מאורי אש· רבי מאיר איזנשטאט
על פרשת וירא - כתנות אור
וירא וירץ לקראתם מפתח האהל. ויש לדקדק למה הוצרך הכ' לומר וירץ לקראתם מפתח האהל והא כבר כתיב והוא יושב פתח האהל וממילא ידעינן שרץ מפתח האהל. ועוד למה כתיב וירץ ולא כתיב וילך. ונ"ל דאי' רפ"ק דברכות ובעין יעקב סי' י"ז אמר ר' חלבו אר"ה היוצא מבה"כ אל יפסיע פסיעה גסה אמר אביי לא אמרן אלא למיפק אבל למיעל כ"ש דרהיטנא שנא' ונדעה ונרדפה לדעת ה'. וכתב מהרש"א רב הונא נמי לא קאמר אלא היוצא דהיינו למיפק אלא הכי קאמר לא אמרן אלא היוצא. מבה"כ ע"מ למיפק דהיינו לעשות צרכיו מבחוץ אבל היוצא מבה"כ כדי למיעל לבה"מ לקיים מה שכתוב ילכו מחיל אל חיל ודאי מצוה למרהט גם מבה"כ עכ"ל. הרי מבואר דאסור למרהט מבה"כ לצרכיו אבל לעשות מצוה אחרת מצוה למירהט. ואיתא בפ' הפועלים דאברהם חזי להקב"ה דקאי אבבא א"כ הי' אסור למרהט לצרכיו דאפילו מבה"כ אסור למרהט ק"ו ממקום שכינה. והנה וירא פירש"י הוא לשון הבנה שהבין שהם אורחים נכבדים. ואמרי' בפ' מפנין גדול הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה נמצא שרץ לעשות מצוה אחרת שמצוה למרהט וזה כונת הפסוק וירא לשון הבנה שהבין שהם אורחים נכבדים לכך וירץ לקראתם מפתח האהל לארויי אתי אף שהי' שכינה שם בפתח אהל מ"מ לעשות מצוה אחרת מצוה לרוץ לקיים מצוה גדולה הכנסת אורחים וק"ל:
בפסוק וה' פקד שרה פי' רש"י בחומש סמוך פרשה זו ללמדך שכל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה שנאמר ויתפלל וגו' וסמיך ליה וה' פקד את שרה שפקדו כבר קודם שריפא את אבימלך פקד את שרה בהריון כאשר דיבר בלידה ומה היא אמירה והיכן הוא הדיבר אמירה ויאמר אלהים אבל שרה אשתך יולדת לך בן בפ' מילה פ' לך לך דכבר הי' דבר ה' אל אברם בברית בין הבתרים וכתב הרא"ם וז"ל דהכא משמע דאין כאן מקומו הרי שכל הסיפורים נמשכו זה אחר זה. אבל בפ"ח דב"ק מייתי לה להאי דרשה ואינו מזכיר שם סמיכות והתו' כתבו שם בד"ה כאשר אמר אברהם אל אבימלך לא בהריון משתעי שהרי המלאכים בשרו את שרה בפסח שלפניו אלא ילדה בריוח כמו שהתפלל על אבימלך וכ' מהרש"א ודבריהם אלו סותרים מה שכתבו בפ"ק דר"ה שאברהם נימול ביוה"כ ואח"כ ביום ג' באו המלאכים לבשר את שרה ושפיר מצינו לאוקמי דפקידת שרה הי' בהריון ממש אשתעי והבשורה הי' אחר זה ובסוף דבריו מסיים דקודם ר"ה התפלל על אבימלך ובר"ה נפקדה שרה ואבימלך אחר ר"ה נתרפא וביוה"כ נימל אברהם ואח"כ ביום ג' באו המלאכים לבשר שרה ודו"ק עכ"ל. וכתב הגאון מהור"ר שמואל קאידנבר בספרו על התורה וז"ל ושארי ליה מארי' למהרש"א דדבריו תמוהים הם הלא ע"כ אחר שנימול אברהם הי' מעשה סדום כמש"כ ויפנו משם המלכים סדומה ומיד אחר הפיכת סדום אמר הכתוב ויסע משם אברהם ויגר בגרר וכו' ונלקחה שרה אל אבימלך וע"כ היה מעשה זה אחר שנימול אברהם ואחר שנתבשר ע"י המלאכים וא"כ לפי שיטת התוספות דר"ה היה נימול ביה"כ ואח"כ ביום ג' אחר יו"כ נתבשר ע"י מלאכים ואח"כ היה הפיכת סדום ועצירת אבימלך וא"כ הדרא קושי' לדוכתא כיון דכבר נתבשר ע"י מלאכים בי"ג בתשרי א"כ אח"כ כשהתפלל על אבימלך לא הי' אברהם נצרך לאותו דבר אע"כ צ"ל דקאי אלידה וא"כ הי' צריך שפיר לאותו דבר. ולכל אשר יש לו מוח בקדקדו יראה שדברי כנים הם עכ"ל. וגם אני הרגשתי בקושי' זו וכדי דלא לשווי' למהרש"א טועה אמרתי שדבריו כנים ומיוסדים על אדני פז ע"פ שיטתו בפ"ק דר"ה ובזה יתיישב ג"כ מה שפירש"י והיכן היא האמירה והיכן הוא הדיבור אמירה ויאמר אלהים אבל שרה אשתך וגו' בפ' מילה. דיבור הי' דבר ה' אל אברהם בברית בין הבתרים שם נאמר לא יירשך זה והביא היורש משרה ויש לדקדק למה לא הביא רש"י אמירה ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה או ויאמר ה' אל אברהם למה זה צחקה שרה וגו' למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן. אלא נראה דמהרש"א אזיל לשיטתיה דפי' בפ"ק דר"ה ומיושב פירש"י בחומש גבי כעת חי' ולשרה בן פי' כעת הזאת לשנה הבאה ופסח הי' וגבי למועד הזה אשיב אליך וגו' פי' לאותו מועד המיוחד שקבעתי לך אתמול דמשמע דמאמר למועד הי' ביום אחד ומאמר למועד אשיב אליך הי' ביום אחר וכתב גבי כעת חי' שהיה בפסח ביום ג' למילתו קאמר פי' כעת הזאת לשנה הבאה גם בפסח. אבל מאמר למועד אשוב שהי' בחג הוצרך רש"י לפרש דלא קאמר אחג שאנו קיימין בו דהא יצחק לאו בחג נולד אלא למועד אשוב הוא מועד הראשון שקבעתי לך אתמול למועד הזה דהיינו פסח אע"ג דהיה זה חצי שנה לפני חג קאמר אתמול דלאו דוקא יום א' אלא קודם זה כמו (איוב ח') תמול אנחנו ולא נדע. ושיטה זו תמצא קצת בהג"ה בתוס'. וקצת קשה לפי שיטה זו כיון דביאת מלאכים הי' בניסן גם הפיכת סדום ע"י המלאכים לא ה"ל להקדים מאמר למה זה צחקה שרה ולמועד אשוב שהי' אח"כ בחג וי"ל דה"ל כתרי ענינא ואמרינן בי' דאין מוקדם ומאוחר בתורה וכתב אח"כ בר"ה נפקדה שרה וכו' לפי סוגי' דשמעתין דבחג נתעברה וקודם זה בר"ה נגזר עלי' כן שתתעבר בחג בשנה זו ואע"ג דמלאכים בשרו אותה כבר בפסח מ"מ לא נגזר עלי' הריון מפי הש"י עד ר"ה אבל התוס' כתבו בפ' החובל דלאו בהריון משתעי וכו' אלא שתלד בריוח וכו' ע"ש גם בחידושינו עכ"ל:
הרי לפניך לפי שיטת מהרש"א דמלאכים בשרו אותה בפסח ואח"כ היה הפיכת סדום ומעשה אבימלך והא דאמרו המלאכים שוב אשוב אליך כו' היה ג"כ בפסח כפירש"י. אבל מה שאמר הקב"ה למה זה צחקה שרה למועד כו' הי' בחג ומה שכתב שקבעתי לך אתמול אע"פ שהי' בשורת המלאכים חצי שנה מקודם קרוי לו אתמול כמו כי תמול אנחנו ולא נדע אך כיון דביאת מלאכים הי' בניסן גם הפיכת סדום לא הי' לו להקדים מאמר למה זה צחקה שרה למועד אשוב שהי' אח"כ בחג וצ"ל דהוי כתרי ענינא ואין מוקדם ומאוחר. וכן צריכן לומר וה' פקד את שרה בר"ה וזה הי' קודם מאמר למה זה צחקה שרה למועד אשיב שהי' בחג וא"כ למה כתבה התורה מאוחר וקרא שלא כסדרן כתיב שהרי מתחילה באו המלאכים בניסן והי' הפיכת סדום ומעשה אבימלך ואח"כ אמר הקב"ה למה זה צחקה שרה ומקודם לזה נפקדה שרה בר"ה ולמה סמכה התורה מעשה אבימלך לוה' פקד את שרה שלא כסדר אע"כ שבא ללמוד מכח סמיכות שהמתפלל על חבירו הוא נענה תחילה:
ולפ"ז דברי מהרש"א בפ' החובל מיוסדים על אדני פז ובנוים ע"פ פירושו בפ"ק דר"ה שכתב בר"ה נפקדה שרה לפי סוגי' דשמעתין דבחג נתעברה וקודם זה בר"ה נגזר עליה שתתעבר בחג בשנה זו. ואע"ג דמלאכים בשרו אותה כבר בפסח מ"מ לא נגזר עלי' הריון מפי הקב"ה עד ר"ה. אבל התוס' כתבו בפ' החובל דלאו בהריון משתעי קרא אלא שתלד בריוח ע"ש גם בחידושינו ומדמציין ע"ש בחידושינו ש"מ דגם שם נתכוון לפי' דשמעתן בר"ה דבחג נתעברה ואעפ"י שכבר נתבשרה ע"י מלאכים בפסח מ"מ לא נגזור הריון מפי הקב"ה עד ר"ה משום דמשמע לי' דכתיב וה' פקד את שרה כאשר אמר משמע שאמר לה הקב"ה בעצמו וגזר עלי' הריון ולא ע"י מלאכים. והתוס' הי' להם בפ' החובל שיטה אחרת. והשתא לפי דברי מהרש"א בד"ה ע"כ וה' פקד את שרה הי' בר"ה קודם שאמר לה הקב"ה למועד אשוב אליך ולשרה בן שהי' בחג ובשורת המלאכים ומעשה סדום הי' בחג וכן מעשה אבימלך וע"כ קראי שלא כסדרן כתיבו ושפיר ילפינן מסמיכות דהמתפלל על חבירו והוא צריך כו' שמעשה אבימלך הי' קודם ר"ה והתפלל עליו אברהם ונפקדה שרה בר"ה ואבימלך נתרפא אח"כ ולפ"ז נוכל לומר וה' פקד את שרה בהריון שנפקדה ע"י הקב"ה בעצמו וא"כ דברי מהרש"א ברורים כשמש ונסתלק מעליו תמיהת מהרש"ק ושמחתי כעל כל הון שהצלתי את ארי אחרי מותו להפך בזכותו: והשתא דברי רש"י ברורים בטעמן שכתב תחלה וה' פקד את שרה סמוך פ' זו כו' משום דרש"י אזיל לשיטתי' לפי' מהרש"א דביאת מלאכים לבשר הי' בפסח ויאמר ה' אל אברהם למה זה צחקה שרה הי' בחג חצי שנה מאוחר וה' פקד את שרה הי' בר"ה וע"פ שלא כסדרן כתיבי קרא וא"כ מ"ט סמכו זה לפ' אבימלך ללמדך שכל המבקש רחמים כו'. ולפ"ז נוכל לומר כפי' מהרש"א דלא כפי' התוס' אלא שרה נפקדה בר"ה בהריון אעפ"י שנתבשרו כבר ע"י מלאכים בפסח מ"מ לא נגזור עלי' הריון מפי הקב"ה אלא בר"ה שתתעבר בחג לכך פי' רש"י פקד את שרה בהריון כאשר דבר בלידה ולכך פריך רש"י מה היא אמירה בשלמא בל"ז הייתי אומר דאמירה קאי על אברהם שהתפלל על אבימלך דקרא כסדרן כתיבי אבל עכשיו דילפינן מסמיכות ע"כ צריכין אנו לומר דשלא כסדרן כתיבי ופקד את שרה היה מעשה בר"ה קודם שאמר הקב"ה למועד אשיב שהי' בחג א"כ ע"כ קרא וה' פקד את שרה כאשר אמר בעצמו הקב"ה ולא ע"י מלאכים א"כ היכן היא אמירה דליכא למימר דויאמר ה' למה זה צחקה שרה כו' זה הי' בחג אחר ר"ה איך שייך לומר בר"ה כאשר אמר וליכא למימר על בשורת מלאכים שהי' בפסח הלא כתיב וה' פקד את שרה כאשר אמר ושמע מפי הקב"ה בעצמו ולכך מפרש אמירה ויאמר אלהים אבל שרה אשתך יולדת לך בן בפ' מילה סוף לך לך וא"כ אמר לו הקב"ה בעצמו ופקדה בר"ה כאשר אמר ודבר הי' בברית בין הבתרים וזה היה הכל קודם ר"ה וזה כפתור ופרח בדברי רש"י ז"ל. והרב בעל נחלת יעקב האריך בזה בדברים שאינם ברורים ולבסוף מסיק דסוגי' דר"ה פליגי אדרוש דבפ' החובל:
ואני אמרתי דפליגי בסוף ר"ה פקדונות כגון וה' פקד את שרה הרי הן כזכרונות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינם כזכרונות ולכאור' במאי פליגי ונר' דפליגי בזה דבגמ' ילפינן זכירה זכירה מר"ה דבחנה כתיב זכירה ואתי' פקידה פקידה מחנה דבשרה כתיב וה' פקד ובחנה כתיב כי פקד ה' את חנה ושם היה פקידה בהריון וא"כ ר' יוסי ס"ל הך ג"ש דבר"ה נפקדה וילפינן זכירה זכירה ולכך פקדונות הרי הם כזכרונות וי"ל בהריון משתעי כפי' רש"י בחומש אבל ר' יהודה ס"ל כמו שפרשו התוס' דלאו בהריון משתעי אלא בלידה וכבר נתבשר ע"י מלאכים בפסח ולא ילפינן בג"ש פקידה מחנה דהתם הי' הריון אלא ע"כ דליתא הך ג"ש א"כ פקדונות לא הוי כזכרונות וק"ל: