לקח טוב· רבי יוסף ענגיל
כלל יז · ב
מצינו עוד ביבמות ע' ב' דיליף דתרומה אסורה לערל בג"ש דתושב ושכיר מפסח ופריך אי מה פסח מילת זכריו ועבדיו מעכבת אף תרומה כו' א"ק ומלתה אותו אז יאכל בו בו מילת זכריו ועבדיו מעכבת ואין מילת זכריו ועבדיו מעכבת בתרומה אי הכי אימא כל ערל לא יאכל בו בו אינו אוכל אבל אוכל הוא בתרומה ומשני הא כתיב תושב ושכיר ופריך ומה ראית ומשני מסתברא ערלות דגופי' ה"ל לרבויי שכן כו' ואיבע"א מי איכא מידי דערלות דגופי' לא מעכבא בי' (מלאכול בתרומה) וערלות דאחריני (דבניו ועבדיו) מעכבא בי' כו' עכ"ל הגמ'. הנה שגם פה הגמ' מסופקת אם אפשר לטפל שיהי' חמור מן העיקר דלפי סברת המקשן ושינויא קמא דגמ' סברי' דאפשר דערלות דבניו ועבדיו תעכבהו מלאכול בתרומה אף ע"ג דערלות דגופי' אינה מעכבתו וה"ז טפל חמור מן העיקר ולפי האיבע"א אמרי' דמי איכא מידי כו' והיינו כסברא דא"א שיהי' טפל חמור מן העיקר: