אור ברסלב
לשמוע בלמודים מסכת שבת › ירושלמי שבת

לשמוע בלמודים· רבי יצחק אליהו לנדא

מסכת שבת · ירושלמי שבת

מסכת שבת

פ' במה אשה כמה מסמרין יהו בו ר' יוחנן אמר חמשה כחמשה ס"ת ר' חנינא אמר שבעה וכימך דבאך וכו' ר"א בשם ר"ח תשעה רב הי' נותן י"ג בזה וי"א בזה כמנין משמורות שלימות האדם למעלה מן מה"ש במה שהם עומדים והוא מהלך ע"ד שנ' ונתתי לך מהלכים בין העומדים והמנעלים המה כלי ההליכה ושלימות ההליכה היא לבל תהי' הליכה לבעלה או להיות רגלים ממהרות לרוץ לדעה רק ללכת בדרך טובים ודרך הטוב הוא בתורה ובעבודה ובג"ח ומבואר בזה"ק דיום שאין נעשה בו איזה שלימות המצוה אינו נחשב מחשבון הימים שהרי בששת ימי הבריאה מבואר שלמות כל יום ופעולתו וכמו כן מבואר בספרי אמת דכל אדם נוצר בשביל מצוה פרטית המוטל עליו לקיימה מצד הגלגול וכאלה אך בהיותו נוצר מוכרח לקיים כל המצות כאחד האדם זהו שמבארים חכמי התלמוד אשר ישים האדם אל לבו בנבשו המנעלים ללכת להשיג בזה שלימות מהלך באיזה אופן יכול להשיג שלימותו רי"א שיעשה בהם חמש מסמרות המרמזות לחמשה חומשי תורה שיהלך בם ללמוד תורה רח"א שבעה שיכוין ללכת להשלים חוקי שבעת הימים של ימי הבריאה להיותם כולם בחשבון הימים בעשיית עבודת המצוה ראבר"ח אמר תשעה לכוין ללכת להשלים אותה מצוה אשר בשבילה נוצר בתשעה ירחי לידה ורבי אומר כ"ד לכוין ללכת לעשות ג"ח לזולתו כמו שאנשי משמר כ"ד היו מתענים לטובת כל העם להצילם מצרה כמאמר חז"ל ואמרו י"ג באחד וי"א בשני לפי שצריכין תמיד להגביר הימין על השמאל לכן הוסיף על הימין יותר מעל השמאל:

פ' ר"ע אם יהיו חטאיכם כשנים שבין שמים וארץ כשלג ילבינו יותר מכן כצמר יהיו וכו' כשני אבות וכו' כשלג ילבינו וכו' בראשון וכו' כפי שניו וכו' שעונות קלות וכו' חטאת האדם יתכן או מצד טבע החומר או מצד המערכה כמאמר חז"ל מאן דבחדא בשבתא וכו' או מצד תכונת מולידיו או מצד שעבירה גוררת עבירה או מצד תכונת שנותיו בימי הילדות או בימי הזקנה או מצד תכונת החטא עצמו אם הוא מחייבי מיתה או מחייבי מלקות והנה הטבע מתואר בשם ארץ והמערכה מתואר בשם שמים ובהם מנהיג הב"ה שנות העולם זהו אם יהיו חטאיכם רק כפי כח הטבע והמערכה ולא יותר אז יתכן אשר כשלג ילבינו ע"י תשובה ואח"ז מבאר ענין השני אה יהיו חטא יכם כשני האבות כפי תכונת האבות מולידיו כו' ואח"ז מבאר ענין השלישי אם יהיו חטאיכם בראשון עון ראשון אינו חמור כל כך כשלג ילבינו וכשעושה העון פעם שני שהשתרש בחטא אז כצמר יהיו אח"ז מבאר ענין הרביעי אם יהיו כפי שניו דבילדותו דמו רותח ובזקנותו נחלש ואח"ז מבאר ענין החמישי אם הוא עון קל:

פ' י"ד והסיר ד' ממך כל חולי זו שריפה וכו' זה רעיון וכו' זה יצה"ר שראשו מתוק וסופו מר וכו' זה המרה וכו' כל אלו נכללו במלת חולי שריפה הוא חולי החום ויתכן דאינו לשון שריפה רק לשון רפיון והשי"ן הוא ש' השימוש והוא מלשון ותתחלחל המלכה ודרשו חז"ל שהוא שלשול ורפיון הנקבים ויש בו לשון רעיון במדרש לבן מלא חלחוניות רעה ויש בו לשון מתיקה בתלמוד אנא שדרי ליה חוליא ויש בו לשון מרירות וחימוץ בתלמוד חלא בר חמרא. זהו המרה:

פ' אלו קשרים לא ניתנו שבתות ויו"ט אלא לאכילה ושתיה וכו' אלא לעסוק בד"ת וכו' מתניתא מסייע כיצד הוא עושה או יושב ואוכל או יושב ועוסק בתורה ויש להעיר דבמס' ביצה פליגי רק ביו"ט אבל בשבת דכו"ע צריכין לאכול:

פ' כל כתבי האי אגדתא וכו' בארנו המאמר במס' סופרים יעו"ש:

תוכן העניינים

לשמוע בלמודים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה