לקח טוב· רבי יוסף ענגיל
כלל יז · יב
נלענ"ד דפלוגתא דר' טרפון ורבנן דפליגי בב"ק כ"ה א' אי אמרי' דיו היכא דמיפרך ק"ו בהך סברא הוא דפליגי אם אפשר לטפל כו' ומוכרחני להעתיק גוף דברי הגמ' זבחים מ"ח א' שם דאמר התם וצפונה בעולה (שיהי' שחיטתה בצפון) היכא כתיב ושחט אותו על ירך המזבח צפונה כו' חטאת מנ"ל דבעי' צפון דכתיב ושחט את החטאת במקום העולה כו' אשכחן (חטאת) למצוה לעכב מנין קרא אחרינא כתיב ושחט אותו במקום אשר ישחט את העולה כו' אשכחן עולה למצוה לעכב מנין א"ר אדא בר אהבה ק"ו ומה חטאת הבאה מכח עולה (דעיקר צפון בעולה כתי' ובחטאת נאמר רק ושחט אותו במקום אשר ישחט את העולה) מעכבת עולה שבאה חטאת מכחה אינו דין שמעכבת מה לחטאת שכן מכפרת על חייבי כריתות אמר רבינא הא קשי' ליה לר' אדא בר אהבה כלום מצינו טפל חמור מן העיקר (למד חמור מן המלמד כו'. רש"י) עכ"ל הגמ'. ומבואר בזה להדיא דדבר הלמד מדבר הוי הלמד טפל והמלמד עיקר ואכהאי גוונא הוא דאיתאמר מקור סברא זאת דא"א לטפל שיהי' חמור מן העיקר היינו דא"א ללמד שיהי' חמור ממלמד וא"כ נראה פשוט ומוכרח דר' טרפון ורבנן הנ"ל דפליגי אי אמרי' דיו היכא דמיפרך ק"ו בהאי סברא הוא דפליגי דרבנן ס"ל דא"א לטפל שיהי' חמור מן העיקר וע"כ אמרי' דיו אפילו היכא דמיפרך ק"ו דמה בכך דמיפרך סוף סוף הרי א"א לטפל ולבא מה"ד שיהי' חמור מן העיקר והנדון ור' טרפון ס"ל דאפשר לטפל שיהי' חמור כו' וע"כ ס"ל ג"כ דלא אמרי' דיו היכא דמיפרך ק"ו דנהי דהיכא דלא מיפרך יש גזה"כ לומר דיו מקרא דואבי' ירוק ירק כו' ע"ש בב"ק עכ"ז היכא דמיפרך ק"ו דליכא קרא אזי מכח סברא דא"א לטפל כו' שפיר אין הכרח לומר דיו דר' טרפון לית לי' סברא זאת דא"א לטפל כו' וזה מתאים עם מ"ש באות הקדום דב"ש לית להו סברא דא"א לטפל כו' וע"כ ר' טרפון דהי' מתלמידי ב"ש כמבואר ביבמות דף ט"ו ע"א וברכות דף י"א ע"א ע"כ שפיר גם הוא לית לי' סברא זאת וכמובן: