אור ברסלב
לשמוע בלמודים מסכת נזיר

לשמוע בלמודים· רבי יצחק אליהו לנדא

מסכת נזיר

מסכת נדרים

בעזרת מגלה אמרים בארנו מסכת נדרים כן בטובו יזכנו לשום תפארת וזיו למסכת נזיר:

ד' ג' מנין לאומר ימין וכו' שנא' נשבע ה' בימינו וכו' הנהגה הניסית מתוארת בתואר ימין והנהגת הטבע והמערכה מתואר בשם שמאל זהו נשבע ה' בימינו הוא הנהגה הניסית ובזרוע עוזו השמאל היא הטבע אם אתן עוד דגנך לאויביך:

ד' י"ט שציער עצמו מן היין. מליצת שציער שהי' ראוי לומר שלא שתה יין והכונה דהנודר סובר שרצון הב"ה להיות האדם מצער א"ע לכן בדעתו שעושה מצוה להיות נזיר ומצער עצמו מן היין ובאמת הענין בהיפך שרצון הבוי"ת שיתענג האדם בכל הטוב שברא הב"ה בעולם לכן נקרא חוטא על שחשב שמצוה לצער עצמו:

ו' כ"ג וכשהי' ר"ע מגיע אצל זה הי' בוכה וכו' מה שאמרו בר"ע שהי' בוכה ובמאמר איסי בן יהודה לא אמר שהי' בוכה יתכן עפ"י דאיתא במס' שמחות ובמס' ד"א זוטא אר"ע תחילת זכותי לפני חכמים השכמתי ומצאתי הרוג והייתי מטפל בו ג' תחומי שבת עד שהבאותיו למקום קבורה וקברתיו ואמרו לי ר"א ור"י על כל פסיעה ופסיעה כאילו שפכת דמים עכשיו שנתכונתי לזכות חטאתי ק"ו בשעה שלא נתכונתי לזכות יעו"ש לכן כשהגיע לפסוק זה שצריכין כפרה אפי' על מחשבת החטא אעפ"י שעלה בידו בשר טלה בכה בזכרו שעל ידו נעשה חטא במה שחשב שהוא לזכות ויתכן דגם מאמר כיוצא בדבר הוא מאמר ר"ע שנתכוין לעלות בידו בשר טלה ועלה בידו בשר חזיר זהו ממש כענין של ר"ע וקאי מלת ובכה על פסוק של כיוצא בו:

גדולה עבירה לשמה וכו' תבורך מנשים יעל וכו' דרך רמז מלת יעל נוטריקון יעצה עבירה לשמה:

ד' מ"ח תו' ד"ה ר"ע וכו' דאע"ג דאיקרי נפש בהמה נפש סתמא לא איקרי עכ"ל ויש להעיר דבמס' ביצה ד' כ"א ובמכילתא מפורש דס"ל לר"ע כל נפש אף נפש בהמה במשמע ואפשר דדריש לה התם ממלת כל:

ד' ס"ו ת"ח מרבים שלום בעולם שנ' וכל בניך וגו' א"ת בניך אלא בוניך מה שמתאר הת"ח בוניך עפ"י מה שאמרו התורה היא כלי אומנתו של הב"ה והת"ח לומדי תורה המה עושים פעולת הבנין ע"י הכלי אומנות של התורה:

בגמ' של הגר"א ז"ל מצאתי כתוב על הגיליון בני"ך הוא סימן על המסכתות שמסיימות במאמר זה והם ברכות נזיר יבמות כריתות:

ירושלמי

אין אנו יודעין אם לוט נתאוה לבנותיו או בנותיו נתאוו לו ממה דכ' לתאוה יבקש נפרד הרי הוא נתאווה לבנותיו ולא בנותיו נתאוו לו ויש להעיר הא מפורש בקרא ותאמר הבכירה וגו' ונשכבה עמו וגו' הרי בנותיו נתאוו לו ויתכן עפ"י שבארנו במענה אליהו דהבועל לשם בולמס הבעילה מתיחס לכח התאוה של נפש הבהמי והבועל לשם הקמת המין מתיחס לכח חמדת הרוח והנה במאמר ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע יש בו לפרש שני אופנים האחד שהוא מאמר אחד ונשכבה עמו בשביל לחיות מאבינו זרע ואז מתיחס הענין לחמדת הרוח אופן השני שהוא שני מאמרים האחד ונשכבה עמו למלא בולמס תאוות הביאה השני ונחיה מאבינו זרע לחמדת הרוח זהו אין אנו יודעין אם לוט נתאוה לבנותיו בכח התאוה ובנותיו לא נתאוו לו בתאוה רק בחמדה שהוא מאמר אחד או בנותיו נתאוו לו בתאוה שהוא שני מאמרים אך מזה שנ' לתאוה יבקש נפרד נראה דרק לוט נתאוה אבל בנותיו לא נתאוו לו בתאוה רק לחמדת הרוח:

תוכן העניינים

לשמוע בלמודים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה