מאורי אש· רבי מאיר איזנשטאט
על פרשת אחרי מות - כתנות אור
וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו ליישב פשטי' דקרא נקדים גמרא דסוף זבחים תניא גם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו ר' יהושיע בן קרחה אומר זו פרישות בכורות רבי אומר זו פרישות נדב ואביהוא. בשלמא למ"ד זו פרישות נדב ואביהוא היינו דכתיב הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש אלא למ"ד זו פרישות בכורות פרישות נדב ואביהוא היכא רמיזא דכתיב ונועדתי שם לבני ישראל ונקדש בכבודי אל תקרא בכבודי אלא במכובדי דבר זה רמז הקב"ה למשה ולא ידע עד שמתו בניו של אהרן כשמתו בני אהרן אמר לו אהרן אחי לא מתו בניך אלא לקדש כבודו של מקום כיון שידע אהרן שבניו של מקום הי' שתק וקיבל שכר על שתיקתו ופירש"י הוא אשר דבר ה' ביום שנצטויתי על מלאכת המקדש ונקדש בכבודי באותם הנכבדים והקרובים לי אקדש. וכתב מהרש"א בח"א וז"ל ויש לדקדק לכאורה דמשמע דלא מתו בני אהרן אלא כדי להתקדש שמו של מקום על ידם ולא מתו מפני חטא ולעיל פירש"י מפני החטא שלא נזהרו לפרוש מן ההיכל בהקמות המשכן פרץ בהם וכן בפ' הדר קאמרינן מפני חטא שהורו הלכה כו' והרא"ם תירץ בזה דהכי קאמר דלא מתו בניך ביום שכינה אלא כדי כו' ע"ש באורך והא דחוק דלדבריו ה"ל למימר לא מת בניך אלא כדי כו' אבל הנראה דלא שייך קידוש המקום וכבודו אלו מתו בלא חטא דחלילה דעביד דינא בלא דינא אבל כבודו של מקום ליפרע מצדיקים בעה"ז על מיעוט עבירות שבידן ובו יתעלה ויתקדש ומתירא שמו של הקב"ה דאם בצדיקים כך ברשעים על אחת כמה וכמה והכי קאמר לא מתו בחטא זה אלא סביביו נשערה מאוד ובהם יתקדש ומתירא שמו אם לצדיקים כך לרשעים ע"א כמה וכמה והוא שאמר לי משה הייתי סבר או בי או בך שאני ואת' יותר מקורבים אבל כשראה מיתתם אמר שהם נכבדים ביותר ועלי' רמז לו ונקדש בכבודי במכובדים ליפרע מהם על עבירות קלות למר כדאית לי' בשתויי יין שלא הוזהרו עדיין על כך וכמה תנאי איכא בתורת כהנים באיזה חטאו מתו כו' עכ"ל מהרש"א הרי לדברי מהרש"א שמתו בני אהרן על עבירות קלות אע"פ שעדיין לא נאמר עונש אפי' בשתוי יין אלא להתקדש שמו של מקום וע"כ הם היו יותר קרובים ומכובדים לפני המקום אפי' ממשה ומאהרן ונענשו על עבירה קלה ובגמ' דיומא דף כ"ג תני' אמר ר' אליעזר ולא ימות עונש כי בענן אראה אזהרה יכול לשניהם אמורים קודם מיתות בני אהרן ת"ל אחרי מות שני בלי אהרן אלא מה טעמא איענוש כדתניא ר' אליעזר אומר לא מתו בני אהרן אלא שהורו הלכה בפני משה רבן ומה שיש לדקדק בדברי מהרש"א נכתוב לקמן ועכ"פ נשמע מהגמ' הנ"ל מדכתיב אחרי מות משמע שעונש נכתוב ונאמר אחרי מות בני אהרן ולפ"ז קשה כיון שאין העונש אמור אלא אחרי מיתות בני אהרן מ"ט איענשו בני אהרן כיון שלא נאמר עונש מיתה מקודם וע"כ צריכין אנו לומר דבאמת בשביל שהיו קרוביו ונכבדיו של מקום נענשו אף על עבירה קלה שלא נאמר עונש מיתה תחילה ובזה יובן הפסוק אחרי מות שני בני אהרן שר"ל שהקב"ה אמר העונש אחרי מיתות בני אהרן ולא מקודם וא"כ קשה מאי טעמא איענשו בני אהרן ומתרץ הכתוב בקרבתם לפני ה' וימותו בשביל שהיו מקרוביו של מקום ולכך מתו אפילו על עבירה קלה וק"ל. דרוש ליום כפור גמרא דיומא דף פ"ה ע"א האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה אחטא וי"כ מכפר אין י"כ מכפר עבירות שבין אדם למקום י"כ מכפר עבירות שבין אדם לחבירו אין י"כ מכפר עד שירצה את חבירו את זו דרש ר"א ב"ע מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו עבירות שבין אדם למקום י"כ מכפר כו' א"ר עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורי' וטהרתם ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל ולכאורה אין קישור וחיבור לדברי ר"ע בדברי ר"א: ונראה ליישב הכל על נכון ונקדים מה שכתב הרמב"ם הביאו תוס' י"ט במשנה אין י"כ מכפר כמו אמרם אין מספיקין בידו לעשות תשובה ולפיכך לא יעזרהו השם שיעשה בצום כיפור מה שראוי לו לעשות כדי שיכפר לו עונותיו באותו היום וכתב הת"י ולפ"ז נראה דה"נ בתרי זימנא כמו ברישא דלהכי אין מספיקין דאינו פורש ממנה כמ"ש הרמב"ם ז"ל דאינו פורש מן העבירה שדומה עליו היתר ובאמת דבר זה צריך ביאור מנ"ל דבר זה דלפשט מתני' לא משמע כן ונראה דהרמב"ם אזיל לשיטתי' דהא בגמ' בדף פ"ז פריך ל"ל למימר אחטא ואשוב תרי זימנא כדרב הונא אמר רב דאמר ר"ה א"ר כיון שעבר אדם עבירה ושנה לו הותרה לו כו' ואח"כ בפיסקא אחטא וי"כ מכפר אין י"כ מכפר נימא מתני' דלא כרבי דתני' רבי אומר על כל עבירות שבתורה בין שעשה תשובה ובין שלא עשה תשובה י"כ מכפר כו' ומשני א"ת רבי אגב שאני ופירש"י מאחר שעליו הוא סומך לחטוא אינו מכפר עכ"ל ולכאורה איכא למידק מאי פריך נימא מתני' דלא כרבי דלמא באמת דמתני' לא אתי' כרבי אבל נראה דהא לפירש"י שפירש דלכך אינו י"כ מכפר באומר אחטא וי"כ מכפר מפני שעליו הוא סומך א"כ ברישא נמי למה אמרי' דוקא בתרי זימנא אין מספיקין בידו נימא אפי' בחד זימנא נמי אין מספיקין משום שעליו הוא סומך כמו באחטא וי"כ מכפר וע"כ צריכין אנו לומר בשלמא באחטא ואשוב שרוצה לעשות תשובה לכך איצטרך לומר תרי זימנא דנעשה לו כהיתר ובודאי לא יעשה תשובה ולכך אין מספיקין בידו לעשות תשובה אבל גבי י"כ שרוצה לסמוך עליו בלי תיקון תשובה ולכך אפי' בפעם אחת אין י"כ מכפר כיון שעליו הוא סומך ולפ"ז מוכח ע"כ דמתני' מיירי די"כ מכפר בלא תשובה דאם י"כ מכפר דוקא עם תשובה וע"כ הא דקאמר אחטא וי"כ מכפר עם התשובה א"כ קשה מ"ש רישא דבעינן תרי זימנא ומ"ש סיפא דתני פעם אחת אע"כ די"כ מכפר אפי' בלא תשובה והילכך כיון שעליו הוא סומך לחטוא לכך אפילו פעם אחת אין י"כ מכפר ולפ"ז פריך המקשה שפיר נימא מתני' דלא כרבי דע"כ כרבנן לא אתי' דא"כ מ"ש רישא ומ"ש סיפא וכרבי נמי לא אתיא א"כ מתני' דלא כמאן ומשני אפי' תימא כרבי אגב שאני וק"ל:
והנה הרמב"ם פסק בפ"א מהלכות תשובה די"כ אינו מכפר אלא לשבים משום דאין הלכה כרבי מחביריו ולפ"ז אליביה צריכין אנו לומר הא דקתני אחטא וי"כ מכפר דהיינו אפי' עם התשובה ואפ"ה אין הקב"ה עוזר לו שיעשה הדברים שראוי לעשות בי"כ א"כ קשיא מ"ש רישא דבעינן תרי זימנא ומ"ש סיפא דתני חד זימנא וע"כ צריכין אנו לומר דאשמועי' ברישא וה"ה בסיפא באחטא וי"כ מכפר דוקא בתרי זימנא ושפיר כתב התוס' י"ט ונראה דהכי נמי בתרי זימנא כמו ברישא:
והנה לפי פשוטות המשנה דתני ברישא תרי זימנא אחטא ואשוב ובסיפא חדא זימנא וע"כ מוקמינן כרבי די"כ מכפר אף לשאינם שבים ואי' במפרשי התורה בספר יד יוסף סוף פ' אחרי ובספר זקן אהרן די"כ מכפר דוקא לשבים דכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם בתנאי שלפני ה' תטהרו שתעשה תשובה וכן כתב מהרש"א בפ' י"כ גבי ד' חלוקי כפרה יעו"ש ולפי פירושם מוכרחים אנו לומר דלפני ה' קאי אלמטה אתטהרו אבל למ"ד די"כ מכפר אפי' לשאינם שבים מוכרחים אנו לומר דלא קאי לפני ה' תטהרו בתנאי שתעשו תשובה אלא לפני ה' קאי אלמעלה ארישא דקרא כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם לפני ה' ר"ל מה שחטאתם נגד ה' דהיינו עבירות שבין אדם למקום אותם תטהרו בי"כ יכפר עליכם אבל עבירות שבין אדם לחבירו אין י"כ מכפר עד שירצה את חבירו וזה חיבור וקישור הדברים במשנה האומר אחטא ואשוב כו' אחטא וי"כ מכפר כו' וע"כ צריכין אנו לומר הטעם משום די"כ מכפר בלא תשובה ולפ"ז ע"כ לפני ה' קאי ארישא דקרא כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם לפני ה' ר"ל במה שחטאתם נגד ה' בזה היום תטהרו אבל עבירות שבין אדם לחבירו לא תטהרו עד שיפייסו זה לזה וירצה את חבירו ולכך מסיים את זו ר"ל במה שצריך בין איש לחבירו לרצות דרש ראב"ע מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו דוקא עבירות שבין אדם למקום אבל עבירות שבין אדם לחבירו עד שירצה את חבירו:
והשתא ניחא נמי דברי ר"ע דאמר אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים כו' ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר ישראל ואיכא למידק שדברי ר"ע נראים ככפולים דאמר אשריכם לפני מי אתם מטהרים ה"ל למימר אשריכם ישראל מי מטהר אתכם אביכם שבשמים ועוד איכא למידק דקאמר ואומר מקוה ישראל ה' כו' ל"ל למימר ואומר הא כבר אמר שהקב"ה מטהר ישראל ויליף מקרא דכתיב וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ול"ל תו להביא האי קרא דמקוה ישראל: ונראה לי לומר דר"ע בא ליתן טעם על סיפא דמתני' ועל רישא דמתני' דסיפא דקתני האומר אחטא וי"כ מכפר אין י"כ מכפר והוכחנו לעיל די"כ מכפר בלא תשובה ויש להפלא איך הדעת סובל שי"כ יהי' מכפר בלא תשובה אדם שמלוכלך בחטאים ותקרב אל המלך בלי תשובה ועל קושי' זו יש לנו תירוץ דאי' בז"ב חילוק אם אנו כעבדים או כבנים דאם אנו כעבדים ועבד שמרד על אדוניו אין שכל אנושי מחייב שאדון יקרב לעבד בלי שיתחרט לבקש על נפשו מחילה בחסד וברחמים מאת אדוניו אבל אם אנו חשובים כבנים האב מרחם על הבן לקרבו ולהראות לו פנים יפות בלא בקשות ממנו מחילה וזה שאמר ר"ע טעם לסיפא דמתני' למה באמת י"כ מכפר בלא תשובה לכך אמר אשריכם ישראל מי מטהר אתכם אביכם שבשמים ר"ל שהוא כדמיון אב לבן ומתרצה מצד רחמנות אפי' בלא תשובה ומראה לבן פנים יפות ולכך י"כ מכפר אף בלא תשובה:
ועוד אמר טעם על רישא דמתני' דאמר אחטא ואשוב תרי זימנא אין מספיקין בידו לעשות תשובה למה באמת אין מספיקין אף שאמרו בגמ' שנעשית לו כהיתר מ"מ למה לא מהני לו תשובה אם יגדור עצמו ויתקדש אף במותר לו ונ"ל לומר דאי' בתענית דף י"ז אמר רב אדא בר אהבה אדם שיש בידו עבירה ומתודה ואינו חוזר בה דומה לאדם שתופס שרץ בידו שאפי' טובל בכל מימות שבעולם לא עלתה לו טבילה זרקו מידו כיון שטבל בארבעים ם סאה מיד עלתה לו טבילה שנאמר מודה ועוזב ירוחם ורש"י פי' דקאי על הגזל והרמב"ם בפ' שני מהלכות תשובה דין ג' כתב וז"ל כל המתודה בדברים ולא גמר בלבו לעזוב הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו כו' וכן הוא אומר ומודה ועוזב ירוחם ובזה ניחא דהאומר אחטא ואשוב תרי זימנא דנעשה לו כהיתר כדרב הונא אמר רב וא"כ אינו מודה ועוזב דומה לטובל ושרץ בידו ולכך אימר ולא וקשה לך על רישא למה אין מספיקין בידו לעשות תשובה לכך קאמר ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר כו' וכיון שהוא מטהר בענין מקוה א"כ מה מקוה אינו מטהר אלא כשזורק השרץ מידו אבל כל זמן שהשרץ בידו אינו מטהר אף כך הקב"ה כן וא"כ כיון שנעשית לו כהיתר אינו גומר בלבו לעזוב את החטא ודומה לטובל ושרץ בידו ולכך אין מספיקין בידו לעשות תשובה וק"ל:
ולפי' רש"י פשיטא ניחא דקאמר אשריכם ישראל כו' ושלא יקשה לך למה באמת אינו מטהר בין אדם לחבירו ומתרץ ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר שישליך השרץ מידו וא"כ בין אדם לחבירו עד שלא ירצה אותו הן בגזל או בדברים שהקניטו הוי כטובל ושרץ בידו ולכך אין י"כ מכפר עד שירצה וישליך השרץ מידו: ובד"א ע"פ נסתר נראה ליישב דברי ר"ע במה שאמר אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים דידוע דמי נקרא ספירות בינה כידוע לכל המקובלים וי"כ בסוד בינה ובסוד מי והם רחמים גמורים עיין בספר שערי אורה שער ה' דף מ"ד ע"ב במ"ש וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא אלהים בשמים ממעל. בשמים ממעל זה צדק עליון והוא ספירת בינה והמדה מי שהוא סוד הבינה שהוא סוד הו"י' בכתיבתה ובדף מ"ה ע"ב כתב ומסיים כשהוא מזכיר אל ה' כל העולם נדון בחסד וברחמים גדולים ואין שם דין כלל ולא מערער ולא משטין ולא מורה קטגוריא אלא הכל בחסד וברחמים ובזוהר ויחי דף רמ"ז ע"א מאל אביך ויעזריך האי קרא קשי' מאל אביך אל אביך יעזרוך מבעי' לי' כו' אחסין ליה לעילא מאל אביך דאיהו אחסנ' עילאה אתר דאיקרי שמים כו' הרי הקב"ה אחסין לנו שיהי' לנו דביקות בשמים שהוא בסוד ת"ת ובסוד בינה ושם רחמים גמורים ואין שם מסטין ומקטרג וזה שאמר ר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ר"ל מדת בינה שנקראת מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם ר"ל מדת בינה אביך שבשמים שיש לנו דביקות באבינו שבשמים שהוא מדת ת"ת ושם אין מסטין ומקטרג שבמקום הרחמים אין רשות למקטרג לכנוס ולעשות קטגוריא לכך הקב"ה מכפר בי"כ אף בלא תשובה כי אין שם קיטרוג על אדם ולכך אמר ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים ר"ל כשאדם טובל עצמו במים פורשים ממנו כל המקטרגים ורוח מסאבה שאין להם רשות לכנוס לתוך המים רק שיעזוב את החטא הקב"ה מכפר לנו ומרחם עלינו שבמקומו השוכן בשמים שהוא מדת ת"ת אין רשות למקטרג לכנוס לשם לכך שם יש כפרה אף בלא תשובה רק עזיבת חטא:
ועפ"ז אמרתי טעם לשבח להא דאמרי' בפ"ק דיומא דף כ' ע"א דאמר אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא אמריתו אמאי לא אתי משיחא והא אידנא יומא דכפורי הוא ואבעל כמה בתולתא בנהרדעא א"ל הקב"ה מאי אמר לי' לפתח חטאת הוא רובץ ופי' רש"י יצר הרע מחטיאו בע"כ ושטן מאי אומר א"ל שטן ביומא דכיפוריא לית לי' רשות לאיסטוני' ממאי אמר רבי חמא השטן בגימטרי' שס"ד ימים אית לי' רשותא לאיסטוני ביומא דכיפורי' לית לי' רשות לאיסטוני ואיכא למידק למה דוקא ביום זה אין לו רשות ולא ביומא אחרא אבל לפי דברינו ניחא דביום זה אנו נכנסים לפני הקב"ה ויש לנו אחיזה למעלה בשמים ממעל בסוד בינה ושם רחמים אין רשות למקטרג להשטן והקב"ה מלמד זכות על ישראל שעברו בע"כ ע"י יצה"ר המחטיאו ועפ"ז אמרתי פי' הפסוק שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעוניך דאי' בפ' החליל דף נ"ב ע"א דישעי' הנביא קרא ליצה"ר מכשול שנא' סולו סולו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי ובדף נ"ב ע"ב אמרי' א"ר יוחנן אלמלא שלשה מקראות נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל ואחד מהם דכתיב אשר הרעתי שהקב"ה ברא יצה"ר המחטיאו וזה שרמז הנביא שובו ישראל עד ה' אלהיך שבודאי הקב"ה יקבלך בתשובה כי כשלת בעוניך ר"ל שע"י יצה"ר הנקרא מכשול בא לך עוניך והקב"ה מלמד זכות כמ"ש לפתח חטאת הוא רובץ ואשר הרעותי כתיב שע"י יצה"ר בא להם עון ע"כ וראוי לקבלם בתשובה וק"ל: ואגב דאיירי' בהאי קרא כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו נ"ל לפרש פסוק זה ע"פ מה שהביא הטור א"ח סי' תקפ"א בשם המדרש ערב ר"ה גדולים מתענין ומוותר להם שליש עוונותיהם בעשרה ימים בינונים מתענים ומוותר להם שני שלישים בי"כ הכל מתענים מוותר להם הכל וכתב הב"י וז"ל ואיכא למידק על המדרש דא"כ ער"ה חשוב כי"כ שהרי הוא מתכפר בו שליש העונות כמו בי"כ והוא חשוב כמו כל ט' ימי תשובה שהרי בכל ט' ימי תשובה אינו מכפר אלא שליש ובער"ה לבדו מתכפר שליש ותירץ וי"ל דשליש ראשון קל להתכפר ושליש השני קשה יותר ושליש אחרון קשה מכולם וק"ל עכ"ל הרי אנו למדין מדברי המדרש הנ"ל שיש ג' זמנים לכפרה א' בער"ה וא' בעשרת ימי תשובה וא' בי"כ ומיהו כפרה של י"כ חשוב מכולן שלא נשאר כלל חטא משא"כ בשני זמנים הקודמים נשאר עדיין חטא וזה כוונת הפסוק כי ביום. הזה יכפר עליכם לטהר אתכם ושלא יקשה לך למה אני פרט יום זה לכפרה הלוא יש ימים אחרים המזומנים לכפרה הלוא הם ער"ה וט' ימי תשובה ומתרץ מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו שביום הזה אתם מנוקים וטהורים מכל עון וזה רבותא כפרה די"כ משאר ימים וק"ל: