לקח טוב· רבי יוסף ענגיל
כלל יג · ה
בתוס' פסחים די"ד ע"ב ד"ה התם כתבו דמהא דס"ל לר"ע התם במשנה דמותר לעשות מפסול דאורייתא ראשון דאורייתא (היינו תרומה שיש בה טומאת שלישי מותר לטמאה באב הטומאה ולעשותה ראשון דאורייתא) אין ללמוד שיהי' מותר לטמא תרומה אסורה מדרבנן בשני לטומאה דרבנן וז"ל שם ואור"י דלא דמי דמקלקול דאורייתא שיכול לקלקלו עוד יותר אין ללמוד שיוכל לקלקל מקולקל דרבנן יותר אפי' בקלקול דרבנן עכ"ל. והנה לא כתבו ז"ל שום סברא בזה והסברא לכאורה נותנת להיפוך דכמו דמקולקל דאורייתא יכול להוסיף בו קלקול גדול יותר דאורייתא ה"נ כל דת"ר כעין דאורייתא תקון ושרי שפיר גם במקולקל דרבנן להוסיף קלקול גדול יותר דרבנן ונראה כונת התוס' דהא דמותר לקלקל מקולקל דאורייתא בקלקול גדול יותר י"ל דאין הטעם מפאת דאין זה נגד עשה דביעור דהגדלת קלקול לא חשיב קלקול דז"א דהגדלת קלקול שפיר חשיב קלקול ושפיר הוא נגד השימור והטעם רק דתרומה שהיא מקולקלת כבר מה"ת כגון שיש בה שלישי לטומאה אזי אין עלי' עוד עשה דשימור כלל דהתורה ציותה לשמור רק תרומה ראוי' דהיינו תרומה טהורה ומותרת באכילה אבל זו שהיא פסולה מה"ת הנה אין עלי' עשה דשימור כלל וכיון דאין חיוב לשמרה ממילא מותר להוסיף לה טומאה ולעשותה ג"כ ראשון. ולפי"ז היכא דיש בתרומה רק קלקול דרבנן דהיינו איסור דרבנן אי טומאה דרבנן א"כ מה"ת הרי יש על זאת בתרומה עשה דשימור עדיין וכיון דחייבין בשמירתה מה"ת ע"כ שפיר אסור להוסיף לה אפי' קלקול דרבנן כיון שמקלקלין אותה יותר בזה והרי זה נגד השימור והרי יש חיוב לשמרה מה"ת כנלענ"ד פשוט בכונת התוס' ומעתה הנה יש גם מדברי תוס' אלה ראי' ברורה דלא אמרי' ממ"נ כזה להתיר בדרבנן דכאן נמי הרי ראוי לומר דממ"נ מה"ת הרי אינו מקלקלה כלל שהרי הוא מוסיף רק קלקול דרבנן ומדרבנן הרי שוב כבר היא מקולקלת ואין עלי' עשה דשימור כלל ועכ"ז אין אומרים כן רק אומרים דכיון דמה"ת יש עלי' עשה דשימור ע"כ גם מדרבנן אסור לקלקלה טפי וכמו שתרומה שהיא טהורה לגמרי אסור לטמאה טומאה דרבנן אע"ג דהיא רק קלקול דרבנן וחשוב עובר מדרבנן אעשה דשימור ה"נ בתרומה זאת שיש עלי' עשה דשימור מה"ת ג"כ אסור לקלקלה בקלקול דרבנן יותר והטעם בזה הוא ג"כ כאחד מב' הטעמים הנ"ל דהיינו או שאנו אומרים דחכמים עשאו דבריהם רק להחמיר אבל לא להקל וע"כ זו התרומה שיש עלי' איסור דרבנן הנה האיסור ההוא הוא רק להחמיר שלא תתאכל התרומה אבל לא אמרו חכמים את האיסור ההוא להקל לענין שתסתלק מן התרומה העשה דשימור מדרבנן ואכתי שפיר יש על התרומה עשה דשימור גם מדרבנן וע"כ שפיר אסור להוסיף לה אפי' קלקול דרבנן מפאת העשה דשימור אשר ישנו עלי' גם מדרבנן. וכן י"ל ג"כ הטעם הב' הנ"ל דדברי חכמים הם מוסבים על הדאורייתא לא על הדרבנן וע"כ מה שחכמים אומרים שאסור לטמא תרומה בטומאות דדבריהם מפאת העשה דשימור אין דבריהם אלה מוסבים על הדרבנן כ"א על הדאורייתא וכך הם אומרים דתרומה שיש עלי' מה"ת עשה דשימור אסור לקלקלה בקלקולים דדבריהם וע"כ גם זו התרומה שיש עלי' עשה דשימור מה"ת שפיר אסור להוסיף לה קלקול גדול יותר אפי' דרבנן ואעפ"י שמדרבנן אין עלי' עשה דשימור ודו"ק היטב: