לקח טוב· רבי יוסף ענגיל
כלל טו · יט
עיין מנחות מ"ט א' ובזבחים צ' ב' דמיבעי לי' תדיר ומקודש איזו מהם קודם ע"ש וי"ל ג"כ דתלוי בהנ"ל אי ריבוי הכמות מכריע את האיכות דמעלת תדיר הוי מעלה כמותית ומקודש מעלה איכותית ודו"ק. ואולם י"ל דתדיר אין מעלתו על האינו תדיר בעבור היותו הרבה פעמים יותר מהאינו תדיר שזה רק מעלה כמותית כי אם מעלת הקביעות זמן הרי מעלה עצמותית היא כמו שמצינו שקרבן הקבוע לו זמן דוחה שבת וטומאה וע"כ קרבן אשר יש לו זמנים הרבה קבועים קדוש בעצמותו יותר והיא מעלה איכותית ודו"ק ובזה יובנו דברי הגמ' זבחים צ"א א' דבעי למיפשט התם דמקודש קודם לתדיר מהא דחטאת ואשם קודמין לשלמים ואע"ג דשלמים תדירי (שהן מצוין יותר מחטאת ואשם) אמר רבא מצוי קאמרת (שאין תדירתו חובה אלא שהוא מצוי יותר מחבירו) תדיר קא מבעי' לן מצוי לא קמבעי' לן עכ"ל הגמ'. והכונה דמצוי כיון שאין זמנו קבוע ע"כ מה שהוא מצוי ושכיח יותר מן האינו מצוי א"כ זהו שוב רק מעלה כמותית מפאת הריבוי ובזה ס"ל בפשיטות דאין הכמות מכריע את האיכות וע"כ שפיר מקודש עדיף ממצוי ולפי"ז אדרבה יהי' כדמות ראי' מגמ' הנ"ל דאין ריבוי הכמות מכריע את האיכות. ואולם למאי דמסיק שם ואיבע"א מילה לגבי פסח כתדיר דמיא ע"ש ופרש"י הואיל ומצוי ביותר ע"ש מוכח איפכא דריבוי הכמות מכריע את האיכות אלא דבעי' שיהי' ריבוי גדול ביותר ודו"ק: