אור ברסלב
מאורות נתן מציעא › דף יד.

מאורות נתן· רבי נתן בורגיל

מציעא · דף יד.

דף יג:

גמ' כאן בשטרי הלואה כאן בשטרי מו"מ וכו' ושמעתי מקש' על רשב"ם דכתב בב"ב דף ק"ז ע"א גבי מאי דאתנו' שם אחין שחלקו ובא ב"ח ונטל חלקו של א' מהם רב אמר בטלה מחלוקת ושמואל אמר ויתר ור"א אמר נוטל רביע בקרקע ורביע במעות וכו' ושמואל דאמר ויתר קסבר האחין שחלקו לקוחות הוו וכלוקח שלא באחריות דמי וכת' רשב"ם וז"ל ואע"ג דגבי מוכר קרקע קי"ל אחריות ט"ס הוא אם לא פי' בשטר המכירה ה"מ וכו' ע"ש וק' דהא שמואל ס"ל הכא דגבי מו"מ לא אמרינן אחריות ט"ס ע"כ שמעתי ונ"ל דרשב"ם ז"ל דהוצרך לזה משום ר' אסי דאמר התם דמספק"ל אי יורשים הוו אי לקוחות הוו ופי' רשב"ם לחד פי' אי לקוחות שלא באחריות דמי וע"ז קא מק' רשב"ם מאי מספק"ל אפי' כלקוחות דמי מ"מ הא קי"ל אחריות ט"ס ודוחק לומר דר"א דלא כהילכת' וס"ל כשמואל ולזה הוצרך לומר דלא דמי וכו' אבל אי ק' הא ק' דמדברי רשב"ם משמע דקי"ל כרבא דאחריות ט"ס בין בהלואה בין במו"מ מדכתב הא קי"ל וכו' ובהג"א בפ' ג"פ הביאם ה' שע"ה ז"ל בה' מלוה פי"א ה"ו כתב דרשב"ם ס"ל הלכה כשמואל דאחריות ט"ס דוקא בהלואה אבל לא במו"מ משום דר' אשי ס"ל הכי ע"ש וצריך עיון: שם אמר אביי ראובן שמכר שדה לשמעון וכו' דינא הוא דאזיל ראובן וכו' כתב הנ"י ז"ל דלאו דינא הוא דאזיל ראובן בע"כ אלא ה"ק דאי אזיל לא מצי אידך וכו' עכ"ל וכתב עוד לקמן גבי דאמר ליה אחוי טירפך ואשלם לך מזה ראיה לדין שכתב דאינו מחוייב ראובן דאזיל בע"כ וכן ראיתי להריטב"א ז"ל בא"ז שכ"כ יע"ש וראיתי לה' מגלת ספר ז"ל בלאוין דף צ"א ע"ג שהקשה וז"ל וראיה זו איני מכיר דהתם מיירי שיצאו עליו עוררין דהיינו שאומרין שהיא גזולה ולפ"ד לא נ"מ בין שילך הלוקח או הגזלן אבל כשבא הב"ח לטורפה דנ"מ טוב' שהליכת ראובן לעולם אימ' לך דע"כ ליזיל ראובן עכ"ד ואיני מבין חילוקו דמ"ש זה מזה דכיון דהוא באחריות מצי למימר ליה אחוי לי טירפך ואשלם לך ועוד דאשתמיט הרא"ש ז"ל בב"ק ד' ח' וגם בא"ז שם משם הר"ר ישעיה ז"ל שפי' עסיקין היינו ב"ח ואפ"ה אמרינן דמצי למימר ליה אחוי טירפך וכו' ע"ש.

וראיתי בבאר היטיב ז"ל בסי' רכ"ו שכתב הא דקאמר בגמרא דינא הוא קאי על ב"ח שהדין הוא שיש לו רשות לילך בע"כ של ב"ח וכו' יע"ש ואשתמיט מניה הנ"י והריטב"א הנ"ל שכ"כ וכן הוא מדוקדק בלשון הש"ע שכתב אם רצה ראובן לעשות דין וכו' ודלא כמהרש"ך ז"ל ח"ג סי' יו"ד שכתב דינא הוא דחייב לילך ולדון עמו ע"ש ואשתמיט מניה כל הא' הנז' וכן ראיתי להכנה"ג ז"ל שהק' עליו כן אמנם ראיתי בא"ז שהביא משם הרמ"ך ז"ל וז"ל ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות ובא ב"ח דראובן לטורפה עליה דראובן רמי לאשתעויי דינא בהדי' וכו' ע"ש הרי לך דס"ל כמ"ש מהרש"ך ז"ל עוד ראיתי בנ"י בב"ק שכתב וז"ל דינא הוא וכו' ואע"ג דהבא להפרע מנכסים משועבדים לא יפרע אלא בשבועה אפשר דשמעון פטר לי' משבועה וכו' לפיכך צריך ראובן לאשתעויי דינא וכו' עכ"ל נראה מכאן דס"ל דאיכא חיובא על ראובן לילך גבי ב"ח ולכאורה זה היפך דבריו דהכא ונר' דמ"ש צריך ראובן לאשתעויי דינא וכו' זה קאי על ב"ח מאחר דשמעון מחלו ליה על השבועה אם רוצה ראובן להשביעו צריך הוא בעצמו לעמוד בע"כ של ב"ח ודו"ק:

כתב הרדב"ז ז"ל ח"א סי' תקמ"ח דאם עדין לא נתן המעות יכול הלוקח לעכב המעות ועל ראובן מוטל לעשות דין עם הבא לטרוף אם רוצה לקחת מעות השדה והביא ראיה מל"ק דאביי דאמר לקמן המוכר שדה שלא באחריות עד שלא החזיק בה יכיל לחזור בו משהחזיק אינו יכול לחזור ודוקא שלא באחריות אבל באחריות יכול לחזור והק' ה' ז"ל דזה היפך מימר' קמא דאביי דאמ' דינא הוא דאי אזיל ראובן וכו' וחילק ה' ז"ל דמימר' קמא איירי בנתן המעות ומימר' בתרא איירי בדלא נתן המעות הרי לך דאם לא נתן המעות מצי לעכב אצלו המעות ע"ש וק"ק דהא אמ' בגמ' א"ד אפי' באחריות נמי דא"ל אחוי טורפך ואשלם לך והילכת' כל"ב וכ"פ כל הפוסקים כל"ב אמנם ראיה ב' שכתב דאפי' לדעת המפ' שפי' דמימרא דאביי בנתן המעות הדין דין אמת דוקא בדנתן אבל בלא נתן ליכא פלוגת' בין ל"ב לל"ק ע"ש דבריו ברורים א"כ כיון דהש"ע פסק כהרמב"ם ז"ל דפי' דאיירי בנתן המעות הדין דין אמת דאם לא נתן עדין המעות מצי לעכבם עד שיעמוד עמו לדין אפי' כבר דייש אמצרי ודו"ק:

רש"י ד"ה ומשני חד' היא וכו' אבל כשחייב מודה וכו' עכ"ל וק"ק כיון דרש"י גרים לעיל בגמרא שטר שאין בו אחריות נכסים אינו גובה וכו' ורבנן סברי ממשעבדי הוא דלא גבי אבל מבנ"ח מגבא גבי א"כ אמאי איצט' לסיים אבל כשחייב מודה ד"ה יחזיר ולא חיישי' לפרעון ולקנוניא ואיירי בשטר שיש בו אחריות הול"ל אבל כשחייב מודה ד"ה יחזיר דהיינו בשטר שאין בו אחריות אבל בשטר שיש בו אחריות אה"נ דכ"ע לא יחזיר דחיישי' לפרעון כדקתני הבריית' וצ"ע:

שם בגמ' א"ד אפי' שלא באחריות וכו' לא ניח' ליה דתהוי תרעומת וכו' [א"ה ק"ק אמאי איצט' לט"ז ת"ל דלא מצי ב"ח למימר לאו בעל דברים דידי את משום דא"ל דרוצה אני להעמידה בפני ב"ח אחר שיש עלי ולא אהא לוה רשע ולא ישלם ואתה פרעתי לך וכדאמר שמואל בפ' חזקת הבתים ד' מ"ג וע"ש בתוס' וכן ראיתי למהר"ם שיף ז"ל בכתובות שהק' כן ולא תי' יע"ש ועלה בדעתי לומר דאיירי כגון דאית ליה ארעא אחריתי דלא מצי למימר רוצה אני להעמידה בפני ב"ח כדאי' שם ד' מ"ה ע"א וכת' א"כ היכי מצי טריף ב"ח משמעון נימ' ליה הנחתי לך מקום לגבות די"ל כגון שעשאה אפותיקי ושו"ר בא"ז בכתובות שתי' כן יע"ש אמנם תי' זה לית' דמנא ידעינן כמה חובות יש עליו ושמא יש עליו חובות הרבה ואין מספיקין לו הבנ"ח שיש לו ורוצה לסלק ב"ח זה משמעון שכבר פרע לו ורוצה להעמידה בפני ב"ח אחרים ואנן לא ידעי' להו וע"כ לומר כן דאל"כ תיקשי מאי פריך בפ' חזקת הבתים ד' מ"ג וכי קנו מידו מאי הוי הרי מעמידה בפני ב"ח וכו' ומאי קו' דילמא דאיירי בדאית ליה ארעא אחריתי וכן הק' מהרש"א ז"ל במ"ב ע"ש אלא ע" כ לומ' דאכתי איכא למיחש שמא יש עליו ב"ח יותר משיעור ההיא ארעא דהא אנן לא ידעינן דאיכא ב"ח אלא מיחש הוא דקא חיישי' דילמא אית ליה ב"ח וכ"כ הרמ"ה ז"ל שם וכן בא"ז שם ועיין במשמרות כהונה ושו"ר שכ"כ התוס' שם ד' מ"ו ע"ב ד"ה לוקח וכו' ויש לתמוה על מהרש"א ז"ל במ"ב ועל ה' משמרות כהונה ז"ל דאישתמיט מנייהו דברי התוס' הנ"ל וע"ש פי' הסוגי' שבד' מה לפי פירוש זה וא"כ הדק"ל ונ"ל ליישב דאיצט' לטעמ' דתרעומת כגון דראובן מודה שלא פרע לב"ח זה אלא שאומר שקרקע זו קנאה אחר שלוה ולא כתב לו דאיקני ואין לו לטרוף משמעון שלא נשתעבדה לו. א"נ כמ"ש המחבר ז"ל בדברי התוס' שטוען שקנה קרקע זו קודם שלוה ראובן מב"ח זה ולא נשתעבדה לו קרקע זו ואין לו עדים וראובן מביא עדים ולפ"ז א"ש דמצי ב"ח למימ' לבעד"ד את ולא יכול ראובן לומר רוצה אני להעמידה בפני ב"ח אחרים שיש עלי ולא אהא לוה רשע ולא ישלם שהרי הוא מודה שב"ח זה עדין לא נפרע ואכתי הוא מחוייב לו ומה לי ב"ת זה או ב"ח אחר ומש"ה איצט' לטעמא דתרעומת דאפילו בכה"ג נמי לא מצי למימר לבעדד"א ודו"ק עכ"ה]: תוס' ד"ה דינא הוא וכו' דאי טעין נמי שמעון פסולים דכיון דאי מפסיד שמעון הדר על ראובן וכו' עכ"ל [א"מ ק"ל אמאי איצטריכו לומ' משום דהדר על ראובן דאפי' אי לא הדר כגון שלקח שלא באחריות נמי פסולים לשמעון שהרי ב"ח זה בא מכח ראובן ואין שמעון חייב לו כלום רק שלקח קרקע זו שהיתה משועבדת לו ביד ראובן מדין ערב דנכסי דאיניש אינון ערבאין ליה וכיון דאילו היתה ביד ראובן אין יכיל לגבותה שהרי עדים שלו קרובים לראובן היאך יכול לגבות משמעון ולימא שמעון לב"ח מאי אפסדתיך הלא כשהיתה ביד ראובן לא היית יכול לגבותה וכה"ג אמרינן בבכורות דף מ"ח מי איכא מידי דלדידי' לא מצי תבע לי' ולערב מצי תבע ליה וכו' וקי"ל דלא יתבע מן הערב תחלה ע"ש וכ"פ מרן בס"ס מ"ט וז"ל ב' יב"ש שלוה א' מהם מאחר ונמצא לא' מהם שדה שקנה מיב"ש הב' וכו' לא יוכל לגבות ממ"נ לפי שאין נכסי ב"ח משועבדים אלא מט' ערב והערב אינו משתעבד אלא במקום שיוכל לתבוע מהלוה עצמו וכו' ע"ש ויש לחלק ואכמ"ל עכ"ה]:

בא"ד כדמוכח ספ"ק דמכות גבי אילע' וטובי' וכו' עיין להריטב"א ז"ל הובא בא"ז שדחה ראיה זו וז"ל ואע"ג דבמעשה דאילע' וטובי' אמרינן דהיכא דעדים קרובים לערב ורחוקים ללוה פסולין כיון דמלוה בתר ערבא אזיל התם הוא דערב שייך בשעבוד' אבל הכא אין הלוקח שייך בשעבוד' ולמה לא יוכלו להעיד על הפירעון שפרע הלוה וכו' ע"ש ונ"ל דהתוספות ס"ל דערב ולוקח דמיין להדדי דמעיקרא אין יכול לתבוע מערב או מהלוקח אלא אם לא מצא גבי לוה הולך אצלם וכשיש עדים קרובים לערב אמרינן שם דפסולים גם ללוה דנעשה כמו שמעידים על הערב שהוא משועבד ה"ה אם העדים קרובים ללוקח דפסולים גם ללוה דנעשה כמו שמעידין על נכסי הלוקח אם הם משועבדים או לא והרי הם קרובים ללוקח ודו"ק:

בא"ד וי"ל דנ"מ אם אמר שמעון אין לי עדים וכו' עכ"ל הנה בא"ז ש"ל בב"ק הביא משם ה"ר יוסף קלסון ז"ל שדחה תירוץ זה וז"ל דלאו מילתא היא דאפי' אמר שמעון אין לי עדים יכול להביאם אם ימצאם דלוקח דינו כיתום וגבי יתום אמר תלמוד' בפ' זה בורר דכיון דלא ידע במילת' דאבוה דיכול להביאם ולוקח נמי לא הוה ידע במילי דמוכר כלום ע"כ ונ"ל דאיירי בדטוען שמעון שהוא קנה קרקע זו קודם הלואה שלו וא"ל הביא ראיה או עדים ואמר לא יש לי [א"מ ואיירי כגון שנאבד לו השטר של המכירה רק יש עדים שאכלה שני חזקה אחר ההלואה ואינם יודעין אם היתה בידו קודם ההלואה ושמעון טוען שהיתה בידו קודם ההלואה ואז צריך להביא ראיה ע"ז שהרי קרקע בחזקת בעליה עומדת ואמר אין לי עדים ע"ז וכו' עכ"ה] ואח"כ ראובן אמר יש לי עדים ודאי דמהני א"נ לא אמרי' כן אלא דוק' גבי יתום שאביהם מת ואין להם ממי לשאול אבל גבי לוקח ודאי לא אמרי' כן מאחר דהמוכר קיים ואמר לא יש לו עדים בודאי תלינן דשאל המוכר ואמר לו לא יש עדים דאל"כ הול"ל יש לי עדים עד שילך למוכר וישאל אותו ומ"מ אם בא ראובן אח"כ ואמר יש לי עדים מהני כיון שלא אמר בפי' לא יש לי עדים:

וראיתי לה' מגלת ספר בלאוין ד' צ"א ע"ג שדחה דברי רש"י ותוס' משום דקי"ל כשיבא הב"ח לגבות תובע את הלוה תחלה כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפי"א מה' מלוה וא"כ אם היה לו שום טענה היה טוען באותה שעה כשעמד עמו לדין וכו' ע"ש ונ"ל דל"ק דהא ה"ט דאמר דתובע את הלוה תחלה משום שמא אית ליה בנ"ח או מסלקו במעות אבל היכא דידעינן בהלוה שהוא עני מפורסם וכמה בני אדם תובעים אותו ואין לו לשלם אה"נ א"ץ לאשתעויי דינא בהדיה בתחלה אלא ילך מעיקר' אצל הלוקח וע"ז קאמר אביי אם בא ראובן לאשתעויי דינא בהדי' לא מצי למימר ליה לאו בעדד"א ודו"ק:

תוכן העניינים

מאורות נתן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה