אור ברסלב
לקט יושר חלק א (אורח חיים) › דף ו

לקט יושר

חלק א (אורח חיים) · דף ו

דף ד

פעם אחת בבקר לבש חלוקו שלא כדרכו והפך הפנימי לחוץ ועמד, מתוך שהגיד ההלכה לבחורים ולובשו שפיר1 לאחר ג' שנים או ד' היה חלש קצת ל"ע והלביש חלוקו שלא כדרכו ולא רצה להפכו, ואמר דוקא בימיהם הוו מדקדקים בחלוקותיהם משום שלובשים מבחוץ ז"ך32

אין עושין שום מצוה קודם התפלה, וראיה ממילה שהיא נדחת עד אחר התפלה כי התפלה היא במקום התמיד1 והתמיד היה לעולם בתחלה לאפוקי מה"ה זעליקמן מבינג יצ"ו, ששמע שעשה כפרות בזמן שא' הקהל מזמורים בביהכ"נ. והוא עומד רוב פעמים כשיאר היום בטוב והולך מיד לבית הכסא, וכשיושב היה מכוין שהיה פניו לדרום ואחוריו לצפון, או איפכא אפילו במקום שיש מחיצות2 ולא רוצה לישב אפי' בחורף על בית הכסא, כשהדף היה חם מחמת ישיבת אחר עד שנתקרר. וכשהלך מביהכ"נ לבית הכסא חולץ טליתו ולא הארבע כנפות, [וזכורני כשרוצה לחלוץ הארבע כנפות שלו, כגון כשהלך לישן בצהרים3 היה חולץ קודם והולך אח"כ לביהכ"ס]. וכשחוזר לבית הכנסת היה מברך על טליתו משום דהפסיק4.5 אבל לעניין ברכת התורה לא מקרי הפסק, כיון שעוסק במצות כגון מקנח בשמאל6 וכן אמר לי בחור אחד משמ' הרב הגדול רב' דעמי' הגאון מוהר"ר יעקב ווילא זצ"ל, דלא הוי הפסק לעניין ברכת התורה.

כשרוצה לאכול ובא מבית הכבוד, כמדומה לי היה שופך פעם אחת על ידיו והיה מברך אשר יצר, ואח"כ בשעת ניגוב יברך ענ"י1 ולעולם לא עשה שום ברכה על הקטנים2 (מצאתי מזה בסמ"ק במצוה ציונו, [וכן מצאתי באו"ח בסי' רל"ט ע"ש])3 ואמר שאין לישב על בית הכסא שאשתו נדה יושבת עליו, כן שמע מרבו מוהר"ר אהרן זצוק"ל (הי"ו) ושאלתי לו למה? ואמר לי מסתמא משום הרגל העבירה.

תוכן העניינים

לקט יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה