חלק ב (יורה דעה) · דף נז
מצאתי ממה שכת' לעיל, אי' נר' טוב לתקן במסכת גיטין בפ' הניזקין1 ההוא דאתא לקמיה דר' אמי כו' ס"ת שכת' לפלוני אזכרות כו' ע"ש. ומצאתי תשו' שאי' מהרי"ל זצ"ל.2 נקודות השם י"ז שאלת על הטעיות וכן נגינותיו בטעות ובעניותי אפי' ניקוד וטעמין כהוגן מותר למחוק, דהוי כמו פי' וניתן למרע"ה בע"פ, אע"ג דילפינן מינייהו טובא הוי כמו פי' בעלמא, ולשון חכמים3 מניין למוחק אות מן ה' כו'. ומה שכת' שהם כמו נשמה לאותיות אי בתר קבלה אזלינן א"כ כל התורה כלה אסורה למחוק, דכל תיבה ואות ותג ונקוד ונגינה [רומז למה] ששמות קדש רומזין. וכל התורה יוצא משם המיוחד י"ז ל"ו והוא כמקור לכלן. וכן י"ב הויות היה הוה יהיה הויו והיה הויה אסור למוחקן, כ"ש הכנויין שהתיר' [רבותינו ז"ל] אלא שאין להוסיף על מה שאמרו חכמים אותיות השם. וטעמא דהוי דבר נגלה ומפורסם וקרינ' ביה לא תעשון וגו' ותניא במסכת סופרים4 ש"ד צ"ב [א"ה] נמחקין, הרי א"ה ידעת פנימיותו ולא חייש עליה. ועיקר שאלתך כשננקד בטעות נראה דכל כה"ג אפי' אות דאחריו בטעות נמחק. דהכי תניא במס' סופרים5 בהכותב את השם וכת' יהודה עושה ד"ה ומוחק ה' האחרון. משמע לכאורה כסדר קתני [דאחר התיקון מוחק הה'], ותו תניא התם6 היה צריך לכתוב השם ונתכוין לכתוב יהודה7 ומי' שמא יש לחלק דבמילתא דידך נכתב השם בקדושה אלא שהנקוד והנגינה בטעות. מ"מ נראה דאפילו באות אינו מקדש אלא שלא בטעות כדמשמע רישא דעושה ד"ה ומוחק הה', זכר לדבר8 אין המזבח וכלי שרת מקדשים אלא הראוי להו, וכל כה"ג נימא דמודו אחרים לת"ק9 ושלום מאת הקטן הלוי.
והוי"ו1 מאת בריתי שלום אינה כתו' גדולה בס"ת יותר משאר ווין ולא רצה לתקנו כיון שהוא בדיעבד כשר. גם הורני מר2 אם מותר למחוק אות' שמות הנכתבים בסידורים ובתפלות והם נרשמין כעין שני יודי"ן ווי"ו על גביהן, כי הטעם דכותבים הכי משום דעלה מניינו כ"ו כמו שם של ד' אותיות וגם ב' יודי"ן ווי"ו הוא שם. לכך י"ל אמרי' דיש בו קדושה ואסור למחוק, או דילמא י"ל דמש"ה כתבי' הוי"ו עקומה ושבורה [והפוכה] וגם למעלה מן היודין כדי דלא ליהוי כתי' גמורה, לכן י"ל מותר למחוק. וכן יש כותבים ב' ווי"ן כזה אחד למעלה ואחד למטה ואז הוא עולה ל"ב כנגד ל"ב נתיבות [החכמה] אז נר' דאין בו כ"כ קדושה. שאילה ממהר"ר משה מינץ ס"ל יצ"ו.