אור ברסלב
לשון הזהב שבת שבת › דף צד:

לשון הזהב שבת· רבי זאב וולף מליזנסק

שבת · דף צד:

דף צד.

בגמ' האי שיכבא דהוי בדרוקרת וכו' ועיין בנ"י שהקשה לר"ש אמאי לא שרי בכרמלית אף בלא מת וכן במת אמאי לא שרי אף לר"ה משום כבוד הבריות כיון דלא הוי רק דרבנן ע"ש שתירץ לאסור בשניהם ולענ"ד נראה דמכאן לא מוכח איסור בשניהם דהא דקא' מי קאמינא לר"ה לכרמלית קאמינא משום כבוד הבריות היינו שהשיב לו דאפי' לר' יהודא שרי והא דלא התיר אפי' לר"ה אף אם נאמר דסבר כר"ש לק"מ כיון דהוי להו מקום לאפוקי לכרמלית דמותר אף מדרבנן לדידי' לא שייך משום כבוד הבריות להתיר לר"ה אף דהוא רק איסור דרבנן וק"ל:

בגמ' מהו דתימא רבנן בכלי נמי פטרי רבנן וכו' ופירש"י משום דאין דרך גזיזה בכך ובתוס' בד"ה אבל בכלי וכו' וא"ת עד והא דקאמר וכו' עד אבל רש"י פי' וכו' דלכאורה אין לו חיבור למעלה ונ"ל לפרש דודאי רש"י נאיד מלפרש המ"ד אליבא דר"ש דמאי שייך קמ"ל הא באמת אליבא דר"ש ודאי שרי אלא ע"כ קמ"ל דרבנן כר"י וק' מנ"ל הא לכך פירש"י דה"א הוא אליבא דר"י נמי שרי משום דאין דרך גיזה וקמ"ל דאסור מסברא דדרך גיזה גם בכך ואסברא לא קשה מנ"ל דהכא קים לי' להש"ס הסברא כמו הקמ"ל דבסמוך אמנם התוס' לא רצו לפרש הכא כפירש"י מטעם שכ' בסוף ופירשו דעיקר קמ"ל הוא כר"י לאפוקי מר"ש ואהא הקשו מנ"ל ותירצו דא"כ לפלגו בכלי וכו' וא"ל דבא להודיע כחו דר"א דכח דהיתרא וגם דרבנן עדיף מאיסורא וכח דר"א ואהא כתבו כיון שתרצנו זה הקושיא שהוקשה לרש"י שפיר יש לפרש מ"ד משום דה"א דסבר כר"ש ואפ"ה שייך קמ"ל ואם יקשה לך למה לן לדחוקי נפשן בזה למה לא נפרש כפירש"י וא"צ לכל זה ואזה כתבו אבל רש"י פי' וכו' ואין נראה לר"י לכך אנו צריכין לפי' זה ודוק: ונ"ל דרש"י נאיד מפי' התוס' לפרש כן ולתרץ כמ"ש התוס' חדא דאין זו סברא שיהא החילוק בין מ"ד ובין קמ"ל אם כח דר"א עדיף או דרבנן וממ"נ חדא לא מיתרצה וגם מאי הוי הטעות דקמ"ל לאפוקי הא בין כך ובין כך האמת הוא לר"י אסור וחייב בכלי ולר"ש פטור ומאי נ"מ בזה אם רבנן סברי כר"י או כר"ש יותר הוי מסתבר לומר דרבנן נקטי ביד מילתא דפסיקא ובכלי תליא בפלוגתא לכך פירש"י דהטעות והקמ"ל הוא אליבא דר"י דהוא נ"מ גדול ודוק:

תוכן העניינים

לשון הזהב שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה