לשון הזהב שבת· רבי זאב וולף מליזנסק
שבת · דף כא.
ברש"י בד"ה שאין נמשכין ואתי להטות וכן התוס' פי' כן בכמה מקומות והא דלא פירשו טעם המשנה כפשוטו לפי שאין נמשך ויכבה ונר שבת דאורייתא כדאמרן גבי עטרן דף כה ע"ב ונ"ל דנ"מ דמהאי טעמא לא הוי אסור אי מדליק עוד נרות אחרות בשמנים כשירים דאף אם מכבה זה לא ישב בלא נר בשלמא גבי עטרן החשש שמא יצא מהבית ואז ישב בלא נר משא"כ הכא אבל לטעם שמא יטה אסור אף שיש נרות אחרות שמא ישתמש אצל נר זה ויטה וא"ת היא גופא מנא להו דילמא הטעם שמא יכבה ובאיכא נרות אחרות שרי י"ל דמתניתן סתמא קאמר אין מדליקין וגם מוכח כן לקמן דגם בנ"ח אסור בשבת למ"ד מותר להשתמש לאורה ובנ"ח צריך נר אחר בבית אע"ג דיש לדחות דלמ"ד מותר להשתמש באמת א"צ נר אחר כמו שאכתוב בסמוך מ"מ הדין דין אמת וברור בטעמו ודוק ועמ"ש בסמוך לדברי רש"י תירוץ אחר אמנם להתו' לקמן ודאי צ"ל כמ"ש ודוק:
ברש"י בד"ה היו מפקיעין וכו' עד ותניא לעיל עמ"ש בעמוד הקודם פירושו:
ברש"י בד"ה זקוק לה דילמא פשע וכו' והוא למותר אלא אף אם לא יפשע אלא לא ידע שיכבה ג"כ איכא איסורא שצריך תחילה להדליק שלא יכבה וגם בדיבור שאח"ז כ' הילכך בשבת אסור יוקשה ק' התו' הא בשבת ג"כ אסור מטעם חול ותירץ התוס' לא שייך דבא לומר עוד טעם בשבת כיון שכתב הילכך משמע בלא"ה שרי לכן נ"ל ברור שג"כ על קושיא הנ"ל שכתבתי בסמוך יתורץ באופן אחר יתרץ רש"י גם קושית התוס' והוא שמה שהקשיתי בסמוך אמאי פירש"י בשבת שמא יטה ולמה לא פירש כפשוטו שמא יכבה ונר שבת חובה דודאי משום זה לא אסרו דאף בשמנים פסולים אינו מצוי לכבות אלא שאינו דולק יפה ואף אם פעם יכבה ליכא איסורא כיון שברוב פעמים אינו נכבה והדליק דבר שידליק כשיעור אלא שבשבת חיישינן שיבוא לידי איסור שיטה ובחנוכה לא שייך זה וע"כ פירוש שיבוא לידי איסור שיפשע אבל אם לא יפשע ליכא איסורא ולכך מדוקדק בגמ' שאמר כבתה זקוק לה ולא קאמר צריך להיות דולק כשיעור אלא דעיקר איסור שיפשע ובאמת זקוק אבל משום הדלקה כשיעור אין איסור כמ"ש וראי' גדולה שאמר בסמוך לעולם כבתה אין זקוק לה והא דאמר עד שתכלה רגל מן השוק היינו לשיעורא ומותר להדליק בשמנים פסולים כמ"ש שם ופירש"י לשיעור שצריך ליתן שמן לכתחילה שידליק כשיעור זה וקשה טובא הא בשמנים פסולים אין נותן לכתחילה שידליק כשיעור כיון שיכבה וגם אמאי אין זקוק לה אלא שגם בפסולים הוא יוצא ולא חיישינן לכיבוי כמ"ש אלא לפשיעה וא"כ לק"מ ק' התוס' לפירש"י דהא בשבת ודאי כבתה אין זקוק לה ומשום שלא ידליק כשיעור אין איסור כמ"ש לכך צריך ליתן טעם אחר ודוק: