אור ברסלב
לשון הזהב שבת שבת › דף ו.

לשון הזהב שבת· רבי זאב וולף מליזנסק

שבת · דף ו.

דף ה:

בתוס' בד"ה ה"מ היכא דאיכא חיפופי ותימא וכו' עד א"נ ההיא סוגיא כרב פפא וכו' שני התירוצים האלו תמוהים מאד לתירץ הראשון קשה למה לי' למימר דה"א טעות בדרבנן אמאי לא משני דליכא לאפלוגי בצידי ר"ה דהא ראב"י מודה שם כיון דסתם צידי אית לי' חיפופי וכן לתירץ השני קשה הא רב פפא ע"כ לא ס"ל כן לאמת דאל"כ קשה לרב פפא ולסוגיא דהתם מ"ט דרבנן היכא אשכחן כה"ג ורב פפא לא תסיק אדעתי' ואקשה באמת וע"כ הוצרך לסבור גם הוא התירץ וע"כ צ"ל בדוחק דודאי המקשה דהתם לא אסיק אדעתי' לחלק ולתירץ הראשון שבתוס' התרצן באמת אף דאסיק אדעתי' לחלק עכ"פ גם צידי ר"ה יש בלא חיפופי אלא דהוי מקום לטעות והי' יכול לומר באמת דהוי יכול לטעות בדראב"י דאף ביש חיפופי פליג וטוב לו יותר לומר טעות בדרבנן ולתירץ השני שבתוס' דאף התירץ דהתם אינה לפי האמת אלא דאף התרצן עדיין לא אסיק אדעתי' דראב"י מודה דלא ידע מן קושיא דהכא כמו רב פפא דהכא דלא אסיק אדעתי' לומר כן דראב"י מודה בחיפופי וקאי הסוגיא דהתם לפי ה"א דהכא וע"פ מסקנא דהכא בלא"ה לק"מ שם דלא יכול למתני' פלוגתייהו בצדי ר"ה דשם ראב"י מודה ודוחק וצ"ע: ועפ"ז העולה מסוגיא זו לפמ"ש יש לתרץ דברי הרי"ף על נכון להצילו מקושית הנ"י והרא"ש ע"ש ויתורץ גם דברי ר"י שהוציא הרי"ף דהלכה כב"ע מדאמר ומודה ב"ע בזורק ובאמת קושיתם חזקה דר' יוחנן בעצמו אמר לעיל המפנה חפציו ע"כ ל"ל כב"ע כמ"ש התו' ג"כ לעיל וקושיתם זו תפול על ר' יוחנן בעצמו שיהא סותר דברי עצמו אמנם לפמ"ש י"ל דר' יוחנן פסק כב"ע לא מטעם שאמר הגמ' על ב"ע דס"ל מהלך כעומד דמי דהגמ' הוצרך לומר כן לפי סוגיא דהכא דאף ראב"י מודה בחיפופי אמנם קי"ל כסוגיא דהתם דמשמע להדיא דראב"י פליג אף בחיפופי וקי"ל הלכה כראב"י דמשנתו קב ונקי וא"כ אף דמהלך לאו כעומד דמי פטור מטעם דלא אשכחן כה"ג לכך קאמר ר"י מודה ב"ע בזורק דבהוציא הילכתא כוותי' דפטור אבל בזורק מודה דשם אשכחן שפיר בעגלות שהי' מושיט מעגלה לר"ה דרך למעלה מי' אע"ג ששם הי' תחתיו מקום חיוב זה החילוק לא שייך אלא במהלך כיון שגופו מהלך במ"פ משא"כ בזורק ולכך שייך הך דר' יוחנן הכא לאחר הסוגיא דראב"י ולכך אמר ר' יוחנן המפנה חפציו פטור כיון דמהלך לאו כעומד דמי וא"כ אתיא שפיר דברי ר' יוחנן וגם דברי הרי"ף דפסק כוותי' וכן נלענ"ד לפסוק לדינא ודוק:

ועפ"ז מתורצין היטב דברי ריב"א לעיל דמספקא לי' לעיל בב"ע דס"ל דהילכתא כוותי' כמ"ש לעיל ולא יוקשה מה שהתו' מקשין עליו כמ"ש לעיל משום דריב"א אזיל לשיטתי' שמקשה הך קושיא בעירובין דף צ"ד ותירץ כתירץ השני דהכא והוא הנכון דסוגיא דהתם ס"ל כרב פפא דהכא דלא מחלק דהיינו דסוגיא דהתם ורב פפא ס"ל באמת שאין לחלק וראב"י ס"ל אף בחיפופי הוי ר"ה וע"כ רבנן דהכא ס"ל כרבנן דהתם וא"כ לראב"י דהילכתא כוותי' ס"ל כב"ע דפטור ולאו משום מהלך כעומד אלא משום דלא אשכחן כה"ג לכן פסק כן ר"י וריב"א והרי"ף ודוק:

תוכן העניינים

לשון הזהב שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה