חלק ב (יורה דעה) · דף סה
[שאילת שא' מהר"ר משה מינץ ס"ל יצ"ו]1 שלומי' רבי כטל ורביבים לר"ג נשיא ישראל הגאון מ"ה מה"ר ישראל וכל שואבי מים חיים מבי' מור', הנה אמ"ץ האי מעשה דבכור דלמטה בא לידינו לכן הדריכנו נתיב אמת ומעגל צדק. הנה אמ"ץ הורני על עובד' דאיתרמי באתרא דידן בעניין בכור בהמה טהורה, באחד שהיה לו פרה והיתה חולבת קודם עיבור, ואח"כ נתעברה אצלו ואזל ומכר הולד לגוי במעות בלא משיכה וילדה הפרה זכר. ונודע לנו הדבר ונתננו ונשאנו בדבר, מקצת בני הישיבה דעת' נוטה להתיר, וחשבי' כמו דיעבד דמיימוני2 פסק דחלב פוטר, ואת"ל אינו פוטר מ"מ מעות קונות בגוי לר"ל3 ויש פוסקים כמותו4 ועוד אפי' לר"י מועיל מעות לא"ז5 בולד דאין בו מה למשור, כדאיתא במרדכי בפ' הזהב6 ויתר צדדים דלא צריכנא לבאר. ואין דעתי נוטה להתיר כלל, דמהר"ם7 פסק כר"ת דחלב אינו פוטר, וכן איתא בתו'8 ובמרדכי פ' בת' דיבמות9 וכן במרדכי פ' השוכר10 ובפ"ק דחולין11 ובהזהב12 ואיתא במרדכי קטן בפ"ק דחולין בכל אשכנז נוהגים כמהר"ם דחלב אינו פוטר. ומה שמכרו במעות נמי נראה דאינו מועיל, דהא מהר"ם13 מצריך משיכה ומעות וכן הסמ"ק14 אבל בסמ"ג15 ויתר פוסקים פסקו משיכה לחודיה, ש"מ דא"ז יחיד הוא לגבי הני. אע"ג דר' חיים כת' בהתו' דהזהב16 דאפשר דלר"י מהני נמי מעות בגוי ומוקי עמיתך ומהר"ם גופיה דמחמיר ומצריך משיכה וכסף, אפשר דס"ל כר"י דגוי במשיכה רק שמחמיר כרש"י לכתחילה. וכן משמע הלשון במרדכי בהזהב דקא' ומהר"ם מחמיר ומצריך מעות כו', כי רש"י פסק כו', משמע דמחמיר כרש"י אבל משיכה עיקר, וגם נ"ל דזה לא מקרי דיעבד לעשות מעשה להכניס בספק איסור כרת לשחוט קדשים בחוץ, וגם הגאון מהר"י מולין ס"ל ז"ל כת' בתשובה אשר אעתיק בשולי איגרת הזה דחלב אינו פוטר. וגם הורני מר אם צריך הכהן לקבלו מן הישראל, כיון דלאו ודאי בכור הוא, וכעין זה מבואר בתשובה מהר"י מולין ס"ל ז"ל, וכן אם יכול להשכיר בכור לגוי אם לאו, הנה אמ"ץ האיר עינינו בכל הא דלעיל כדת מה לעשות.