לשון הזהב שבת· רבי זאב וולף מליזנסק
שבת · דף קלג.
בתוס' בד"ה עושין כל צ"מ אע"ג וכו' לכאורה ק' דהא צריך למיתנא הכא לאתוי הא דת"ר כמ"ש בגמ' וצ"ל דאף מהאי דלעיל הוי מוכח לאתוי כיון דתני הכא מוהלין וכו' או תו' מקשים למה לי למיתני לעיל וק"ל או תוס' קאי אמקשה שלא הקשה מרישא הא כבר תני לה וק"ל: