ילפינן ק"ש של שו"ע כהך דעה דירושלמי שזכרנו והנה להני דילפי' ק"ש של שו"ע מקרא דוהגית בה יומם ולילה י"ל שפיר דפריך והקיי"ל מסוגיא דברכות כנ"ל דא"ל דהתם בזמן שכיבה תליא דהוא מאוחר ז"א דלדידהו ילפי' מיומם ולילה הרי דגם זמן ק"ש של ערבית הוי תלוי בלילה ומדחזינן דמאחרי' ק"ש לצ"ה ש"מ עד אותו זמן לאו לילה הוא ובזה מתורץ קושי' מהרש"א שזכרנו בצירוף מה שיש להעיר בשינוי לשון הש"ס דכאן פריך והא קיי"ל עד צ"ה יממא הוא ובמגילה אמרי' והא קיי"ל עד צ"ה לאו לילה הוא משום דבמגילה מרי' דשמעתין הוא רבא דרבא גופא ס"ל במנחות מותר לאומרה בפני ע"ה הרי דע"כ ס"ל דמוהגית בה יומם ולילה ילפינן זמן ק"ש של שו"ע דאל"כ מנ"ל למידרש מיני' דסגי בק"ש לענין ת"ת א"כ פריך שפיר והא קיי"ל מסוגיא דברכות מדחזינן דקורין ק"ש בזמן צ"ה וא"ל בזמן שכיבה תלוי זמן ק"ש דהוא מאוחר ז"א לרבא גופי' דיליף זמן ק"ש של ערבית מלילה ש"מ בלילה תלי רחמנא וע"כ דעד אותו זמן לאו לילה הוא דאי הוי לילה מקודם לכן יהי' זמן ק"ש ג"כ באותו עת דהא בזמן לילה תלי רחמנא ומש"ה דייק ואומר והא קיי"ל עד צ"ה לאו לילה דא"ל דיממא הוא באותו זמן עד צ"ה דהעיקר הוכחתו הוא מדלא קרינן ק"ש מקודם ש"מ לא הגיע עדיין זמן לילה אבל מקרא דעזרא דמוכח מיני' דהוה יום עד צ"ה כנראה למעיין לא ידע עדיין המקשן אבל במכילתן דייק והא קיי"ל עד צ"ה יממא הוא דזהו לא מוכח כ"א מקרא דעזרא ופריך שפיר דעיקר הוכחת המקשן בכאן מקרא דעזרא וק"ל: או יאמר דרך פשוט דבמס' מגילה י"ל דפריך והא קיי"ל מסוגי' דש"ס כנ"ל משא"כ הכא דיש לדקדק למה פריך מקודם מקרא דאחי יוסף ומקרא דשמואל ואח"ז פריך מן קרא דבראשית ויקרא אלהים לאור יום דמהראוי להקדים המוקדם ולפרוך תיכף מקרא דבראשית וז עכ"ל הא דפריך והא קיי"ל כוונתו מקרא דעזרא ובהיות כן י"ל דגם מקשן הראשון ידע משנוי' הש"ס למאיר ובא כו' רק סמך את עצמו על פירכא שני' אלא מעתה ולחושך קרא לילה והא קיי"ל והיינו מקרא דעזרא דהוא מאוחר בכתובי' ולכך איחר לפירכא זאת בסוף ובחידושי הארכתי בזה ודוק היטב:

תוכן העניינים

מאורי אש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה