לשון הזהב שבת· רבי זאב וולף מליזנסק
שבת · דף קד.
בתוס' בד"ה גרועי קא מגרע לי' וכו' עד אלא ודאי בפתוחה איירי דבריהם תמוהין מאד כיון שי"ל בפתוחה איירי וגם מה זה רוצה להוכיח שבפתוחה איירי מאי קושיא יוצא מזה ולפי פשוטו י"ל דהתם רוצה להקשות בזה ועוד גם קושיא דהכא וה"ק אם בסתומה איירי קשה מרב חסדא אלא בפתוחה וא"כ סתום ועשאו פתוח פסול דגרועי קא מגרע וא"כ קשה ממשנה דהכא אר' ירמי' דלדידי' אמאי חייב אשם משמעון שכתב פתוחה וסוגיא דלשם קיצרה וסמיך אהך סוגיא דהכא וק"ל:
אמנם אינו במשמע דברי הגמ' שם ומכ"ש בדברי התוס' שם וכאן שלא הזכירו רמז מזה וגם למה האריכו בלשונם להביא תיבות ועוד וכל לשון הקושיא ושם האריכו יותר והביאו ק' ראשונה מאלה המצות והוא למותר שהרי על קושיא ראשונה לק"מ הל"ל בקיצור דמקשה אי בסתומות איירי וסמיך אקושיא ראשונה:
לכן נלע"ד לפרש בטוב טעם והסיגנון הוא כך דאם נאמר בסתומות איירי לא יוקשה כ"כ ק' ראשונה מאלה המצות לכך קאמר ועוד מרב חסדא אם כן ודאי בפתוחות איירי וא"כ יתחזק מאד קושיא ראשונה והוא דהלא מסקנא הכא דמתניתן דידן סבר כר"י בן בתירה ולדידי' מוכח מהתורה מפורש דין פתוח ועשאו סתום כשר שהרי כתבה התורה מים במם סתומה ראשונה אף שגם שלאחר הוספת נביאים דין מ' ראשונה בפתוח ליכא כאן תקנת נביאים אפ"ה כשר וצ"ל דאין זה שינוי כלל בדיעבד וא"כ י"ל ודאי אף אם לא הוסיפו הנביאים ועשה הפתוח סתום כשר וא"כ יש לנו לומר סברא שאין זה חידוש כל כך כיון בלא תקנתם הי' כשר אם עשאו סתום רק שתקנו לכתחילה לכתוב סתום וגם עכשיו אם יכתוב פתוח דהא להך סברא דבסתומו' איירי ר' ירמיה סתום ועשאו פתוח כ"ש דכשר דעליי' עילוי' וא"כ לא חידשו דין להכשיר הפסול ולא לפסול הכשר וא"כ לא קשה כל כך די"ל שאין זה חידוש תורה אלא שי"ל שס"ל להגמ' דאף זה לשנות לכתוב לכתחילה ממה שהי' כותבין קודם הוי חידוש לכך כתבו שם במגילה דקושיא ראשונה הוא בין אי מיירי בסתומות ובין בפתוחות וע"ז כ' שם ועוד את"ל בסתומות איירי ר"ל ותרצה לומר שאין זה חידוש כנ"ל קשה מרב חסדא וכו' אלא ע"כ בפתיחות איירי וא"כ סתום אם עשאו פתוח ודאי פסול דמגרע לי' וא"כ חידשו להכשיר מה שהי' פסול בתחילה והוי חידוש גדול ותקשה מאד קושיא ראשונה מאלה המצות ודוק:
בד"ה אית דגרסי וכו' הוקשה להם דכאן משמע דסיוע דבא ליטהר הוא שפותחין לו פתח כמו שאמר בק' וא"כ לפי הגירסא שלנו דהבא ליטמא פותחין לו משמע דפותחין לו פתח חדש א"כ הוא שוה עם הבא ליטהר לכך כתבו שיש גורסין פתחין לו ר"ל שיש לו פתחים מכבר אבל אין פותחין לו מחדש משא"כ הכא ליטהר וכו' וק"ל: